שולחן ערוך אבן העזר צ ו


מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

נפל הבית עליו ועל אשתו. ואין ידוע איזה מהם מת תחלה, ואין לו בנים ממנה, יורשי הבעל יורשין עקר הכתבה והתוספות, ויורשי האשה יורשין נכסי מלוג, ובין שניהם חולקים נכסי צאן ברזל:

מפרשים

חלקת מחוקק

(יח) נפל הבית וכו' יורשין עיקר הכתובה והתוספות:    ואף על פי שיחד לה נכסים לכתובה, שאם היתה בחיים לא היתה צריכה לישבע אפ"ה הכתובה והתוס' בחזקת יורשי הבעל כל זמן שלא מת הוא בודאי בחייה עיין בטור:


(יט) חולקים נכסי צ"ב:    אף על פי דק"ל לקמן סי' צ"ו דאם אין נכסי צ"ב בעין אז דברים הבאים מכחן אינה נפרעת אלא בשבועה וכאן שמתה בלא שבוע' אם כן אין אדם מוריש שבועה לבניו כבר כתב הרא"ש בשם הרשב"א פ"ק דבתר' ס"ק ט' דאין דרך להתפיס צררי אלא סמוך למית' ובנפל הבית ומת פתאום לא חיישי' לצררי לכך לא צריכה שבועה ועיין בת"ה סי' ש"ל:

בית שמואל

(כה) נפל הבית וכו':    יורשין עיקר הכתובה והתוס' אף על פי שיחד לה נכסי' לכתובה שאם היתה בחיים לא היתה צריכה לישבע אפ"ה הכתובה והתוס' בחזקת יורשי הבעל ונצ"ב חולקים אף על גב דקי"ל אם אין נצ"ב בעין או דברים הבאים מכחן אינה נפרעת אלא בשבועה וכאן שמתה בלא שבועה א"כ אין אדם מוריש שבועה לבניו כבר כתבו תוס' ב"ב דף קנ"ח מת פתאום א"צ שבועה על הכתובה כי השבועה היא משום דחיישי' שמא נתן לה צררי על הכתובה ומת פתאום ליכ' חשש צררי וס"ל אף על גב אשה יש לה כתובה מחמת תקנות חז"ל מ"מ ליכ' למיחש לצררי שיתן קודם הזמן אלא סמוך למיתה יש חשש שיתן לה ובמ"פ אין חשש, אבל לכמה פוסקים שהבאתי לקמן ס"ל אפי' במ"פ יש לחוש שמא נתן לה צררי קודם הזמן אף על גב דקי"ל חזקה אין אדם פורע קודם הזמן כתובה דאית לה מחמת תקנות חז"ל חיישי' טפי, ולהני פוסקים משמע דליכ' חשש שיתן סמוך למיתה אלא החשש הוא כיון דיש לה מחמת תקנות חז"ל שמא נתן לה צררי לפ"ז לענין נ"מ ונצ"ב ליכ' חשש כלל אפי' סמוך למיתה כיון שאינה מחמת תקנות חז"ל ולהר"ש הנ"ל יש לחוש אף בנ"מ ונצ"ב שמא סמוך למיתה נתן לה צררי ולכ"ע מ"פ ליכא חשש לענין נ"מ ונצ"ב, מיהו לדעת שאר פוסקים דס"ל החשש הוא שמא התפיסה היא בעצמה לפ"ז אפי' מ"פ ואפי' לענין נ"מ ונצ"ב יש לחוש לזה, ועיין סי' צ"ו מ"ש בזה לענין אין אדם מוריש שבועה לבניו והרא"ש רפ"ק דב"ב הביא תירוץ הר"ש מת פתאום ליכא חשש התפסת צררי וכן כתוב בתשובה ריש כלל פ"ה, וכן כתוב המ' ס"פ מ"ש וס"פ האשה שנפלו וכן פסק בת"ה סימן ש"ל וכ"פ בתשובת ש"י סי' ל"ד והטור בסי' זה כתב נפל הבית וכו' איירי ביחד לה נכסים מ"ה לא חיישינן לצררי משמע דסבירא ליה אף במ"פ חיישינן לצררי ובהנ"י פ' קמא דב"מ כתב בשם ר"ת דלא פליג, וכן בהג"מ שם פסק דחיישינן לצררי ובסי' צ"ו הביא בד"מ פלוגת' זו ולקמן סי' צ"ו משמע דסביר' ליה דאין לסמוך על תירוץ הר"ש אלא לצרף עם שאר טעמים ועיין בתשובת מהר"י לבית הלוי כלל ג' סי' י"ט, ופסק שם מת במגפה לא הוי מ"פ:


(כו) ואין לו בנים ממנה:    אבל אם אין לו בנים אלא ממנה אין נ"מ מזה דהא הבנים יורשים הכל אבל אם יש לו בן מאשה הראשונה ובן מאשה זו שייך דין זה אף על גב דבן מאשה זו יורש בוודאי חצי הכתובה ונ"מ ונצ"ב לא אמרינן כיון דהוא יורש ודאי במקצת יורש הכל ועיין בחושן המשפט סימן ר"פ:


(כז) והתוספות היינו מה שהוסיף הוא מעצמו:    אבל תוספות שליש על הנדוניא דינו כנצ"ב כמו שכתוב בסי' ק':


באר היטב

(טו) עליו וכו':    עיין ב"ש ותוס' י"ט בבא בתר' פרק ט' משנה ט'.


(טז) ממנה:    אבל אם אין לו בנים ממנה אין נ"מ מזה דהא הבנים יורשים הכל. אבל אם יש לו בן מאשה הראשונה ובן מאשה זו שייך דין זה. אע"ג דבן מאשה זו יורש בודאי חצי הכתובה ונ"מ ונצ"ב לא אמרינן כיון דהוא יורש ודאי במקצת יורש הכל ועיין בחה"מ סימן ר"פ.


(יז) והתוספת:    היינו מה שהוסיף הוא מעצמו. אבל תוס' שליש על הנדוני' דינו כנצ"ב כמ"ש סימן ק' ועיין ב"ש ס"ק כ"ד.







▲ חזור לראש