שולחן ערוך אבן העזר נג א


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

האב שפסק על ידי בתו, לא קנתה הבת אותה המתנה עד שיכנוס אותה בעלה. וכן הבן לא קנה עד שיכניס, שכל הפוסק אינו פוסק אלא על מנת לכנוס. לפיכך, הפוסק מעות לחתנו או לבנו, ומת קודם שיכנוס, ונפלה לפני אחיו ליבם, יכול האב לומר ליבם לאחיך הייתי רוצה ליתן, ולך איני רוצה ליתן. ואפילו היה הראשון עם הארץ והשני חכם, ואף על פי שהבת רוצה בו:

מפרשים

חלקת מחוקק

(א) האב שפסק ע"י בתו:    כלו' שפסק לחתנו לנדן כשישא בתו משא"כ כשפסק לבתו ממש אז הדין כמבואר בסעיף שאחר זה:

(ב) או לבנו:    נראה דה"ה אם מת בנו ונפלה אשת בנו ליבום לפני בנו השני ג"כ יכול לומר להראשון רציתי ליתן ולא להשני אף אם הוא ת"ח:

בית שמואל

(א) האב שפסק ע"י בתו:    כן הוא ל' הרמב"ם וי"ל דלא פליג על יש מי שאומר ומ"ש ע"י בתו היינו שפסק לחתנו ליתן לו כשישא בתו וכ"כ בח"מ:

(ב) או לבנו:    כ"כ מהרי"ק שורש ע"ג ושם מבואר אפילו אם כבר כנס ומת תוך השנה הראשונה אחר הנישואין ונפלה לפני בנו השני ליבום לא זכה היבם דקי"ל דמחזירי' הנדוניא תוך שנה הראשונ' ובד"מ כתב דמהרי"ק איירי דמת קודם הנישואי' א"י כונתו:

ט"ז

באר היטב

(א) בתו:    עיין ב"ש וח"מ. כ"כ הכנה"ג דף פ"ח ע"א סעי' ז' ע"ש.

(ב) או לבנו:    וה"ה אם מת בנו ונפלה אשת בנו ליבום לפני בנו השני ג"כ יוכל לומר לבני הראשון רציתי ליתן ולא להשני אף אם הוא ת"ח עיין ב"ש.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש