שולחן ערוך אבן העזר סח ו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · סח · ו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
טען טענת פתח פתוח, אומרים לו: שמא הטית או לא בעלת בנחת, ולפיכך לא הרגשת בדחק. אם אמר: לא כי, אלא פתח פתוח מצאתי, הרי זו טענה אם לא בגרה עדיין. ויש אומרים שאפילו לא בגרה, אינו יכול לטעון טענת פתח פתוח אם מצא דם.
- יש אומרים דטענת פתח פתוח לא יוכל לטעון רק נשוי, אבל בחור לא, ואדרבה, מלקין אותו כשטוען כך, דמאחר שלא היה נשוי מתחלה אינו בקי בכך (טור):
מפרשים
(ו) אם מצאה דם: אף על גב דמדינא עד שתחיה המכה תולין בדם בתולים וא"כ מאי ראיה הוא הדם שלא נבעלה מקודם די"ל דכל זמן שיש דם עדיין אין פתוח לגמרי ופרצה דחוקה קרי לה בגמרא וע"כ כל זמן שיש דם אינו יכול לטעון פ"פ דודאי טועה או הטה:
(ז) אבל בחור לא: ואדרבה מלקין אותו ואפילו לדעת הרמב"ם שאינו מחלק בין בחור לנשוי וס"ל דאף בחור מהימן מ"מ ראוי להלקותו כאשר עשה ר"נ (כתובו' דף י') דהא הוא חשוד על הזנות מאחר שבקי בפ"פ:
(יא) אם מצא דם: בר"ן מבואר אף להני פוסקים דוקא לענין ממון מהני אם מצא דם אבל לענין איסור לא מהני דיש לחוש שמא הביאה דם או שמא דם מן הצדדים הוא וכן י"ל הרמב"ם והרשב"א שהביא המגיד ס"ל ג"כ די"א אלו לא איירי אלא לענין ממון והקשה בח"מ וז"ל אף על גב דמדינא עד שתחיה המכה תולין בדם בתולים וא"כ מאי ראיה הוא הדם שלא נבעלה מקודם די"ל דכל זמן שיש דם עדיין אין פתח פתוח ופרצה דחוק' קרי לה בגמרא, והט"ז הקשה ג"כ קושיא זו והניח בצ"ע וכבר כתבתי ע"ז ישוב הגון לעיל וא"ל להני פוסקים א"כ טענות פ"פ אימת משכחת לן ודאי לא מצא דם למה ליה טענות פ"פ ת"ל הוי טענה דם וי"ל משכחת במשפחת דורקטי וכ"כ בפריש' ורש"י שפי' בסוגיא האומ' פ"פ והיא אומרת ממשפח' דורקטי ס"ל כשיטה זו וע' בש"ס דף ל"ו לפי' תו' חרשת ושוטה הן בחזקת מ"ע ואין טענה עליהן אבל לפרש"י לאו בחזקת מ"ע הן אלא אמרינן אם היתה פקחת היתה טוענת משארסתני נאנסתי לפ"ז לענין איסור היכא דליכא ספק ספיקא תליא בפלוגתא דאיתא בסמוך:
(יב) אבל בחור לא: כן הוא דעת הרי"ף והרא"ש וכן לתירץ ר"א לפרש"י ותו' וכ"פ בש"ג:
אינו יכול לטעון כו' אם מצא דם כו' וק"ל מהאי דאמרינן בטור י"ד סי' קע"ז באשה שראתה דם בשעת תשמיש שתולין בדם בתולים עד שתחי' מכת הבתולים וא"כ למה אמרינן כאן דאחר שמצא דם שוב אין לו טענה הא ודאי יש לחוש שמא זינתה קודם לבעילת של בעלה והדם שראה מנה היא עדין מדם מכת הבתולים שנשאר' אחר זנות ובגמ' פרק אלו נערות דף ל"ה מביא דבר זה לענין אם יוכלן לטעון טענת בתולים בבוגרת ומחלקינן שיש להם פתח פתוח אבל דם יש לה כמו בנערה והיינו לענין אם יוכל לומר שלא מצא דם או מצא פתח פתוח אבל במה שזכרנו ודאי קשה מה מועיל מציאת הדם דשמא זינתה תחתיו ועדיין יש להם דם בתולים בשע' ביאת בעלה וא"ל דלא חיישינן לזנות בסמוך לנשואין שלה דהא אמרי' בפ"ק וניחוש שמא תחתיו זינתה ומשני רב שרקי' כשקידש ובעל לאלתר ש"מ שכל שאינו לאלתר אעפ"י שזמן סמוך הוא חיישינן שמא זינתה תחתיו וצ"ע לישב זה:
דברי המגיה בב"ש מתרץ מה שהקשה הט"ז והחמ"ח על מ"ש בש"ע אם מצא דם אינו יכול לטעון פתח פתוח הא תלינן הדם בדם בתולים עד שתחיה המכה א"כ קשה שמא זינתה מקודם ועדיין יש לה דם בתולים ותירץ הב"ש דודאי אם בעיל ואח"כ מצא דם גם בשאר בעילות תלינן בדם בתולים כי דם נדה לא שכיח אבל בדלא ידיענן אם נבעלה מקודם רק מכח טענתו פ"פ בזה אמרינן אם מצא דם ודאי הוא משקר בטענות פ"פ עכ"ל ודברים אלו קשה להולמן דהא אף בנאבד המפה או משפחת דורקטי נוכל לומר דהוא משקר או טעה ואעפ"כ לא אמרינן כן מטעם חזקה אין אדם טורח בסעודה ומפסידה א"כ מ"ש כאן דלא נימא ג"כ דלא משקר מטעם חזק' הנ"ל והאי דם הוא ממה שנשארו מדם הבתולים שזינתה כי עדיין לא היתה המכה ועיין בחמ"ח ע"כ ד"ה: