שולחן ערוך אבן העזר קח ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

אם היו הבנים מרובים, ונתמעטו, נוטלת חלק כאחד מהבנים שבשעת מיתה. ויש מי שנסתפק בזה:

מפרשים

 

(ד) כא' מהבנים שבשעת מיתה:    אבל אם מת א' מן הבנים לאחר מיתת האב דבר פשוט הוא שאין לאשה זכות בחלק בן המת וכמו שכתב המ"מ:
 

(ג) ונתמעטו:    היינו בחיי אביהם אבל אם מתו אחר מות אביהם לכ"ע אין לאשה זכות, המגיד:

(ד) ויש מי שנסתפק בזה:    היינו הראב"ד ורמב"ן ויש לומר כיון הרשב"ם והרא"ש ס"ל דנוטלת כא' מבנים שבשעת מיתה והראב"ד והרמב"ן מסופקים יש לנו להלוך אחר פשיטות הרא"ש והרשב"ם, מיהו הנ"י כתב בשם הרשב"א והרא"ה דפסקו דא"י להוציא מהם חלק גדול כא' מבנים בשעת המיתה מיהו בנתרבה לא מהני תפיסה שלה ואין לה אלא חלק קטן כא' מבנים אחר שנתרבו:
 

ויש מי שנסתפק פי' אם על שעת מתנה כיון או על שעת חלוקה ולפיכך בין במרובין ונתמעטו בין במועטין ונתרבו ידה על התחתונה עכל ב"י בשם הראב"ד ורמב"ן וא"ל הך ויש מי שנסתפק קאי על מ"ש בסעיף א' דאזלינן בתר החלוקה וכתה הרב המגיד ולכ"ע אם נתמעטו אחר מיתת האב אינו זוכה בחלק המת כלום עכ"ל:
 

(ג) ונתמעטו:    היינו בחיי אביהם. אבל אם מתו אחר מות אביהם לכ"ע אין לאשה זכות המגי"ד ח"מ ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש