פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר צג יא

שולחן ערוך

תבעה נדוניתא ונפרעה ממנה, לא הפסידה מזונות, כיון ששירה עקר או תוספת או מקצת:

מפרשים

בית שמואל

(כא) תבעה נדוניית':    הנה ר"פ ט"ו ה"א מבואר במגיד לרמב"ם נדוניא אינו בכלל לשון כתובה ולא דמי לדין כתובה וכן משמע מהרא"ש ר"פ אף על פי ובפ' הנושא ולרמב"ם /ולרמב"ן/ דין נדוניא כדין כתובה כשאין בעין ובאתה לגבות מחמת שיעבוד הכתובה כמ"ש במגיד שם ובהר"ן פרק אף על פי וכן דעת הרא"ה ולריב"ש סי' קמ"ט סבירא ליה לרמב"ם גם כן כשיטה זו ולרשב"א אין הדין הנדוניא כדין הכתובה אלא בלשון כתובה נכלל גם הנדוניא כגון מוכרת' כתובת הנדוני' או מוחלת סתם נכלל במכיר' או במחילה גם הנדוניא, נמצא אם מחלה או מכרה לרוב הפוסקים גם הנדוניא בכלל ותימא על מהרי"ו דפסק דלא הפסידה הנדוניא ולקמן סי' ק"ה הביא דבריו בהג"ה, ולענין מזונות לרמב"ן והרא"ה אם לא מחלה הנדוניא אוכלת בשביל הנדוניא וכ"כ הב"י בשם תשובת הרשב"א ולכאורה לא משמע כן מתשו' הרשב"א דהא ס"ל הנדוניא לא דמי לדין כתובה ועיין בסמוך ובתשובת רשב"א סי' ר"ה דפסק כל זמן שלא נשאת הנכסי' בחזקת' לענין מזונות לפ"ז בפלוגתא זו היא מוחזקת וא"י להוציא ממנה ויש לה מזונות בשביל הנדוני' ולמ"ש ל"ק לקמן סי' ק"ה קושית הח"מ שהקשה שם על הרב רמ"א מה חידש שהביא דברי רי"ו ולמ"ש חידוש גדול הוא דרוב הפוסקים לא ס"ל כן ועיין סס"צ:


באר היטב

▲ חזור לראש