הגהות רבי עקיבא איגר/אבן העזר/סימן כח
סימן כח עריכה
סי' כ"ח ס"א בגזל. נ"ב נתן דבר לקטן לשחוק בו ונטלו אחר מהקטן וקידש בו אשה יש לומר דכשנתנו לקטן ולא שמרו כראוי הוי אבידה מדעת וזכה זה מהפקר וחיישי' לקדושין. תשו' ב"ח סימן צ"ז. וע' קצות החשן סימן רס"א. קידש בכסף ואח"כ בא בע"ח של המקדש שהיה לו שעבוד מטלטלי אג"ק דקנה ודאיקני לטרוף ממנה. ע' תשובת תשב"ץ ח"ג סימן פ"ה. והדברים שם צ"ע:
ח"מ אות א' הוי כיאוש של"מ. נ"ב ע' בתשו' נ"ב בתשובתו הנדפס בסוף תשו' חלק ב':
ב"ש אות ד' לאו שלו הוא. נ"ב ע' לקמן סי' זה בב"ש ס"ק מ"ב בשם הריטב"א וע' בשער המלך פ"א מהל' גרושין ד"ה כ' מרן הב"י וע' בס' קרית מלך בסוף הס' בתשו' סי' כ"ב דף כ"ג א':
ס"ב בהגה דהיינו שנתרצית. נ"ב ע' תשובת מהרי"ט ח"א סי' קל"ח בשדוכי' שלנו בקישורי תנאי' בחרם ובקנס:
ס"ג הגה הוי ס' קדושין. נ"ב לשון הרשב"א מסתברא דהיא. מקודשת אלא דראוי להחמיר ואם קבלה קדושין מאחר א' מגרש וא' נושא עכ"ל משמע דמותר גם שיגרש השני וישא הראשון. וע' תשובת מהר"י לבית לוי כלל א' סי' ב' ותשובת הראנ"ח שהשיב לו ומה שחזר והשיב על הראנ"ח:
ס"ד ואמר הרי את מקודשת. נ"ב אם בשעה ששניהם אוחזים החפץ. אמר לה ה"א מקודשת. ואח"כ סילק ידו ונשאר החפץ בידה ולא זרקה מיד הוי קדושין דהי' לה לסלק ידה והי' נשאר החפץ בידו ולא הי' עליה חיוב אחריות תשו' מהרי"ט ח"ב סי' ל"ח:
שם הגה זרק לה הקדושין. נ"ב ע' תשו' קול אלי' סי' ו':
ס"ו ונמצא שנגנב. נ"ב בתשובת רשד"ם סי' ע"ג דייק דאלו מסרה הפקדון ביד אחר כיון דהפקדון בעין אף דאינו ברשותה מקודשת. וע' תשובת מקור ברוך סי' י"ג:
שם ואם לאו אינה מקודשת. נ"ב ע' תשובת מהר"ם טראני ח"ג סי' קמ"ח וצ"ע:
ב"ש אות כ"ו דוקא כשלקח כבר. לכאורה משמע מסוגיי' דאפי' לא לקח הריבית ממנה ואמר במחילת זוז הריבית דמקודשת וע' בפני יהושע:
ס' י"ז הגה אורח שיושב. נ"ב ע' תשו' תשב"ץ ח"ג סי' צ"ה:
ח"מ אות ל"ב אם לא שפירש. נ"ב ע' קרבן עדה ירושלמי פ"ה ח"ה נדרים:
ב"ש אות מ"ד וכן מוכח דאיירי הסוגי'. נ"ב אינו מוכח דהא מרא דשמעתת' הוא רבא דס"ל יאוש שלא מדעת הוי יאוש:
שם אות מ"ה שמא ש"פ במק"א. נ"ב ע' תשו' תשב"ץ ח"א סי' נ"ג:
ס' כ"א הגה אפ"ה יש להחמיר. נ"ב ע' תשב"ץ ח"א סי' קל"ג וסי' קנ"ה:
שם וקדשה אינה מקודשת. נ"ב אף אם אח"כ נשאלה על נדרה. רשב"א שם: