שולחן ערוך אבן העזר קח א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שכיב מרע שאמר או בריא שקנו ממנו (רשב"ם פרק יש נוחלין) תטל אשתי כאחד מן הבנים, נוטלת כאחד מבניו יתר על כתובתה. ואם נולדו לו בנים אחר הצוואה, מצטרפים עם אלו שהיו בשעת הצוואה ונוטלת חלק עם כולם. כיצד, היו לו שלשה בנים בשעת הצוואה, ולאחר זמן נולדו לו שנים, נוטלת כאחד מחמשה שהוא שתות כל הממון, ואינה נוטלת עמהן אלא בנכסים שהיו לו בשעת הצוואה, אבל נכסים שבאו לו אחר זמן הצוואה, אין לה בהם חלק, שאין אדם מקנה דבר שלא בא לרשותו.

הגה: היה ספק בנכסים אם היו בשעת הצוואה או לא, על האשה להביא ראיה או לא תטל חלק בהם (בית יוסף בשם הריטב"א פרק יש נוחלין):

מפרשים

 

(א) או בריא שקנו ממנו:    אין דעה זו מוסכמת שכבר נתבאר בחושן משפט סי' רנ"ג שכל לשון שהוא להבא כגון יטול יזכה יחזיק יש מחלוקת בדבר אי מהני בבריא בקנין ודעת הרמב"ם ור"י מיגאש דהוי קנין דברים וצריך לפרש דברי הרב שכוונתו בריא שקנו ממנו בלשון המועיל לכל חד כדאי' ליה וכמ"ש המ"מ לדעת ר"י מיגאש דמיירי דאמר ליה בלשון הקנאה ולא בלשון תיטול:

(ב) תיטול אשתי כא' מן הבנים:    אף על פי שאם עשאה יורשת כא' מן הבנים לא אמר כלום דאין בידו להוריש מי שאינו ראוי ליורשו אפ"ה כי אמר תטול לשון מתנה הוא ולא אתי כא' מן הבנים ומבטלי':

(ג) יתר על כתובתה:    אף על גב שנתבאר לעיל סי' ק"ו שאם עשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה על פי האופנים שנתבאר שם הכא לאו מחלק הוא ולטפויי קאתי:
 

(א) או בריא שקנו ממנו:    עיין בחושן המשפט סי' רנ"ג שם מבואר לשון להבא אם מהני בו קנין:

(ב) תטול אשתי כא' מן הבנים:    אף ע"ג אם עשתה יורש לא אמר כלום דאין בידו להוריש מי שאינו ראוי להוריש אפ"ה אם אמר תטול זוכה משום דהוא לשון מתנה נ"י ולא אמרינן בכה"ג דמחלה הכתובה דהא אינו מחלק כל הנכסים לכן נוטלת יתר על הכתובה כ"כ הנ"י:
 

יתר על כתובתה כתב הר"ן בשם הראב"ד אע"ג דאמרינן כיון שעשאה שותף בין הבנים אבדה כתובתה ה"מ במחלק אבל זה אינו מחלק ולטפויי אתא וכתב עוד ואף על גב דקי"ל דאם עשאה יורשת לא אמר כלום מ"מ כי אמר תטול לשון מתנה הוא ולא אתי לשון כאחד מן הבנים ומבטל ליה:
 

(א) ממנו:    עיין בחושן משפט סימן רנ"ג שם מבואר לשון להבא אם מהני בו קנין כבריא ע"ש.

(ב) הבנים:    משום דהוא לשון מתנה נ"י ח"מ ב"ש.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש