שולחן ערוך אבן העזר קכט ח

עכשו נהגו שבכל הגטין כותבין: וכל שום דאית לי ולאבהתי ולאתרי.

ובמדינות אלו אין נוהגין כן, אלא אם יש לו שתי שמות כותבין בפרוש, כמו שנתבאר:

מפרשים

ט"ז - טורי זהב

אלא א"כ יש לו ב' שמות כו' ואם ידוע לנו שיש לו עוד שם במקום אחר אלא שאין יודעים מהו נראה דצריך לכתוב השם הידוע ולכתוב אח"כ וכל שום כדעת התוס' והרא"ש והטור שזכרנו בסעיף א' כיון דא"א לפרט השמות ואע"ג שאין מנהגינו לכתוב וכל שום רק במומר מ"מ כאן צריך לכתוב כן דהא כ' מהרא"י בת"ה סי' רל"ז ורמ"א מביאו סעיף ט"ז דבכנוי שמכנים הגוים יש לכתוב ואפי' במקום שלא נהגו לכתוב וכל שום ואפי' רמ"א החולק וכתב ונ"ל שלא לכתוב לכנוי כלל היינו שא"צ להזכירו ולא לכללא אבל אם היה צריך להזכירו לא איכפת לן במה שאין כותבים רק למומר ובלבוש כ' שאין כותבים כלל וכל שום וכנ"ל עיקר כל שידוע לנו מה השם האחר אפי' ע"י אשה או קרוב כמ"ש בשם המגיד ונימוקי יוסף דאלו נאמנים בזה כיון דהיא מלתא דעביד לגלויי כותבים גם השני בפי' בל' דמתקרי ואם אין שם או קרוב והוא עצמו אינו נאמן כל שלא הוחזק ל' יום בשם זה אז יכתוב וכל שום כדי לכלול גם השם ההוא כנלע"ד וכ' רש"ל דלשם אביו לא בעי' לא עדות ולא חזקה אלא סומכי' על פיו:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}