שולחן ערוך אבן העזר קכט ז
<< · שולחן ערוך אבן העזר · קכט · ז · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אם כתב: פלוני החכם, או הרב, או הנשיא, אף על פי שאין קורין אותו כן וגם אינו בר הכי, הגט כשר, כיון שהזכיר שמו בפרוש.
- הגה: אבל לכתחלה אין כותבין רב או חכם, אפילו הוא או אביו רב או חכם ומחזק בכך, אלא כותבין: פלוני (או) בן פלוני (סדר גטין). וכן אין כותבין בן הקדוש (ר"י מינץ). אבל כותבין: כהן או לוי, פלוני בן פלוני הכהן או הלוי; ואם יש להם כנוי כותבין אחר כך (סדר גטין). אבל אם יש ב' שמות, שכותבין על אחד: "דמתקריא", כותבין אחר כך: כהן או לוי (שם בשם מהרי"ק). ואם לא כתב: כהן או לוי, יש אומרים דפסול (פסקי מהרא"י סימן ז'), מאחר שנהגו לכתבו, ויש מכשירין (מ"כ בתקון וכ"כ הב"י), ונראה להו לסמך להקל במקום הדחק, אבל לכתחלה יש לכתבו. ואם יש ספק אם הוא כהן או לוי, יש לתן ב' גטין (תשובת ר"י מינץ). אין כותבין בגט: פלוני בר פלוני, אלא כותבין: פלוני בן פלוני (סדר גטין):
מפרשים
בית שמואל
(יג) אין כותבין רב או חכם: לכאורה תמוה למה אין כותבין רב הלא אם אין כותבין רב הוי כשינוי כיון דהוא נקרא בשם רב וכ"כ בש"ג בפ' הזורק אם כתב טובי' והוא נקרא רב טובי' חוששין לשינוי השם, ונראה לסי' כותבין רב אם יש עוד אחר בעיר דשמו כך הוא ולא נקרא בשם רב וכ"כ בנ"ש:
(יד) ואם יש להם: כלומר אם יש לאביו כינוי כותבין אח"כ כגון בן שלמה הכהן המכונה לזמן דאם יכתו' אחר הכינוי הכהן יאמרו דכינוי כך הוא והוא אינו כהן א"כ איש אחר המגרש אבל במתקרי ליכא חשש דיאמרו דמתקרי כך דהא באמת מתקרי כך, וכתב בלבוש אם אבי האשה כהן ולא כתב כהן אם ניתן הגט כשר משום דאין מקפידין כ"כ בכינוי האבות נשמע דס"ל אם לא כתב כהן אצל המגרש אפילו ניתן הגט פסול ומה שהכשיר בהג"ה צ"ל היינו דוקא כשניתן הגט והוא שעת הדחק שא"א ליתן גט אחר אז מכשיר וכ"כ בספר שמות וכן כשהוא שעת הדחק ועדיין לא ניתן מקילין ג"כ ונותנין הגט שם ולא כותבין כהן אצל שם המגרש אלא רק אצל שם אביו ופשוט:
(טו) מאחר שנהגו לכתבו: ובגט זה לא נכתב ש"מ המגרש אינו כהן ויאמרו איש אחר גירש ול"ד לחניכ' דקי"ל אם לא כתב כשר ועיין ב"י ועיין תשו' בן ששון סי' כ"ב ובש"ג פ' ג"פ:
(טז) אין כותבין בר: משום בר יש לפרש לשון חוץ ובגיטין כותבין לשון ברור מיהו בדיעבד כשר:
ט"ז - טורי זהב
ואם יש להם כינוי כותבין אח"כ הטעם דאם יכתוב כהן משמע דכהן נמי כינוי הוא ומ"ש אח"כ שאם כותבין על א' דמתקרי כותבין אח"כ קשה מה הבדל ביניהם דמה לי המכונה ומה לי דמתקרי בסדר גיטין כ"כ בשם מהרי"ק וכתב עליו ושמא יש לחלק בין המכונה למתקרי אך הוא לא הגיד לי הטעם אלא שצוה לסופר לכתוב כך מדעתו עכ"ל ונ"ל שיש הבדל זה ביניהם דל' מתקרי הוא שם העצם שהוא שלו כך ובודאי אי לאו כהן הוא באמת לא היה קוראים אותו (כהן לכן לא נטעה אם כתב כהן אחר דמתקרי אבל בל' המכונה שפיר) (יש לומר שהוא ג"כ שם כינוי) המכנין אותו כהן לאיזה סיבה כדרך העולם בענין (כנוים ויבא לטעות אם כתב כהן אחר הכינוי):
ואם לא כתב כהן י"א דפסול זה דעת מהרא"י בכתבים סי' ו' בשם מהר"ר יעקב שיש לפסול אפי' בימי אמוראים כדאיתא פ"ב דכתובות אין מעלים משטרות ליוחסין משמע שכתבו בשטרות כהן עכ"ל וכ' ב"י ע"ז דאין מכאן ראיה דאע"פ שהיו נוהגין לכתוב בשטרות מהי תיתי שאם לא כתב כהן בגט שהוא פסול עכ"ל וקושיא זו ודאי קושיא אלא שיש להקשות קושיא אלימא מזה דשם בגמ' יש בעיא היכא דכתב בשטר אני פלוני כהן לויתי ממך מנה וחתמו עליה סהדי מי אמרי' אכולי מנה שבשטר מעידין וממילא מעלין מזה ליוחסי' א"ד אמנה שבשטר לחוד מעידין והקשו התוס' אההיא דמנה מסהידו א"כ עדים חתמו אע"ג דלא ידעי אי כהן הוא או לאו א"כ הא דתנן בפ' ג"פ ב' יב"ש הדרים בעיר אחד אם היו משולשין יכתבו כהן ומה מועיל כיון שעדים חותמים אע"ג דאין מכירין אם הוא כהן כו' וי"ל דהיכא דהוחזקו ב' יב"ש ודאי אכולי מלתא מעידים כי אז צריכי' לידע אם הוא כהן והתם ודאי מעלי' משטרות ליוחסי' והכא מבעיא לן היכא דלא הוחזק עכ"ל הרי לפניך דההוא סוגיא דמבעיא לן אי מעלין משטרו' ליוחסין מיירי באין הכרח להזכיר כהן והיכא יליף מזה דצריך להזכיר כהן ופסול בלא הזכיר כהן א"כ ה"ל כההיא דפ' ג"פ דמקשי התוספו' מיני' והדר קושי' לדוכתי' תו הקשה ב"י דהא בחניכתו לחוד כשר בדיעבד הא ודאי שמו בלא כהן לא גרע מחניכתו לחוד גם זה ודאי קושיא רבתא היא ולי ק' קושיא אלימתא מזה דהא בסעיף ט' כתב אם לא הזכיר שם אבי האיש כשר ולמה יגרע חסרון הזכרו' כהן מחסרון הזכרו' שם אביו ובתשו' מהר"א ששון סי' כ"ב הכריע דעתו לפסוק בלא הזכרת כהן מכח כיון שנהגו לכתוב כהן והוא יכתוב סתם אתי למטעי שהוא ישראל ואין זה כלום כיון שאין חיוב להזכיר זה לא יטעו מחמת חסרון זה דמאן דכתב ליה אינו אלא מותרת על החיוב ותו דא"כ גבי אביו נמי נימא כיון דרוב העולם חותמים עצמם בשמם ובשם אביהם וזה משנה ולא זכר שם אביו יסברו שהוא גר אסופי או שתוקי דאין מזכירין שם אביהם והמעיין בפלפול של התשוב' של מהר"א ששון הנ"ל יראה עין בעין שאין לו הוכחה של כלום לפסול ולפי הנראה אין יד ורגל לפסול הזה:
י"א דפסול מהרא"י (בפסקיו סי' ו' כ"כ וראייתו) מפ"ב דכתובו' דף כ"ז אין מעלי' משטרות ליוחסי' משמע שכתבו (בשטרות) כהן ותמהתי מה זו ראיה דשם מיירי באם נכתב כהן בשטר אבל (שיהיה הכרח) בזה לכתוב בשטר לא ויש מכשירים יש להם ראיה ברורה מפ' ג"פ דף קע"ב (בב' יב"ש) מסומנים יכתבו כהן אלמא שאין הכרח לכתוב כהן:
ואם יש ספק אם הוא כהן נראה דזה מיירי שיש איזה עדות קצת שהוא (כהן) אלא שאינו ברור אבל מן הסתם אין חשש בכך דלמא כהן הוא דסתם (אדם) ישראל הוא בפרט שיש להקל אפי' בכהן ודאי אם לא כ' כהן:
פלוני בר פלוני. דבר הוא לשון חוץ בל' תרגום:
באר היטב
(י) חכם: ונראה לסימן כותבין רב אם יש עוד אחר בעיר דשמו כך הוא ולא נקרא בשם רב נ"ש ב"ש.
(יא) כינוי וכו': כלומר אם יש לאביו כינוי כותבין אח"כ כגון בן שלמה הכהן המכונה זלמן וכתב בלבוש אם אבי האשה כהן ולא כתב כהן אם ניתן הגט כשר. משום דאין מקפידין כ"כ בכינוי האבות. נשמע דס"ל אם לא כתב כהן אצל המגרש אפילו ניתן הגט פסול ומה שמכשיר רמ"א צ"ל היינו דוקא כשניתן הגט והוא שעת הדחק שא"א ליתן גט אחר אז מכשיר וכן כשהוא שעת הדחק ועדיין לא ניתן מקילין ג"כ ונותנין. לא כותבין כהן אצל שם המגרש אלא רק אצל שם אביו ופשוט ב"ש.
(יב) בר: משום בר יש לפרש לשון חוץ ובגיטין כותבין לשון ברור מיהו בדיעבד כשר ב"ש.