שולחן ערוך אבן העזר כח יא


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היה אצלה מלוה על משכון, אפילו במשכנו בשעת הלואה, וקידשה באותה מלוה והחזיר לה המשכון, או שהיה המשכון ברשותה (ר"י בשם הרמ"ה) הרי זו מקודשת. ויש אומרים שאפילו לא החזיר לה המשכון מקודשת:

מפרשים

בית שמואל

(ל) אפילו לא החזיר לה המשכון:    עיין בחושן המשפט סי' רמ"א בהג"ה הביא פלוגתא המוחל חוב ויש בידו משכון אם יכול לחזור וכאן מוכח דא"י לחזור דהא במעמד שלשתן מבואר בסמוך די"א דאינה מקודשת משום דלא סמכה דעתה שמא יחזור א"כ אם הי' יכול לחזור אחר שמחל לא היתה סמכה דעתה ודוחק לומר דהכא עדיף טפי משום דהוי כאלו קבל מעותיו כיון שמקדש אותה במעותיו ומשמע כאן כשיש בידו משכון א"צ לומר בהנאת מחילה אלא מקדש אותה סתם וכ"כ הרא"ש והטור מיהו לדעת תוספת אפילו כשיש בידו משכון צריך לומר בהנאת מחילה אלא דה"א הואיל המשכון בידו גרע טפי קמ"ל אבל באמת צ"ל דיקא בהנאת מחילה, וכתב הטור ורי"ו בשם הרמ"ה דוקא כשהוא בידו בתורת משכון אבל כשאין בידו למשכון אף על גב שיכול לתפוס אינה מקודשת כל כמה דלא גלי דעתו דנקטי לה בתורת משכון ול"ד להא אם אמר התקדשי בש"ח דשמין הנייר אף על גב הנייר שלה הוא ולא גילה דעתו דתופס למשכון משום שם הלוה על השטר הוי כאלו אמר דהלוה על הנייר וכ"כ ב"ח ועי' לק' מ"ש בזה:

ט"ז

באר היטב

פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש