שולחן ערוך אבן העזר צ יג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

האשה שמכרה או נתנה אחר שנשאת בנכסי צאן ברזל, בין לבעלה בין לאחרים, לא עשתה כלום. ויש אומרים דמכל מקום כשתתאלמן או תתגרש, מכרה קיים (נמוקי יוסף פרק החובל).

וכן בעל שמכר קרקע בנכסי אשתו, בין נכסי צאן ברזל בין נכסי מלוג, לא עשה כלום. ויש מי שאומר, שאפלו הוא עצמו יכול לערער על המכר. ואפלו אם מתה בחייו, הבעל יורש כחה ויכול לבטל (טור):

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(לט) בנצ"ב בין לבעלה בין לאחרים:    מבואר בגמ' פרק חזקת דכל הנכסים של בעל חוץ מנ"מ יכולה לו' נחת רוח עשיתי לבעלי כשמסכמת על מכירתו ומכ"ש כשמוכרת לבעל עצמו וכ"כ רשב"ם דף מ"ט והא דיכולה למכור נצ"ב לאחרים ואף ע"ג דאין הגוף שלה דהא מסרה אותם לבעלה מ"מ מאחר שגם הבעל אין יכול למוכרן משום שבח בית אביה וכשתתאלמן אינם יכולים לסלקה בשאר נכסים מועיל בה מכירה וע' בח"ה סי' תכ"ד דאשה שחבלה באחרים צריכה למכור נצ"ב לאחרים בטובת הנאה שאם תתאלמן יקח הלוקח ועוד אכתוב מזה בסמוך סעיף ט"ז במכירת נצ"ב לבעלה:

(מ) לא עשתה כלום:    ואם מכרה האשה תחלה ואח"כ מכר גם האיש והסכים למעשיה המכר קיים וכמו שיתבאר בסמוך סעיף י"ז:

(מא) דמ"מ כשתתאלמן וכו':    כבר כתבתי שכן כתבו הפוסקים באשה שחבלה באחרים שצריכה למכור בטובת הנאה נצ"ב או נכסי מלוג שלה ולכשתתאלמן או תתגרש מכרה קיים:

(מב) וכן בעל שמכר קרקע וכו':    במכירת הבעל בנצ"ב נחלקו הפוסקים אם בטל מיד או נאמר דמאחר דהגוף שלו א"כ מכרו קיים עד שעת טירפ' וזה דעת רי"ף ור"י כמבואר בטור וע' בב"ח ונראה דע"כ לא פליגי הפוסקים אלא במכר הבעל גוף ופירות וכמ"ש המ"מ בשם הרשב"א פ' ל' מה' מכירה אבל אם הבעל מוכר הפירות מיד והגוף לכשתמות אשתו נראה דהמקח קיים דומה למה שנתבאר האומר שדה זו שאירש מאבא וכו':

(מג) בין נ"מ לא עשה כלום:    בנ"מ שאין הגוף שלו כ"ע מודו שאין מכירתו כלום וכתב המ"מ שאמרו בירושל' שאפי' מתה האשה בחיי בעלה המכר בטל לפי שבשעת מכירה לא היה לבעל בגוף הקרקע כלום, וכבר כתבתי דאם הבעל מכר הפירות מיד והגוף לכשתבא לידו אפשר דמהני בין בצ"ב בין בנ"מ:

(מד) ואפי' אם מתה בחיי הבעל:    זה לא קאי לדעת היש מי שאומר שהוא דעת ר"ת דס"ל דהמקח בטל מיד דמהי תיתי שיחזור וינעור בשעת מיתתה (ל' חוזר וניעור והוא ל' הרשב"א בתשו' הביאו הב"י סי' זה ס"ק י"ב) אלא קאי לדעה הראשונה דאין המקח בטל מיד רק האשה יכולה לבטלו אם תרצה ואם שתקה ומתה הבעל יורש כחה ויכול לבטלו וזה דעת רש"י (הובאו שני הדעות בטור סי' זה):
 

בית שמואל

(מז) בין לבעלה בין לאחרים:    הטעם הוא כשמכר' לבעלה המכירה בטל משום די"ל נחת רוח עשיתי לבעלי ואם מכרה לאחרים בטל המכר מטע' דנצ"ב ברשות הבעל הם לכן בטל המכיר' אפילו גוף הקרקע יכול להוציא מהם לכ"ע אף על גב דהוא ג"כ א"י למכור נצ"ב מ"מ גוף הקרקע של נצ"ב ברשות הבעל לכל דבר וגוף הקרקע של נ"מ ברשות האשה והיא י"ל דא"י לבטל המכירה דחז"ל עשו התקנ' לטובתה שיהי' הנכסים שלה ביד הבעל ולא ביד אחר ואם איהו מכר' ואינה רוצה בתקנת חז"ל איהי אפסדא אנפשה כ"כ בפרישה:

(מח) וי"א דמ"מ כשתתאלמן וכו':    כאן כתב בשם ויש אומרים דין זה משום דגוף הקרקע של נצ"ב בחזקת הבעל משא"כ בנ"מ לכ"ע מכירתה קיימת אחר מיתתו והיינו לדעת הרב רמ"א מיהו למ"ש בסמוך נראה בין בנ"מ ובין בנצ"ב המכר בטל כיון דא"י למכור מהיום והנ"י לא כתב דין זה אלא אם מכרה הקרקע של נצ"ב בטובת הנאה דזאת בידה מ"ה מכירת' קיימת אבל אם מכרה מהיום דא"י למכור י"ל בטל לגמרי אף אחר מיתתו אין חוזר וניער:

(מט) וכן הבעל שמכר:    הנה בנ"מ פשיטא בגוף הקרקע אין לו כלום ומכירתו בטל והוא בעצמו יכול לבטל מיד וכן היא יכולה לבטל מיד וכן הפירו' א"י למכור אא"כ אחר שלקטן כמ"ש בסי' פ"ה ואפי' מתה היא יכול הוא לבטל המכר אף על גב דאז הוא יורש הקרקע מ"מ בשעת המכיר' לא הי' לו בקרקע כלום ולא דמי למכר' היא נכסי מלוג או נצ"ב דשם הגוף הקרקע שלה ואחר מיתתו תחזור הקרקע לידה וכאן לכ"ע המכר בטל מיד אפילו הגוף הקרקע ומעות שקיבל פשיטא דהוי כהלוא' ממש וצריך לשלם מכל מה שיש לו ורשב"ם פח"ה דף נ' שכתב הבעל יכול למכור קרקע של נכסי מלוג אם תמות אשתו וירשנה היינו שאמר בפי' שמוכר אם תמות אבל במכר סתם מבואר בירושלמי שהביא הרא"ש והר"ן אף אם מתה בטל המכיר' ואם יאמר לכשתמות תליא בפלוגתת הפוסקים בחושן המשפט סי' רי"א אם מהני, וקרקע של נצ"ב לדעת הרי"ף ור"י והראב"ד והרא"ש אפי' הוא א"י לערער על מכירתו מכל שכן היא א"י לבטל מכירתו אלא אחר מותו או אחר הגט שהגיע עת הגביה יכולה לטרוף ודוקא במכר לשעה אבל מכר ממכר לעולם אינה מכירה כמה שכתב בירושלמי והובא בהרי"ף פ' השולח והרא"ש פרק אלמנה לכ"ג ועיין בחושן המשפט סי' קי"ז ולדעת ר"ח והרמב"ם פכ"ב והרמב"ן והרשב"א בכל גווני המכר בטל מיד, וכן סתם כאן בשלחן ערוך ובח"מ שם פסק המחבר במכר לשעה המכיר' קיים ובירושלמי משוה דין אפותקי לדין נצ"ב מ"מ סבירא להו להפוסקים לחלק ביניהם ונצ"ב שאני משום שבח בית אביה כמו שכתוב הרמב"ן, ולפי שיטה זו דיכולה לבטל מיד איתא פלוגתא לפי הבנת תוספת והרא"ש שם הבינו מרש"י דסביר' ליה היא יכולה לבטל המקח כל שעה שתרצה והוא א"י לבטל אלא אחר מיתתה ויורש כחה אז יכול לבטל המקח והנ"י מפשר דברי רש"י בע"א ותוספות ס"ל אפי' הבעל יכול לבטל מיד אף על גב כשמכר הוא מקרקע שלו המכר קיים עד שעת הטירפ' דשם יכול לסלק לה בדבר אחר מה שאין כן כאן די"ל דרוצה את שלה משום שב"א, ולדידן דאין פורטין שום דבר רק מקבל עליו לשלם סך כך וכך עיין סי' פ"ח אם שייך שב"א אבל מ"מ יכול למכור כאן ולד שפחות ובהמות נכסי מלוג, ואם מכר קרקע של נצ"ב עם הפירות כל המכיר' בטלה אפילו אם רוצה הלוקח להחזיק רק פירות כיון המכיר' בטלה בגוף הקרקע כן בטל לענין הפירות, ואם מכר הקרקע לפירות לדעת הר"ן פח"ה המכיר' קיים וכן כתוב המגיד פ"ל ה"מ והנ"י פ' אלמנ' לכ"ג כתב אפילו לפירות א"י למכור הגוף כדי שלא ישתקע ביד הלוקח ועיין בד"מ בפלוגתא זו אבל הפירות לבד משמע לכ"ע יכול למכור אפילו לכמה שנים וא"י לערער משום ריוח ביתה, וכל הדינים המבוארים בסי' פ"ה איירי דוקא בנ"מ:
 

באר היטב

(כט) כלום:    כתב הראנ"ח ח"א סימן צ"ה דאפילו היא מרוצה במכר אלא שאינה רוצה למכור לראובן אלא לשמעון המכר בטל ע"ש. וכשם שאינו יוכל למכור כך אינו יוכל לשעבד וכן להקדיש הרמ"ט ח"א סימן שי"ט וסימן רע"ד. אם מתייראו משוד או מגלות אין לה לעכב במכירתם ואם מעכבת במכירתם יוכל לומר תפטרי אותי מאחריותם תשובת הגאונים סימן רע"ח.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש