פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר מט ב

שולחן ערוך

המקדש אשה וחזר בו מיד, ואמר שהמעות יהיו מתנה, אפלו תוך כדי דבור, אין חזרתו כלום וצריכה גט:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ב) אין חזרתו כלום וצריכה גט:    כבר כתבתי לעיל בסי' ל"ח סעיף ל"ד שדעת רשב"ם דחומרא מדרבנן בעלמ' משום לעז והר"ן השיג עליו וכתב שאין כן דעת הראשונים והרמב"ם והעתיק הב"י דבריו לקמן סוף סי' קל"ד ועיין בנדרים דף פ"ז בדברי הרא"ש שם ובדברי הר"ן מ"ש שם ועיין בתשובת הריב"ש סי' רס"ז הא דאמרי' בפ' י"נ תוך כדי דבור כדבור חוץ מע"א וקידושין לא בעד המעיד על קידושין אלא במקדש עצמו שקדש האשה וחזר בו תוך כ"ד וכו' אבל בעד המעיד בכלן חוזר בו תוך כ"ד וזה דבר שלא נסתפק בו אדם מעולם עכ"ל ובזה מיושב מה שנתבאר לעיל סימן מ"ז סעיף ד' אמרה נתקדשתי וחזרה ואמר' פנויה אני תוך כ"ד נאמנת דהתם הגדתה הוי כעדות וכשם שהעדים חוזרים תוך כ"ד כך היא חוזרת ועיין בב"ח בקונטרס אחרון מה שהאריך בזה ללא צורך:

בית שמואל

(ג) אין חזרתו כלום:    בסי' ל"ח כתבתי דהוי קדושין דאורייתא, כתב ב"ח בשם הריב"ש אפילו להחמיר לא הוי כדיבור והיינו ע"כ דס"ל דהם קדושין דאוריי', וכתב בתשו' ריב"ש סימן רס"ו הא דאמרינן תוך כ"ד לאו כדיבור דמי היינו דוקא כשמקדש ועביד מעשה אז א"י לחזור אבל העדים האומרים פלוני קידש יכולים לחזור לכן אם האב אומר קדשתי את בתי או היא אומרת נתקדשתי יכולי' לחזור תכ"ד משום דהוי כעדות ולעיל כתבתי כן בשם הבדק הבית:


באר היטב

▲ חזור לראש