בית שמואל על אבן העזר קח
סעיף א
עריכה(א) או בריא שקנו ממנו: עיין בחושן המשפט סי' רנ"ג שם מבואר לשון להבא אם מהני בו קנין:
(ב) תטול אשתי כא' מן הבנים: אף ע"ג אם עשתה יורש לא אמר כלום דאין בידו להוריש מי שאינו ראוי להוריש אפ"ה אם אמר תטול זוכה משום דהוא לשון מתנה נ"י ולא אמרינן בכה"ג דמחלה הכתובה דהא אינו מחלק כל הנכסים לכן נוטלת יתר על הכתובה כ"כ הנ"י:
סעיף ב
עריכה(ג) ונתמעטו: היינו בחיי אביהם אבל אם מתו אחר מות אביהם לכ"ע אין לאשה זכות, המגיד:
(ד) ויש מי שנסתפק בזה: היינו הראב"ד ורמב"ן ויש לומר כיון הרשב"ם והרא"ש ס"ל דנוטלת כא' מבנים שבשעת מיתה והראב"ד והרמב"ן מסופקים יש לנו להלוך אחר פשיטות הרא"ש והרשב"ם, מיהו הנ"י כתב בשם הרשב"א והרא"ה דפסקו דא"י להוציא מהם חלק גדול כא' מבנים בשעת המיתה מיהו בנתרבה לא מהני תפיסה שלה ואין לה אלא חלק קטן כא' מבנים אחר שנתרבו:
סעיף ג
עריכה(ה) רואין כמה היו בשעת הצוואה: דהא ראוי הוא דתטול כשעת המיתה אלא הואיל דעתו קרובה אצל הבנים אמרי' דהבנים אשר יולדו לו אינם מפסידים לכן אם מתו נוטלים כשעת המתנה וא"ל אם כוונתו כא' מן הבנים אשר יולדו לו הוי קני /את/ כחמור עיין בנ"י מתרץ קושיא זו:
(ו) ומה שנוהגים בשח"ז: עיין דין זה בתשובת מהרש"ל סי' נ"א ותשו' הרב סי' ג' ותשו' מהר"מ מלובלין סי' ה' ובחושן המשפט סי' רפ"א:
(ז) הנותן מתנה לאשתו וכו': כלומר שנתן לאשתו או לבתו שתטול חלק כא' מן הבנים ורוצה להערים וליתן במתנ' אח"כ רוב נכסיו לבניו כדי שלא יגיע להאשה רק חלק קטן: