שולחן ערוך אבן העזר נה ו


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

המארס את האשה וכתב לה כתובה, ולא כנסה לחופה, עדיין ארוסה היא ואינה נשואה, שאין הכתובה עושה נשואין; ואם מת או גרשה, גובה עיקר כתובה מבני חורין, ואינה גובה תוספות כלל, הואיל ולא כנסה. אבל אם ארס אשה ולא כתב לה כתובה, ומת או גרשה והיא ארוסה, אין לה כלום, ואפילו העיקר, שלא תקנו לה עיקר כתובה עד שתנשא או עד שיכתב.

ויש אומרים דארוסה יש לה כתובה (הרא"ש והר"ן והטור), אבל נוהגין כסברא הראשונה:

מפרשים

 

(יח) גובה עיקר כתובתה מבני חורין:    הרא"ש בפ' אעפ"י ס"ק ה' השיג על הרמב"ם בדין זה עיין שם שכתב דלמה לא תהא כתוב' מנה או מאתים כשאר מלוה בשטר לגבות ממשעבדי נהי דתוספת לא כתב לה אלא ע"מ לכנסה מ"מ שטר גמור הוי לענין מנה מאתים:

(יט) אבל נוהגין כסברא ראשונה:    כלומר שאין לארוסה כתובה אם לא כשכתב לה וכת' הריב"ש שאם כתב למשודכ' וחזרו בהן קודם אירוסין אפי' מנה ומאתים אין לה שלא כתב לה אלא ע"מ לקדשה ולכונסה ע"ש בסי' צ"ז:
 

(יב) מבני חורין:    זהו דעת הרמב"ם אבל הרא"ש פ' אף על פי חולק ע"ז וס"ל לענין מנה מאתים שטר גמור הוא וגובה ממשועבדים ות"כ אפילו אם כתב לה לית לה מן הארוסין בין אם נתאלמנה ובין אם נתגרשה ומ"ש בדרישה בסי' ס"ו בשם מהרש"ל דהעיטור ס"ל אם נתגרשה יש לה ת"כ אם כתב לה ע"ש מ"ש:

(יג) אבל נוהגים כו':    כלומר שאין לארוסה כתובה אם לא כתב לה ובמשודכת אפי' אם כתב לה וחזרו קודם הארוסין לית לה אפי' מנה מאתים דלא כתב לה אלא על מנת לכונסה כ"כ הריב"ש בתשובה:
 

(יא) הראשונה:    שאין לארוסה כתובה אם לא כתב לה. ועיין כנה"ג דף פ"ט ע"א סעיף כ"ב אם תפסה הארוסה אי מוציאין מידה או לא ע"ש. מתה הארוסה ויורשיה מוחזקים. או יקברנה הארוס ויטול מה שבידם או יקברוה הם וישאר בידם כדי כתובה הר"מ מטראני ח"ב סי' קכ"א. ובמשודכת אפילו אם כתב לה וחזרו קודם הארוסין לית לה אפי' מנה מאתיים דלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה. ריב"ש ב"ש ח"מ עיין בה"י.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש