שולחן ערוך אבן העזר ל ח


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

אמר לה "התקדשי לי במנה", אמרה: "תנהו לאבא או לאביך או לפלוני", ונתנו להם, אף על פי שאמר לה: "התקדשי לי במנה שנתתי להם" -- אינה מקודשת. אבל אם אמרה: "שיקבלום לי" -- מקודשת אפילו לא חזר ואמר: "התקדשי לי במנה שנתתי להם":

מפרשים

 

חלקת מחוקק

(יב) שיקבלום לי מקודשת אפילו לא חזר כו':    נראה דמ"מ מיירי כשנתן להם אמר תזכו בקדושין אלו לפלונית אבל אם נתן להם בסתם מנא ידעו שיזכו לה וא"כ לא קנתה היא הקדושין:
 

בית שמואל

(יג) תנהו לאבא:    ול"ד לתן לפלוני דמקודשת דשם היא התחילה ואמרה תן לפלוני תו' ומשמע מדבריהם דס"ל אם אמרה תן לפלוני אפילו לא אמרה ואתקדש לך היא מקודשת דאל"כ לק"מ מהאי דאמרה תנהו לאבא דהא שם לא אמרה ואתקדש אני לך:

(יד) אף על פי שא"ל התקדשי וכו':    ול"ד למ"ש סוף סימן כ"ט בנתן תתן אם אמר בעת הנתינה התקדשי מקודשת לדעת הרא"ש דשם קיבלה היא הקידושין וכ"כ ב"ח בתירוץ הראשון:

(טו) שיקבלום לי:    כתב בח"מ כשנתן להם אמר תזכה לפלונית או ששמעו כשאמרה לו שיקבלום לה אז בקבלתם הוי כאלו הגיעו לידה:
 

ט"ז - טורי זהב

תנהו לאבא כולי פירש"י ואינו דומה לתן מנה לפלוני ואתקדש אני לך דהתם איהו אמרה מעיקרא אבל כאן משט' היא כלו' תן מעותיך לאחרים וכן כתב הגמרא דף ח' והפוסקים והתו':
 

באר היטב

(ז) חזר:    מ"מ מיירי כשנתן להם אמר תזכו בקידושין אלו לפלונית אבל אם נתן להם בסתם מנא ידעי שיזכו לה וא"כ לא קנתה היא הקדושין ח"מ. עיין ב"ח שכתב וכן מ"ש בסיפא דמקודשת וכו' משום שאפשר לומר דאם לא אמר אלא תנהו לפלוני שיקבלם לי לא קבלה לשם קדושין קאמרה אלא לשם מתנה בעלמ' ע"ש. ואינו משמע כן ממה שעשו צריכותא ממנה לפלוני דלא מקרב' דעתה ע"ש וק"ל. וכ"כ בנחלת צבי.

פירושים נוספים


▲ חזור לראש