שולחן ערוך אבן העזר קח ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אם מתו כל הבנים, רואים כמה היו בשעת הצואה, ונוטלת חלק הראוי לאחד מהם, והשאר ליורשיו.

הגה: הכותב לבתו ולחתנו שיטלו חלק כאחד מבניו, הוי כאלו כתב כך לאשתו ואינו נוטל אלא בנכסים שהיו לו בשעת הכתיבה (מרדכי פרק יש נוחלין). ומה שנוהגין בשטר חצי זכר שכותבים עכשו לבנות שנוטלין בכל אשר ימצא לו כמו הזכרים, משום דכותב להם דרך הודאה שחיב להם סך מה, ולא יפטר אלא כשנותן להם כמו הזכרים, ובדרך זה יכול להקנות אף מה שלא ברשותו, הן ראוי הן מחזק (דעת עצמו). הנותן מתנה לאשתו או לבנותיו, אסור להערים אחר כך ולתן מנכסיו לבניו או לאשתו כדי להפקיע ממקבל מתנה מה שראוי לו (כן נראה מתשובת מהרי"ל סימן פ"ח):

מפרשים

חלקת מחוקק

(ה) הנותן מתנה לאשתו או לבנותיו:    כלומר שנתן לאשתו או לבתו שיטלו חלק כא' מן הזכרים ורוצה להערים וליתן במתנה אח"כ רוב נכסיו לבניו כדי שלא יגיע לאשה רק חלק קטן בין הבנים וכן אם נתן לבנותיו חלק בין הזכרים יערים ויתן לאשתו מתנה מרובה כדי שלא יגיע להם רק חלק קטן בירושה ועיין בתשובת מהרי"ל סי' צ"ב:

בית שמואל

(ה) רואין כמה היו בשעת הצוואה:    דהא ראוי הוא דתטול כשעת המיתה אלא הואיל דעתו קרובה אצל הבנים אמרי' דהבנים אשר יולדו לו אינם מפסידים לכן אם מתו נוטלים כשעת המתנה וא"ל אם כוונתו כא' מן הבנים אשר יולדו לו הוי קני /את/ כחמור עיין בנ"י מתרץ קושיא זו:

(ו) ומה שנוהגים בשח"ז:    עיין דין זה בתשובת מהרש"ל סי' נ"א ותשו' הרב סי' ג' ותשו' מהר"מ מלובלין סי' ה' ובחושן המשפט סי' רפ"א:

(ז) הנותן מתנה לאשתו וכו':    כלומר שנתן לאשתו או לבתו שתטול חלק כא' מן הבנים ורוצה להערים וליתן במתנ' אח"כ רוב נכסיו לבניו כדי שלא יגיע להאשה רק חלק קטן:

ט"ז

באר היטב

(ד) ח"ז:    עיין בתשו' מהרש"ל סי' נ"א ותשובת רמ"א סי' ג' ותשו' מהר"ם לובלין סי' ה' ובחושן משפט סי' רפ"א ס"ז בהג"ה.

(ה) להערים:    כלומר שנתן לאשתו או לבתו שתטלו חלק כא' מן הבנים ורוצה להערים וליתן במתנה אח"כ רוב נכסיו לבניו כדי שלא יגיע להאשה או לבתו רק חלק קטן עיין מהרי"ל סי' צ"ב.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש