שולחן ערוך אבן העזר קיב ז

עכשיו שכתובה נגבית אפילו ממטלטלין, גם הבנות נזונות מהם. ואינם נזונות אלא מבני חרי, אבל לא ממשעבדי, כגון אם מכר האב או נתן האב במתנת בריא או אם הבנים אחר מיתת אביהם מכרו או משכנו או נתנו, אינן נזונות מהן:

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(יז) או נתן האב במתנת בריא: אבל אם נתן במתנ' ש"מ כבר נתבאר לעיל סימן צ"ג סעיף כ' ובטור בסי' זה שהאשה והבנו' ניזוני' מהם אם אין כאן בני חורין וי"א דאם נתן מטלטלין במתנת ש"מ לאחרים אין האשה ניזוני' מהן ולבניו י"א אפילו במתנ' בריא הוי כירושה עיין מ"ש שם ועיין בסי' קי"א סעיף י"ד:

(יח) מכרו או משכנו וכו' אינה נזוני': ואם יש לה מזונו' מן הדמים שקבלו בעד הקרקע נתבאר לעיל סי' צ"ג סעיף כ"א לקמן סעיף י"ד:

בית שמואל

עריכה

(טז) אם מכר האב: עיין דינים אלו בסי' צ"ג וכתובת האשה קודמת למזון בנות תשו' רמב"ן ואפי' אם ליכא אלא מטלטלין דל"ש קדימ' מ"מ כתובה קודמת דתקנות הגאונים כעין דאוריי' תקנו ר"ן ס"פ מציא' האשה:

באר היטב

עריכה

(י) האב: וכתובת האשה קודמת למזון בנות ואפילו אם ליכ' אלא מטלטלין דלא שייך קדימה מ"מ כתובה קודמת ר"ן ס"פ מציאת האשה וע"ל סימן צ"ג. אין הבנות ניזונות מן הראוי כגון אם מת אביהם בחיי זקנה ואח"כ מת זקנה וכ"ש אם מת אביהם ואח"כ מתה בתו הנשואה בלתי זרע של קיימא וירשו אחיהן חצי הנדוני' רשד"ם חא"ה סי' רמ"א ורמ"ב. וכתב הכה"ג וה"ה דאינה ניזונית משבח ששבחו בנכסים אחר מיתת האב וכ"כ הרי"ף והרמב"ם פרק י"ו מה"א. וכ"כ הרא"ש ותוס' בפרק יש בכור. והרמב"ם בפירוש המשנה בפרק יש בכור כתב דהשת' דתקינו רבנן למיגבי כתובה ותנאים ממטלטלין דגובות משבח נכסים ששבחו אחר מיתת אביהם. אבל תוס' והרא"ש חולקים ע"ז כנה"ג דף קכ"ו ע"א ס"ה וע"ל סימן ק' סעיף ב'.

(יא) בריא: אבל אם נתן במתנת ש"מ ניזונית מהם ואפילו במטלטלין בנכסים מועטים מהריב"ל ח"ב סי' כ' ש"מ שנתן מתנה לראובן ולא נמצא בנכסיו רק סך מזון הבנות אמנם אפשר שבריוח שירויח בקרן יכולין לתת המתנה ולזון הבנות בריוח אין לנו לקיים הצוואה כלל רשד"ם חח"מ סי' שכ"ב. המצוה להוליך עצמותיו לא"י גריע ממתנת ש"מ. ואם אין שיעור מספיק בנכסים למזון הבנות ולהוצאות הליכות עצמותיו לא"י ניזונית מהם ואין מוליכין עצמותיו לא"י הרש"ך ח"ג סי' צ"ו.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}