שולחן ערוך אבן העזר קה ד

המוכרת כתובתה, בין לבעלה בין לאחרים, לא הפסידה שום דבר מתנאי כתובתה. אבל המוחלת כתובתה לבעלה, איבדה כל תנאי כתובה.

הגה: ואפילו נדונייתה הפסידה, אם אינה בעין (ריב"ש סימן קמ"ט בשם הרמב"ן והרשב"א). ויש אומרים דלא הפסידה נדונייתה אלא אם כן אמרה: כל מה שבשטר מחול לך (מהרי"ו סימן י"ט):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(י) שום דבר מתנאי כתובה: כלו' אפי' כתובת בנין דכרין אף על גב דהיא סבר' לומר שיפסדו בניה כתובת ב"ד דהא הבעל לא ירש אותה רק הלקוחות:

(יא) המוחלת כתובת' לבעלה איבד' כל תנאי כתובה: מכאן משמע שתנאי כתובה אף מה שאין נוגע לעצמה הוא זכות שלה ואף אם לא תמחול גוף הכתובה רק תאמר לבעלה אני מוחל לך תנאי כתובה הרשות בידה ואין להבנות מזונו' אחר מיתת אביהם ולא יוכלו הבנות לטעון כבר זכינו בתנאי כתובה וכן הבנים זכרים לענין כתובת בנין דכרין ולא דמי למה שנתבאר לקמן סי' קי"ד להמחייב לזון בת אשתו דאין פטור האם מועיל דהתם זכתה הבת בשע' נשואין אבל כאן לא התנה רק בנן נוקבן שיולדו להם יזונו אחר מותו ולא זכו הבנות כי הוא מזכה דשב"ל לדשב"ל ומ"מ אין דעה זו מוסכמת לענין מזון הבנות והראב"ד תמה עליו והמ"מ הניח הדבר בצ"ע ולקמן סי' קי"ב הביא הרב מהרמ"א דעה זו בהג"ה סעי' א':

(יב) ואפי' נדונייתה הפסידה וכו': דעת המ"מ פט"ז מה"א שלדעת הרמב"ם אין הנדוניא בכלל כתובה ולא אמרו בגמ' רק שהתוספות בכלל כתובה למוכרת ולמוחלת אבל הנדוני' אינה בכלל מן הסתם ודע' הרמב"ן שגם נדוניא בכלל כתובה ולזה הסכים הרשב"א במוכרת ומוחלת כי מצד הלשון כשאומרת כתובתי מכור' או נתונ' אף הנדוני' בכלל הלשון ודע' הריב"ש בסי' קמ"ט שגם הרמב"ם כן דעתו בדבר שאינו בעין אבל מה שהוא בעין מנכסי צ"ב שהכניסה לו אף אם מכרה או נתנה אותם בפירוש יכולה לומר נחת רוח עשיתי לבעלי שלא הייתי יכולה להעיז נגדו כדי שלא יאמר וכי עיניך נתת בגירושין ובמית' שאין אתה רוצה למכור לי אבל דבר שאינו בעין והיא מוחלת לו אין יכולה לומר נחת רוח עשיתי לו דהא יכולה להעיז ולומר לו למה לך המחילה וכי עיניך נתת בגירושין הלא הכל בידך כבר ועיין לעיל סי' צ' סעיף ט"ו מ"ש שם ועיין בכסף משנה פכ"ב מה"א ועיין לקמן סי' קי"ח סעיף ח':

(יג) כל מה שבשטר מחול לך: כ"כ מהרי"ו דנדוני' לא הוי בכלל כתובה בסתמא כי לשון כתובה אינו רק כתובה ותוספ' ולא היה צריך להעתיק דברי מהרי"ו כי כבר כתבתי כי המ"מ כתב שגם דעת הרמב"ם כן דלא כהרמב"ן והרשב"א ודעת הריב"ש שהרמב"ם מודה להם בנדן שאינו בעין:

בית שמואל

עריכה

(ט) לא הפסידה שום דבר מת"כ: אבל מזונות אין לה מיורשים כמ"ש בסי' צ"ג:

(י) אבל המוחלת איבדה כל ת"כ: ולענין אם בנותיה אבדו זכות שלהן עיין בר"ן ס"פ נ"ש והמגיד פי"ט דין י"ב ולקמן סי' קי"ב:

(יא) ואפי' נדוניי': כבר כתבתי סי' צ"ג דהמגיד ס"ל להרמב"ם אין הנדוניא בכלל הכתובה ואין מחלק בין אם הנדוני' בעין ובין בשאין הנדוני' בעין ולרמב"ן והרשב"א והרמ"ה כשאינו בעין נכלל בכלל הכתובה אלא הם פליגי אם דין הנדוניא ודין כתובה שוה ולדעת הריב"ש ס"ל הרמב"ם כשאין בעין כרמב"ן והא דא"י לומר מה שמחלתי עשיתי נ"ר לבעלי כתבו הרמב"ן והרשב"א משום בכתובה א"י לו' נ"ר עשיתי לבעלי דהא כל הנשים יש להן כתובה וכן בת"כ א"י לו' נ"ר עשיתי דדינו ככתובה כמ"ש במגי' פכ"ב ובתשובת ריב"ש שם והא דאי"ל במחילות נדוני' נ"ר עשיתי לבעלי תירץ בח"מ משום כיון שאינו בעין יכולה לומר לבעלה למה לך מחילה שלי דהא הכל בידך מיהו קשה לפי זה אם כן למה לא מתרצים כן במחילת כתובה דא"י לומר נ"ר עשיתי מטעם זה אלא נראה דאיירי דמוחלת סתם הכתוב' וכשהנדוניא אינו בעין נכלל בכלל הכתובה וכמו דא"י לומר בכתובה נ"ר עשיתי מטעם שכתבתי כן א"י לומר במחיל' הנדוניא נ"ר עשיתי ואם מחלה הנדוניא לבד י"ל דיכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

לא הפסידה שום דבר מתנאי כתובה פי' אפי' לאחר מיתת בעלה אבל אין בכלל זה מזונות שאחר מיתת בעלה ודאי הפסידה כמ"ש בפי' צ"ג סעיף ח' ע"ש וטעמא דמוכרת גרע ממוחלת הוא משום דגבי מוכר' אמרינן דזוזי היא דאנסוה למכור הלכך לא פקע זכותה:

באר היטב

עריכה

(ו) כתובה: אבל מזונות אין לה מיורשים כמ"ש סי' צ"ג.

(ז) בעין: עיין ח"מ ב"ש. ואם מחלה הנדוני' לבד י"ל דיכולה לומר נ"ר עשיתי לבעלי ב"ש.

פירושים נוספים

_{▲ חזור לראש}