שולחן ערוך אבן העזר סד א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

הנושא בתולה צריך לשמוח עמה שבעה ימים, שלא יעשה מלאכה, ולא ישא ויתן בשוק, אלא אוכל ושותה ושמח עמה, בין אם הוא בחור בין אם הוא אלמון.

וחתן אסור בעשית מלאכה, ואסור לצאת יחידי בשוק (ר"ן פרק קמא דכתובות ובפרקי ר' אליעזר):

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) צריך לשמוח עמה ז' ימים:    בסימן ס"ב סעיף ו' נתבאר דין ברכה שהיא כל ז' ימי המשתה בין בבחור שנשא אלמנה בין באלמון שנשא בתולה כי הברכה נתקנה על שמחת לבו של אדם ובחור שלא נשא עדיין אית ליה שמחה טפי אפילו נשא אלמנה ומכ"ש אלמן שנושא בתולה שמח טפי ע"כ ז' לברכה אבל שמחת אכילה ושתיה וביטול מלאכה ומשא ומתן הכל משום תקנתא דידה כי שקדו חכמים על תקנת בנות ישראל ובבתולה תקנו ז' לשמח' ובבעולה ג' לשמחה כי הבתול' צריכה פיתוי ושמחה יותר מאלמנה ע"כ אפילו בחור שנשא אלמנה די לה בשמחה ג' ימים אעפ"י שמברך כל ז' ברכת חתני':

(ב) וחתן אסור בעשיי' מלאכה:    נראה דהגיה הרב דין זה אעפ"י שכבר כתב זה שלא יעשה מלאכה משום דמלשון הרב המחבר משמע דמשום לתא דידה תקנו כן ואם היא רוצה למחול על תקנתה הרשות בידה וכמ"ש בסמוך בשם ר' ירוחם וכדאמרינן בעלמא כל האומר אי אפשי בתקנ' חכמי' שומעין לו ע"כ כתב דאף דיכולה למחול על שמחתה דהיינו לאכול ולשתות ולשמוח עמה אבל במלאכה ולצאת יחידי לשוק אף שהיא מוחלת מ"מ הוא אסור בזה ומטעם שהוא דומה למלך כך היה נראה ליישב כוונת הרב בהג"ה זו אבל אין זה מוכרח:

בית שמואל

(א) צריך לשמוח עמה ז' ימים:    אם היא בתול' אמרו חז"ל אפילו אם הוא בחור צריך לשמוח אות' ז' ימים ומכ"ש אם הוא אלמון דאז צריך לשמוח אות' יותר אבל אם היא אלמנ' אז יש לחלק בין ברכה לשמחה דברכה בא על שמחת לבו של החתן לכן אפילו אלמנה שנשאת לבחור מברכים כל ז' ימים דהוא משמח את עצמו אבל שמח' היינו ביטול מלאכ' תקנו משום תקנות דידה מ"ה אלמנה דא"צ פיתוי כ"כ סגי לה בביטול מלאכה ג' ימים כ"כ הר"ן לפ"ז נראה דיכולה למחול על השמחה וביטול מלאכה דהא משום תקנתא דידה תקנו יכולה לומר א"א לי בתקנה זו ומ"ש הר"ן החתן אסור בעשיית מלאכה משמע דלא מהני מחילה דידה לא כתב כן אלא לדע' הפוסקים שהביא בסעיף ב' דס"ל דצריך לשמוח ז' ימים הואיל דמברכים ז' ימים אין בדין שילך הוא למלאכתו והם יברכו בשבילו לפ"ז א"י למחול, והר"ן ס"ל כהני פוסקים דהא כתב וכן נהגו ורי"ו שכתב דיכולה למחול כ"כ לדיע' קמייתא והרב רמ"א שהביא דברי רי"ו בפשיטות צריך ישוב:

(ב) וחתן אסור בעשיית מלאכ':    הרב רמ"א חידש בזה דלא מהני מחילה שלה וזאת לא נשמע מדברי המחבר מ"ש שלא יעשה מלאכה דה"ה דמהני מחילה שלה:

(ב) ואסור לצאת יחידי.    כתב בפרישה מזה נשתרבב המנהג שאינו יוצא החתן לב"ה כל שבעה ימים כי אין בנמצא שילווהו אותו מביתו לב"ה ומב"ה לביתו:

ט"ז

באר היטב

(א) ז' ימים:    בסימן ס"ב נתבאר דלענין ז' ברכות בין בחור שנשא אלמנה. או אלמון שנשא בתולה מברכין ז"ב כל שבעה כשיש פ"ח. וכאן נתבאר דלענין שמחה שלא יעשה מלאכה צריך להיות דוק' בתולה. ול"ש הוא בחור או אלמון. אבל אם היא בעולה נתבאר בסעיף ב' ועיין אחרונים.

(ב) מלאכה:    הרב רמ"א חידש בזה דלא מהני מחילה שלה ח"מ.

(ג) בשוק:    מזה נשתרבב המנהג שאינו יוצא החתן לבהכ"נ כל שבעה ימים כי אין בנמצ' שילווהו אותו מביתו לבה"כ ומבה"כ לביתו פרישה.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש