שולחן ערוך אבן העזר קכט ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכט · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אם לא הזכיר שם אבי האיש או שם אבי האשה, כשר.
- הגה: וכל שכן אם הזכיר שמו ולא הזכיר שם כנוי שלו; אבל לכתחלה כותבין אפלו כנויין שם אביו (בסדרים ובמהרי"ו סימן כ"ג). ואם יש לאב ולבן כנוי אחד, לכתחלה כותבים הכנוי אצל כל אחד (סדר גטין); מיהו, אם לא כתבו רק לבסוף: פלוני בן פלוני המכנה פלוני, כשר. אבל אם הכנוי לבן לחוד, יכתב הכנוי קדם שיזכיר שם האב, ואם כתבו לבסוף, פסול (ב"י בשם תשובת אשכנזית).
ולפיכך, גר או שתוקי או אסופי, אין כותבין אלא שמותיהם בלבד:
מפרשים
בית שמואל
(יז) כשר: כ"כ הרא"ש והרשב"א והטור ולא כמשמעות בפסקי מהרא"י סי' קל"ח ובלבוש כתב י"א שהוא כשר וי"א שהוא פסול וליתא מיהו שינוי פוסל בו ול"ד לשינוי מקום עמידה דשם מחמת השינוי לא אתי למימר דאין זה המגרש כי אין אדם נקרא על שם מקום לידתו ועמידה אבל כאן מחמת שינוי שם אביו יאמרו דזה לא גירש:
(יח) ואם כתבו לסוף: אז בוודאי קאי על אביו א"כ יאמרו דאין זה המגרש, ועיין בחושן המשפט סי' מ"ט שם כתב הב"י אם כתב יוסף בן שמעון נר"ו ויש כאן שני יב"ש וא' מהם אביו חי וא' מהם אביו מת לא אמרי' מדכתיב נר"ו דזה שאביו חי הוא הלוה כי י"ל נר"ו קאי על יוסף ולא על אביו וקשה מ"ש מהא דאמרי' כאן דקאי על אביו וי"ל שם לענין ברכה דמברכים אותו י"ל דקאי על אותו שעוסקי' בו ולא על אביו אבל כאן לא שייך טעם זה אמרי' דקאי על אביו, גם שם הוא לשון העדי' בזה י"ל דקאי על איש זה דעוסקי' בו אבל כאן הוא לשון הבעל אמרי' דקאי על אביו ועיין בש"ך שם כתב אם א"א בגט אחר כשר הגט, ובכינוי של אשה אין קפידא אם כותב אחר שם אביה אם ליכא למטעי דקאי על שם אביה וכ"כ בנ"ש:
ט"ז - טורי זהב
לבסוף פסול. רש"ל כ' אם כבר ניתן הגט כשר:
באר היטב
(יג) אבי האיש וכו': והיכא דאנו מסופקים בשם אבי המגרש או בשם אבי המתגרשת אנו כותבין שם המגרש והמתגרשת לבד הרש"ך ח"ג סימן ע"א וכ"כ מהר"ם מלובלין סי' קי"ח וכנה"ג דף קנ"א ע"א. מי שהיה הוא ואביו משומדין וכתב פלוני הגר והוי כמו שלא כתב שם אבי הבעל וכשר כנה"ג שם.
(יד) כשר: והיינו כשכתב מקום עמידתן או מקום דירתן דאלת"ה במה יודע מי הוא המגרש והמתגרשת כנה"ג דף ק"נ ע"א.
(טו) פסול: דאז בודאי קאי על אביו א"כ יאמרו דאין זה המגרש ועיין בחושן משפט סימן מ"ט. ובכינוי של אשה אין קפידא אם כותב אחר שם אביה דשם ליכא למיטעי דקאי על שם אביה נ"ש ב"ש.