פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר קה ה

שולחן ערוך

המוחלת כתבתה אינה צריכה לא קנין ולא עדים, והוא שיהיו דברים שהדעת סומכת עליהם ולא יהיו דברי שחוק והתול או דברי תימה, אלא בדעת נכונה.

הגה: אנסה למחל, כגון שהיה מתקוטט עמה תמיד ומחלה לו כדי שתשב עמו בשלוה, מחילתה בטלה אף על פי שלא מסרה מודעה (תשובת הרשב"א סימן תתפ"ג):

מפרשים

חלקת מחוקק

(יד) לא קנין ולא עדים וכו':    משמע אף שלא החזירה לו הכתובה מהני מחילה וכן משמע לעיל סי' צ"ו סעיף ב' דאף שהכתובה בידה מהני מחילה דהא צריכה לישבע שלא מחלה הכתובה ש"מ דמהני מחילה אף דנקיט' כתובה ובמרדכי ספ"ק דסנהדרין מביא ראיה דמחיל לך ותפיס שטרא מהני מהא דאמרינן המוכר שט"ח לחבירו וחזר ומחלו מחול אעפ"י שמסר הש"ח לקונה בכתיבה ומסירה ודלא כמ"ש בסמ"ע סימן י"ב דמחילה בתפיס שטרא לא מהני לדעת הש"ע והמרדכי חולק על הרמב"ם לפי דבריו ולפי מ"ש מוכח דגם הרמב"ם הכי ס"ל:


(טו) או דברי תימה:    כתב בכ"מ כי הא דאמרינן יש הן שהוא כלאו ובב"ח כתב דמחילה טמירתא לא מהני ועיין מ"ש ע"ז סימן ק"ג סעיף ב':


(טז) מחילתה בטילה:    היינו באונס הידוע אבל אם אין האונס ידוע צריכה למסור מודע' ועיין בתשובת הרא"ש שהביא הטור סוף סי' קי"ח:

בית שמואל

(יב) המוחלת כתובתה:    עיין בחושן המשפט סימן י"ב וסימן רמ"א המוחל והשטר בידו אם מהני המחילה מכאן יש להביא ראיה דמהני מחיל' אפי' כשהכתוב' בידה וכן כתב בח"מ מיהו מה שהביא ראיה מסימן צ"ג ומפ"ק דסנהדרין יש לדחות ועיין סימן כ"ח מ"ש:


(יג) או דברי תימה:    כתב בכ"מ דנלמד מהא דאמרינן שבר את כדי דיש הן שהוא כלאו ועיין ב"ח:


(יד) מחילת' בטילה:    היינו באונס ידוע אבל אם אין האונס ידוע צריכה למסור מודע' ועיין סי' קי"ח:


באר היטב

(ח) כתובתה אינה צריכה לא קנין:    משמע אף שלא החזירה לו הכתובה מהני מחילה ח"מ ב"ש. והסמ"ע סי' י"ב ס"ק כ"א לא כ"כ ע"ש ובש"ך ועיין ב"ח סי' ס"ו.


(ט) בטילה:    היינו באונס ידוע. אבל אם אין האונס ידוע צריכה למסור מודעא וע"ל סי' קי"ח.







▲ חזור לראש