שולחן ערוך אבן העזר צא א

אשה שהכניסה שטר חוב לבעלה וחזרה ומחלתו, אינו מחול, מפני שידו כידה.

הגה: ולכן אינה נאמנת גם כן לומר: פרוע הוא (נמוקי יוסף פרק הכותב). והוא הדין מלוה על פה אינה יכולה למחול (בית יוסף בשם ר"י):

מפרשים

חלקת מחוקק

עריכה

(א) אשה שהכניסה ש"ח לבעלה: לשון הכניסה משמע ששמה לו הש"ח בנדונייתא והוא קיבל עליו בתורת צ"ב אבל אם הש"ח נשאר לה בתורת נ"מ יכולה למחול מאחר שהקרן שלה אבל ראיתי בספר התרומות כתב בשם הרמב"ן דאם בנ"מ ידו כידה וקנה הבעל ואינה יכולה למחול וכן ספק בחושן משפט סי' ס"ו סעיף כ"ח:

(ב) לומר פרוע הוא: היינו ביש בו נאמנות דבשאר מוכרי' יכול לומר פרוע על שטר שיש בו נאמנות מיגו דאי בעי מחיל ליה כמבואר בחושן משפט סי' ס"ז סעיף כ"ד אבל באין בו נאמנות אם הלוה טוען פרוע צריכה היא לישבע כדאיתא בחושן משפט סי' הנ"ל סעיף ט"ז ואם אינה רוצה לישבע לא יפרע הלוה ואין הבעל יכול להכריחה שתשבע לשקר מאחר שהיא מודה שהוא פרוע:

(ג) מלוה ע"פ אינה יכולה למחול: ואם הוא תוך זמנו שאין הלוה נאמן לטעון פרעתי גם היא אינה נאמנת לומר שפרע לה לחוב לבעלה:

בית שמואל

עריכה

(א) אשה שהכניסה: מבואר בחושן המשפט סי' ס"ו הן שהכניסה לו בתורת נצ"ב הן שהכניסה לו בתורת נ"מ א"י למחול ולשון הכניסה שייך בנ"מ ג"כ כמ"ש בסמוך:

(ב) ולכן אינה נאמנת וכו': כיון דאין לה מיגו דהא א"י למחול מ"ה אינה נאמנת לומר פרוע וכן מלוה בע"פ א"י למחול וא"י לומר פרוע הוא כשהוא תוך הזמן ואם הלוה טוען פרעתי השטר אם אין בו נאמנות אז חייבת היא לישבע י"ל איני רצוני לישבע כי פרוע הוא ובמלוה בע"פ תוך הזמן תליא בפלוגתא בחושן המשפט סי' ע"ח אם היא צריכה לישבע:

באר היטב

עריכה

(א) שט"ח: הן שהכניסה לו בתורת נצ"ב הן בתורת נ"מ א"י למחול ח"מ ב"ש.

(ב) נאמנת וכו': כיון דאין לה מיגו דהא א"י למחול. וכן מלוה בע"פ א"י למחול וא"י לומר פרוע הוא כשהוא תוך הזמן ואם הלוה טוען פרעתי השטר. אם אין בו נאמנות אז חייבת היא לישבע. י"ל אין רצוני לישבע כי פרוע הוא. ובמלוה בע"פ תוך הזמן תליא בפלוגת' בחושן משפט סי' ע"ח אם היא צריכה לישבע.

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}