שולחן ערוך אבן העזר לח ט
<< · שולחן ערוך אבן העזר · לח · ט · >>
צבעי אותיות סימון הפרשנים: חלקת מחוקק · בית שמואל · טורי זהב (ט"ז) · באר היטב · פתחי תשובה · באר הגולה
על מנת שלא ימחה אבי, ושמע ומחה, אינה מקודשת; לא מחה, או שמת, הרי זו מקודשת. ועיין בסמוך סוף סעיף י'.
מת הבן ואחר כך שמע האב, מלמדין את האב שיאמר: איני רוצה, כדי שלא יהיו קידושין ולא תיפול לפני היבם. ויש אומרים, דאומר: על מנת שירצה, דינו כאומר: על מנת שלא ימחה. ויש מי שאומר, שדינו כאומר: על מנת שישתוק:
מפרשים
(יא) לא מיחה או שמת: גם כאן לאו בחד' מחת' נינהו דבמת מקודשת ודאי ובלא מיחה כל ימי חיי האב הוא בספק שמא ימחה ואפילו נתרצה פעם אחד אם אח"כ מוחה נתבטלו הקידושין כמ"ש בסעיף שאחר זה ועל כן השיגו הראב"ד במ"ש מת הבן ואח"כ שמע האב דאילו שמע קודם שמת הבן מלמדין אותו בכך ומדברי המ"מ נתיישב זה דע"מ שלא ימחה דקאמר הרמב"ם כולל ג"כ ע"מ שישתוק ובשתיקה מיד נתקיים התנאי ע"כ כתב שמע אחר שמת וכמו שאכתוב בסעיף י"א:
(יב) מלמדין את האב שיאמר איני רוצה: אבל בסעיף שלפני זה בע"מ שירצה אם מת הבן אינו מועיל ללמד האב דאף דלא יאמר הן כשמת בנו מ"מ יש לחוש דאיך תנשא לשוק דאולי יאמר לאחר זמן הן כדי לקלקלה ע"כ אין לה תקנה בלא חליצה כל זמן חיי האב וה"ה דמתייבמת ממ"נ וכ"כ הטור בשם הרמ"א ועיין בב"ח על דברי הרמ"ה דהקשה איך חולצת הא אתי מינה חורב':
(יג) שדינו כאומר ע"מ שישתוק: הוא דעת הרא"ש והטור ודין על מנת שישתוק יתבאר בסמוך בסעיף שאחר זה:
(טז) הרי זו מקודשת: לרמב"ם היא מקודשת בודאי כי התנאי היה אם לא ימחה כשישמע ולשאר פוסקים מקודשת בודאי כשמת ולא מיחה וכל ימי חייו היא ספק מקודשת דשמא ימחה עוד:
(יז) מלמדין את האב: לרמב"ם קאי התנאי ע"מ שלא ימחה בשעת שמיעה ואם לא ימחה בשעת שעסוקים באתו ענין א"י למחות לכן שייך שפיר לומר מלמדין אותו שימחה היינו אפילו אחר ששמע מלמדין אותו שימחה כל זמן שעסוקים באותו ענין אבל אם מתנה ע"מ שישתוק כיון ששתק א"י למחות אפילו אם עסוקים באותו ענין ולשאר פוסקים כל אימת שימחה מהני אז שפיר מ"ש מלמדין אותו שימחה אבל בתנאי ע"מ שישתוק לא שייך לומר מלמדין אותו דהא מיד כששמע ולא מיחה א"י למחות מיהו י"ל מלמדין אותו קודם ששמע אומרים לו אם ישמע שימחה והא דלא אוקמי בש"ס כן משום לישנ' דמתני' לא משמע כן, נמצ' מה שכתב כאן מת הבן ואח"כ שמע האב כ"כ לשיטות הרמב"ם דאם שמע כבר א"י למחות אבל לשאר פוסקים יכול למחות והיינו מ"ש בסעיף י"א מת הבן מלמדים את האב אפילו אם שמע קודם מיתתו מלמדין את האב שימחה והיינו לדעת שאר פוסקים כתב כן:
(יח) וי"א דאומר ע"מ כו': בב"ה הקשה מסוגיא פ' המדיר דף ע"ג דאיתא שם דפליגי אם על מנת שירצה פירושו ע"מ שישתוק או שיאמר הן ולא מצינו מי שסובר ע"מ שלא ימחה ואפשר לפי מ"ש הפוסקים דלא קי"ל כרבה דאמר בטעות אשה א"צ גט יש לומר בברייתא שם כדעת המקשן דאוקמי שם דפליגי בטעות ולא כרבה דאוקמי שם דפליגי בע"מ שירצה אם פירושו ע"מ שישתוק או פירושו שיאמר הן א"כ לפי המסקנא אין ראיה משם:
(יט) ויש מי שאומר: וקי"ל לחומרא והאומר ע"מ שירצה יש להחמיר כדברי כולם ע"מ שיאמר הן ע"מ שלא ימחה ע"מ שישתוק רי"ו:
(יח) שישתוק: וקי"ל לחומרא האומר ע"מ שירצה יש להחמיר כדברי כולם ע"מ שיאמר הן. ע"מ שלא ימחה. ע"מ שישתוק רי"ו.