באר היטב על אבן העזר נה

סעיף אעריכה

(א) אסורים:    ה"ה משודכת ג"כ אסורה ביחוד דכל שאסורה בביאה אסור' ביחוד והוא בכלל גזירה שגזרו על יחוד פנויה.

(ב) יתייחדו:    וא"ל מה מהני ז' ברכות דהא כתב בסעיף ב' ז' ברכות בלא חופה לא מהני. ולמ"ש בשם הר"ן דביאה לשם נשואין קונה בלא חופה ניחא עיין ס"ק ה' ח"מ ב"ש. ולדידי לא קשי' מעיקר' דבסעיף ב' כתב ולא נתייחד עמה בביתו וכו' דאז לא מהני אבל כאן אמר פן יתייתדו באופן דמהני כחופה ודו"ק.

(ג) אביה:    דקיי"ל ביאה אירוסין עושה.

(ד) ויפרישנה לו:    אבל אם הביאה לפי שעה לביתו ובא עליה לא לשם נשואין ושילחה אח"כ לבית אביה אין זה נשואין ח"מ.

(ה) ארוסתו:    הר"ן הקשה ע"ז ממ"נ אם היה חופה הא קנה אותה בלא ביאה ואם לא היה חופה א"כ ביאה זו באיסור היה ולמה קונה אותה באיסור ותירץ כיון שבא עליה לשם נשואין א"צ חופה וליכ' איסור הואיל והיא עומדת לביאה לכן ביאה לשם נשואין קונה בלא חופה.

(ו) לביתו:    דוקא כשהיתה בתולה אז אף שלא נתייחד עמה הוי חופה מיד כשהביאה לביתו. אבל אלמנה לא מהני מה שהביאה לביתו ובעינן על כל פנים יחוד דחזיא לביאה לכן אם באתה אלמנה על הנשואין לבית החתן בליל ה' והיתה נדה אסורה לטבול בשבת דהא הבאה לביתו לא מהני ולא קנה אותה קודם השבת כ"כ ב"ש. והח"מ פסק דגם באלמנה מהני הבאה לביתו ע"ש.

(ז) ע"ל סי' (ס"א) [ס"ב] ס"י:    כצ"ל.

סעיף געריכה

(ח) גמורה:    דברכות אינה מעכב והא דתני' במסכת כלה כלה בלא ברכה אסורה לבעל' כנדה. וכשהיא נדה ס"ל להרמב"ם דלא הוי נשואה גמורה כמ"ש בסי' ס"א נ"ל לאו ממש כנדה ובדיעבד מהני החופה בלא ברכות עי' ב"ש ס"ק א'.

סעיף העריכה

(ט) לטמא לו:    עיין בה"י מ"ש.

(י) בנדוני':    ר"ל שהנדן בבית אביה או היכא שצריך להחזיר הנדן תוך שנה ראשונה מצד תקנות שו"ם א"צ לקברה משלו אלא משל נדוני'. והיינו בשאינו יורש כלום אפי' נ"מ עיין תשובת מהרי"ל סי' פ'. ובשנה שניה מתה. הח"מ פסק דהקבורה מוטלת על שניהם מאחר שאביה ובעלה חולקין הנדן. והב"ש פסק דהבעל לבדו חייב בהוצאת קבורה עי"ש ועיין סימן קי"ח.

סעיף ועריכה

(יא) הראשונה:    שאין לארוסה כתובה אם לא כתב לה. ועיין כנה"ג דף פ"ט ע"א סעיף כ"ב אם תפסה הארוסה אי מוציאין מידה או לא ע"ש. מתה הארוסה ויורשיה מוחזקים. או יקברנה הארוס ויטול מה שבידם או יקברוה הם וישאר בידם כדי כתובה הר"מ מטראני ח"ב סי' קכ"א. ובמשודכת אפילו אם כתב לה וחזרו קודם הארוסין לית לה אפי' מנה מאתיים דלא כתב לה אלא ע"מ לכונסה. ריב"ש ב"ש ח"מ עיין בה"י.