שולחן ערוך אבן העזר קלב ג

שנים ששמותיהם שוים ושמות נשותיהם שוים, ושלחו ב' גטין ונתערבו זה בזה, נותן שניהם לזו ושניהם לזו בעידי מסירה. ואם נאבד אחד מהם, לא ינתן הגט הנשאר לא לזו ולא לזו; ואם נתן לאחת מהם או לשתיהן, הרי זה ספק גרושין:

מפרשים

בית שמואל

עריכה

(ג) ונתערבו: דאלו לא נתערבו היה נותן לכ"א גט שלה ולמ"ש תוס' דף כ"ד לר"מ צריך להיות מוכח בתוך הגט מי הוא המגרש והמתגרשת צ"ל שכתב סימן ובעת הנתינה ליד השליח היה ניכר אלא ע"מ אין מכירים הסימן היינו נתערבו ומ"ש דצריך ליתן בע"מ משמע לכאורה אפי' לשיטות הרמב"ם דס"ל ע"ח מהני בלא ע"מ כאן דאין מוכח בתוכו בעינן ע"מ מיהו י"ל הרמב"ם לטעמו כשאין ע"מ אינה מגורשת אלא זו שהגט בידה מכ"ש בסי' ק"ל:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ושניהם לזו כתב בפרישה בשם רש"ל ז"ל דלא נותנין בבת אחת אא"כ הוה חציצה אלא זה אחר זה וכן אנו נוהגין בספק ב' גיטין עכ"ל ולעיל סימן קכ"ב סעיף א' כתבתי טעם אחר לזה כתב הטור כתב בעל העיטור ש"מ ספק נערה ספק בוגרת נותן גט לאביה ואח"כ נותן לה ומתגרשת ממ"נ ואינו יודע מה צריך ליתנו לאביה שגם נערה מקבלת כדלקמן עכ"ל וכו' ב"י ואפשר דהעיטור ס"ל דהלכה כר' יהודה דאמר נערה אין שתי ידיו זוכות כאחד כו' וזה יותר תמוה דהאיך יתפוס הלכה דלא כרבנן דפליגי על ר' יהודה ונ"ל דהעיטור מיירי כאן בב' ספיקות וה"ק ספק נערה ספק קטנה ועוד יש ספק שמא היא בוגרת אז ודאי צריכה שני כתובות וזה נכון:

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}