שולחן ערוך אבן העזר צא ב
<< · שולחן ערוך אבן העזר · צא · ב · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
בעל בנכסי אשתו הוי כלוקח. לפיכך, מי שאמר לאשה: נכסי לך ואחריך לפלוני, ונשאת, הוי כלוקח, ואין לאחריך במקום בעל כלום, דקימא לן נכסי לך ואחריך לפלוני ומכר הראשון, אין לשני אלא מה ששייר ראשון. במה דברים אמורים, באומר כן לפנויה, אבל האומר לנשואה: נכסי לך ואחריך לפלוני, ומתה, אחריך קונה ולא הבעל. לפיכך, האומר לנשואה: נכסי לך ואחריך לפלוני, ומכרה, ומתה, יעמדו נכסים ביד הלוקח:
מפרשים
(ד) ומכרה ומתה יעמדו וכו': אבל כל ימי חייה הבעל אוכל פירות ואין ללוקח פירות ואין להקשות לדעת הרא"ש שהביא לעיל בהג"ה סי' צ' סעיף ט' דאף בחייה מוציא הבעל גוף הקרקע מיד הלוקח וא"כ היה אפשר לומר דאחריך יקנה ולא הלוקח דהלוקח לא קנה בחיי האשה דשאני הכא דמאחר דהנותן סילק את הבעל ואמר אחריך ליקני בעל לא ליקני וא"כ לא הוי בעל כלוקח ראשון והלוקח קנה הגוף אפי' לדעת הרא"ש רק דהבעל אוכל פירות בחיי' ואח"כ זכה הלוקח והוא קוד' לאחריך ועיין בב"ח מ"ש כאן דלדעת הרא"ש אפשר לו' דאם הוציא הבעל מן הלוקח תעמוד בידו אף על גב דאית ליה פסידא ללוקח ולע"ד הדברים ברורים כמ"ש:
(ג) הוי כלוקח: אף על גב במקום פסידא לאחר דינו כיורש כאן ליכא פסידא כ"כ שהרי במתנה ניתן לה תוס' ס"פ י"נ והר"ן תירץ בשם הרשב"א כיון האשה לאנסובי קיימא ש"מ אחריך שאמר שלא במקום הבעל אבל כשהיא נשוא' ה"ל לפרש:
(ד) ומכרה ומתה: ואין להקשות לדעת הרא"ש דסבירא ליה בעלמא אם מכרה מוציא הגוף א"כ אפשר לו' דאחריך יקנה ולא הלוקח דהלוקח לא קנה בחיי האשה דשאני הכא דמאחר דהנותן סילק את הבעל ואמר אחריך ליקני בעל לא ליקני וא"כ לא הוי בעל כלוקח ראשון והלוקח קנה הגוף אפילו לדעת הרא"ש רק דהבעל אוכל פירות בחייה ואח"כ זכה הלוקח והוא קודם לאחריך ח"מ:
(ה) יעמדו הנכסים ביד הלוקח: כי הבעל יכול להוציא מן הלוקח ואחריך מן הבעל והלוקח מן האחריך לכן יעמדו ביד הלוקח ואין הבעל ואחריך יכולים להתפשר ביניהם להפסיד את הלוקח תוספות והטעם דאוקמי' ביד הלוקח מבואר בש"ס משום הלוקח דהוציא ממון הוא מפסיד ואם ניתן במתנה לא' כולם שוין וחוזר חלילה ויעשו פשרה והא חיישינן לפסידא דלקוחות ולא אמרינן איהו מפסיד לנפשיה וקנה מיד האשה דיש לה בעל תירצו תוספות ס"פ י"נ דיעשו פשרה עם אחריו ויפסיד הבעל:
אבל האומר לנשואה כו' דמ"ה אמר לה כן דניחא ליה דאחריך ליקני ובעל לא ליקני אבל בפנויה לא עלה על דעתו אלא למעוטי שאר יורשים נ"י פרק י"ג וסיים בטור הבעל יכול להוציא מיד הלקוחות פי' כיון שהבעל יורש אשתו מוציא הגו מן הלקוחות והאחריך מיד הבעל והלוקח מוציא מיד האחריך כיון דהאשה מכרה השדה לא שיירה מידי ואין להאחריך אלא מה ששיירה האשה ודוקא מתה אבל לא מתה אע"ג דהבעל מוציא מיד הלוקחו' להרא"ש לעיל בסי' צ' והמכר בטל מיד מ"מ אין האחריך מוציא מן הבעל בחיי האשה דהבעל אוכל פירות אפילו בנכסים שנפלו לה קודם שנתארסה כ"ש במה שנפלו לה אחר שניסת:
(ג) לפלוני: מי שאמר נכסי לבתי פלונית ואחריה ליורשיה הנולדים מגופה והבת היתה פנויה. דמי לאומר לנשואה ואחריך לפלוני כיון דבפירוש סלק את הבעל מאותו זכות ואמר ואחריה ליורשי' הנולדים מגופה הרי הוא כאומר אחריך ליקני בעל לא ליקני רשד"ם חא"ה סי' ק"ך ומהרש"ך ח"ב סי' קל"ה.
(ד) נכסים וכו': עיין מ"ש החלקת מחוקק ב"ש ס"ק ד'. ולכאורה נעלמו מעיניהם דברי הסמ"ע בסי' רמ"ח ס"ק ל"ג ע"ש.