שולחן ערוך אבן העזר י ג


שולחן ערוך

המוציא את אשתו משום שם רע שיצא עליה, או מפני שהיא נדרנית, או מפני שהיא איילונית, לא יחזיר. ויש אומרים דווקא בדאמר לה מפני כך אני מוציאך, וכפל דבריו לומר: אלמלא כך לא הייתי מוציאך; אבל אם לא כפל דבריו יכול להחזירה. ויש אומרים שאם אמר לה: מפני כך אני מוציאך, אף על פי שלא כפל דבריו אינו יכול להחזירה. ויש מי שאומר שאפילו לא אמר לה מפני כך אני מוציאך לא יחזיר:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ג) וי"א דוקא בדאמר לה וכו':    (עיין בב"י מביא הסוגי' מוצא מקור דין זה) ודעה הראשונה הוא דעת הרא"ש והטור דפסקו כת"ק וחכמים וכרבא. ודעה השניה הוא דעת הרי"ף והרמ"ה. ודעת השלישית היא דעת הרמב"ם ג"כ כת"ק ולא כחכמים רק דפסק לחומרא כלישנא בתרא דאף בדלא אמר לה אסור להחזירה משום קנס' ובביאורי (לטור א"ה) הארכתי מה שיש להקשות על הב"י ואין צורך להאריך כאן בזה:


(ד) וכפל דבריו לו':    עיין בגיטין דמ"ו בתוספות בד"ה דאי אמר לה וכו' דמיירי בכפל דבריו אבל לא כפל לתנאו דאם כפל לתנאו ואמר ע"מ זה אני נותן לך גט ואם ימצא הענין שקר לא יהיה גט א"כ בודאי הגט בטל ולא מהני מה דלא יחזיר וכן הוא בחדושי הרשב"א:

בית שמואל

(ה) וי"א וכו':    היינו דעת הרא"ש וכדאוקימת' דרבא דוקא בכפלי חיישינן ללעז, ונראה אפילו אם כפלי מ"מ אינו אלא לעז בעלמ' דהא איירי בכפלי מלתא ולא כפלי התנאי כמ"ש בתו' דאלו כפלי התנאי אין מועיל מה שלא יחזיר אותה וכן משמע כאן שאינו אומר אם אין את איילונית לא יהיה הגט גט ש"מ דאיירי דלא כפלי לתנאי אף על גב דהרא"ש כ' בלשונו דכפל התנאי י"ל ל"ד והטור כתב ג"כ כלשון המחבר:


(ו) וי"א שאם אמר לה וכו':    כן הוא דעת הרמב"ן והרשב"א והרמ"ה דמתני' איירי בדאמר לה ע"מ כן אני מגרשך אלא הרישא איירי בדכפל מלת' והסיפ' איירי בדלא כפל וס"ל לר"מ בדלא כפל לא חיישינן ללעז ור"י ס"ל חיישינן ללעז והלכת' כר"י אף על גב דקי"ל בעלמ' כר"מ היינו בדבר שצריך תנאי אבל כאן אין חשש אלא לעז בעלמ' מ"ה חיישינן אפילו לא כפל וכן הוא דעת המאור:


(ז) ויש מי שאומר וכו':    היינו דעת הרמב"ם דפוסק גם כן כלישנ' שלא יהיו הנשים פרוצים לכן לא יחזיר לעולם אפילו אם לא אמר לה, וכדי שלא יהיו פרוצים צריך שיאמר לה מפני כך אני מגרשך, והא דלא יחזיר איילונית אף על גב דלא אמר לה משום המום הוא מגרש אותה משום שהוא מום גדול הוי כפירש כ"כ המגיד מיהו אין פירושו מוכרח גם משמעות הסוגי' אינו כן אלא משמע דאיירי כשאומר לה מפני מום זה אני מגרשך אלא לא כפלי, ולפי פירושו צ"ל ר"מ ור"י פליגי אם אמרינן באיילונית דסתמ' הו' כפי' מפני המום אני מגרשך והב"י כתב אפילו לשיטת הרמב"ם איירי כשאומר לה מפני שהיא איילונית הוא מגרש אותה וכן נוטי' דברי רוב הפוסקים:

ט"ז

באר היטב

(ד) מוציאך:    דוק' בשעת נתינת הגט הא לאו הכי אעפ"י שקודם לכן גילה דעתו דמש"ה מגרשה יוכל להחזירה הר"ם אלשך סי' ע"ח וכנה"ג.


(ה) דבריו:    היינו כפל דבריו ולא כפל לתנאי דאי כפל לתנאי ואמר ע"מ זה אני נותן לך גט ואם ימצא הענין שקר לא יהיה גט א"כ בודאי הגט בטל ולא מהני בה דלא יחזיר תוס' גיטין דף מ"ו אחרונים.







▲ חזור לראש