שולחן ערוך אבן העזר פה ג


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

יש מי שאומר, דנכסי צאן ברזל אינו חייב באחריותן אלא אם כן שמו אותם עליו בדמים קצובים, או שקבל אחריותן בפרוש. ויש מי שאומר, שמאחר שכתבן בכתובה, נתחייב באחריותם אף על פי שלא שמו אותם ולא נתחייב באחריותם. והראשון עיקר:

מפרשים

 

(ז) והראשון עיקר:    כלומר אף עפ"י שנכתבו בכתובה מאחר שלא שמו אותם בדמים קצובים אין עליו קבלת אחריות ואם היא אומרת לשום אותן כדי שיהיו באחריותו והוא אינו רוצה כתב הריב"ש סימן ק"ן דאין מי שיכוף אותו לקבל אחריותן הרשות בידו להניח הנכסים ברשות' כדין נ"מ וכן פסק לעיל סימן ס"ה סעיף י"א וראיתי באגרת הרמב"ם דף ל"ג שתמה שם על דיין אח' וז"ל אתה דנת' בכל אשה שירצה בעלה ליתן לה נדונייתא ולא ישאר עליו אחריות' הדין עמו מיד תמהתי וכו' ובאמת לא ידעתי מה היא תמיה' ויפה כתב הריב"ש מי יכוף אותו לקבל אחריות ואפשר דהרמב"ם מיירי בשכבר קיבל עליו אחריות ונכנסו לרשותו דלא יוכל לחזור וגם זה צ"ע דמ"ש מכל חוב שיכול הלוה לפרוע תוך זמנו כמבואר בחושן משפט סימן ע"ד:
 

(ז) יש מי שאומר דנצ"ב וכו':    וכן הוא דעת הרמב"ם ועיין בט"ז והברירה בידו אם הוא רוצה אינו מקבל אחריות עליו ועיין בתשו' ריב"ש סי' ע"ו ואם כבר קיבל אחריות א"י לסלק דדינו כשומר דא"י לחזור תוך הזמן מ"ה נקרא צ"ב ועיין בחושן המשפט סי' רנ"ג:
 

(ד) דנצ"ב וכו':    והברירה בידו אם הוא רוצה אינו מקבל אחריות עליו ואם כבר קיבל אחריות א"י לסלק ב"ש וע' מהרמ"ט ח"ג סי' רי"ט.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש