שולחן ערוך אבן העזר לח לו
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · לו · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
שולחן ערוך
אמר לה: התקדשי לי בפרוטה זו על מנת שאתן ליך מנה, ואחר כך אמר שאינו רוצה לקיים תנאו לעולם, אין כופין אותו לקיימו, אלא קידושיו בטלים ואינה צריכה גט. ומכל מקום בעל נפש לא ישאנה בלא גט, שמא אחר כך יאמר שרוצה לקיים התנאי, לקלקלה על השני. ואם אמר שעדיין רוצה לקיימו, אין יכולים לכופו כל שנים עשר חודש, כדין זמן שנותנים לבתולה, ומשנים עשר חדש ואילך כותבין עליו איגרת מרד. ואם מת קודם שקיים התנאי, אפילו חליצה לא בעיא. ואם מחלה היא התנאי בחיי המקדש, גמרו הקידושין מיד, כאילו קיימו. וכל זה כשלא כנסה, אבל כנסה, מקודשת מיד, דמסתמא בשעת כניסתה לחופה מחלה לתנאי, וחייב ליתן לה כתובתה:
מפרשים
חלקת מחוקק
(נ) בעל נפש וכו' לקלקלה על השני: הב"י כ' דדמי לע"מ שיאמר אבא הן ולעולם הוי ספק עד שימות ובב"ח חילק ביניהם ולדעתו אינו רק לעז בעלמא:
(נא) לכופו כל י"ב חודש: לקמן מבואר דגם לאיש נותנין זמן י"ב חודש אם נושא בתולה:
(נב) בחיי המקדש: משמע אבל לאחר מיתתו אינה יכולה לומר הנני מוחלת למפרע והריני כאלו התקבלתי כדי שתוציא כתובה אם כתב לה או כדי שתתיב' ועיין בטור מ"ש בשם הר"מ הנרבוני במקדש על תנאי ובעל חייב ליתן לה כתובה ממ"נ אם מחלה הרי נשואיה גמורין ואם לא מחלה באותה שעה הרי עדיין יכולה למחול וכשתמחול איגלא מילתא דנשואין גמורין הוי וכתובה יש לה ולכאורה משמע דאף אם מת אחר הכניסה יכולה לומר מחלתי בשעת הכניסה ואם לא מחלתי אז אני מוחל עכשיו ומיהו יש לפרש באומרת כן בעודה תחתיו:
(נג) דמסתמא בשעת כניסתה לחופה: אף על גב דלענין קידושין איכא פלוגת' בכנס' סתם ועכ"פ אינה רק ספק מקודשת מ"מ לענין כתובה אמרינן מסתמא אחליה ליה כדי שתהיה אשתו גמורה:
בית שמואל
(ס) בעל נפש לא ישאנה: זו ע"פ הדין היא מותר' והב"י תמה על זה והקשה מ"ש מתנאי שיאמר אבא הן דאסורה לינש' משום שמא יאמר עוד הן ויתקיים התנאי כן ה"נ יש לחוש שמא יתקיים התנאי וצריך לומר שאני הכא שהוא המקדש יש בידו לקיים מיד ואינו רוצה אז נתבטל הקדושין מיד על פי הדין ואינו אלא מדת חסידו' וע' ב"ח ופרישה:
(סא) א"י לכופו כל יב"ח: אף לדעת הרא"ש דס"ל אם התנ' תנאי להראות לה צריך להראות לה מיד כמ"ש לעיל שאני תנאי אתן לך דמסתמ' כוונתו ליתן בעת הנשואין אבל להראות ולא ליתן צריך להראו' מיד, ולח"מ לא היה לו ספר פרישה לכן כתב מ"ש בס"ק כ"ח:
(סב) בחיי המקדש: כ"כ הטור ורי"ו דף קפ"ח ובד"מ כ' בשם רי"ו אפילו אחר מיתה מהני מחילה ונמצ' שהיא מקודשת למפרע:
(סג) דמסתמ' וכו' מחלה: אף על גב בסמוך כתב שמא ביטל התנאי ש"מ ספק הוא אם מחל דשם א"י אם נתקיים התנאי וי"ל שמא סמך על תנאי הראשון משא"כ בידוע שלא נתן לה אז אמרינן בודאי מחלה ולא כב"ח דמדמה דין זה לפלוגת' שהבי' הרא"ש בפ' המדיר בקידש על תנאי ובעל אם מקודשת בודאי לפי דבריו סותרים דברי הטור והמחבר זא"ז גם מ"ש בח"מ בזה אנ"ל וע' בר"ן פ' האומר דף תרמ"ח כ' כל התנאי' שהוא חייב וכנס תוך הזמן אז אמרי' אף שלא נתקיים בזמן הוי קדושין מ"מ המעות שנתחייב הוא בתנאי נעשה עליו מלוה וצריך לקיי' ואם טוען פרעתי נאמן:
ט"ז - טורי זהב
ומ"מ בעל נפש לא ישאנה כו' הקשה ב"י למה לא כתב כאן דמן הדין הקידושין לעולם ספק כמ"ש בסי' זה ע"מ שיאמר אבא הן דהא להא דמיין ונ"ל דלא דמיין דהא לעל אמרי' דהן של אבא מהני אחר שאמר לא אלא משום דיש קושיא למה אמר הן הוא לשון יתור דה"ל לומר ע"מ שישתוק או לא ימחה כאן אין שייכא קושיא זו ע"כ נשאר הדבר על הסברא וכיון שאמר פעם אחת לא ולא עוד אלא שאמר בפירוש שאינו רוצה לקיים התנאי לעולם א"כ מצד הדין אפילו ספק אין כאן ומותרת לכל אדם אלא דבעל נפש לא ישאנה דשמא יהיה עכ"פ לעז כיון דהוא יאמר שרוצה לקיים תנאו ורבים יטעו לומר שיכול עדיין לומר לקיים תנאו וע"כ כ' כאן לקלקל על השני כלומר קלקול בעלמ' אעפ"י שאין איסור באמת ומ"ש כאן כל י"ב חדש נראה פשוט דלאו בכל תנאי (קאמר) דכבר זכרנו לעיל גבי ע"מ שאראך פירוש דפירושו דכשתתבענו היא והיינו מיד דשם עיקר כוונת' שתהא בטוחה בודאי שיש לו מעות ואינה מבקשת שיתן לה זה צריך תיכף מה שאין כן בתנאי שיתן לה דכאן:
באר היטב
(מה) כל יב"ח: הקשו אחרונים דלעיל סעי' י"ח בהג"ה מביא דלא חיישינן דלמא מראה לה בתר הכי למהוי ס"ק ע"ש והפרישה מתרץ דחילוק יש בין תנאי שאראה לך. ובין תנאי שאתן לך ע"ש. ועיין ב"ש.
(מו) המקדש: כ"כ הטור. ובד"מ כתב בשם רי"ו אפי' אחר מיתה מהני מחילה. ונמצא שהיא מקודשת למפרע.
(מז) לחופה: עיין ב"ש ועיין בר"ן שכתב כל התנאים שהוא חייב וכנס תוך הזמן אז אמרינן אף שלא נתקיים בזמן הוי קדושין מ"מ המעות שנתחייב הוא בתנאי נעשה עליו מלוה וצריך לקיים ואם טוען פרעתי נאמן.