פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר יז מד

שולחן ערוך

באה ואמרה: מת בעלי, התירוני לינשא ותנו לי את כתובתי, מתירים אותה לינשא ונותנים לה כתובתה, מפני שעיקר דבריה על עסקי הנישואין באה. אבל אם באה ואמרה: תנו לי כתובתי והתירוני לינשא, מתירין אותה ואין נותנים לה כתובה, ואם תפסה אין מוציאין מידה. ויש מי שאומר דבין בזו ובין בזו אין מתירין אותה, כיון שהזכירה כתובה:

מפרשים

חלקת מחוקק

(פו) באה ואמרה מת בעלי:    לפני זה כתב בסעיף מ"ג דבר הפשוט בגמ' יבמות דף קי"ז ע"א באמרה מת בעלי ולא הזכירה כתובה דנותנין לה כתובה וכאן הוסיף רבותא דאף דהזכירה כתובה לבסוף מאחר שהתחילה בהיתר נשואין אמרינן זה הוא עיקר בעיניה ומה שאומרת תנו לי כתובה משום דכל מילי דאית ליה לאינש קאמר להו לב"ד והוא בעי' דאפשיט' בגמר' שם דרך את"ל ע"כ אף לענין ממון נותנין לה כתובתה:


(פז) אבל אם באה ואמרה תנו לי כתובתי והתירוני לינש':    דבר זה נשאר בתיקו בגמר' שם ודעת הרמב"ם בפרק ט"ז מה"א שהוא בעי' בדבר דרבנן ולקולא ומתירים אותה לינשא אך לענין ממון הוא כשאר תיקו ואם תפסה אין מוציאין מידה:


(פח) וי"א דבין בזו ובין בזו כו':    הוא דעת הרא"ש דלא גריס את"ל ונשארו שני הבעיות בתיקו ומשמע דה"ל ספיקא דאוריית' ולעניין ממון ידוע דעת הרא"ש דבכל תיקו לא מהני תפיסה כמבואר במסכ' ב"ק, ומדעת הרי"ף משמע דעה שלישית דהוא גריס את"ל וא"כ בעי' ראשונה נפשט' לקולא והשניה נשארה בתיקו לחומרא וכמו שפסק הרא"ש ורבינו וזה פשוט לדעת הרא"ש כל שאסורה לינשא ודאי אין נוטלת כתובתה דהא מספר כתובתה נלמד לכשתנשאי תטלי אלא אפי' עברה ונשא' אפ"ה הואיל ועלתה האבעיא בתיקו לא מהני תפיסה לדעתו:

בית שמואל

(קלג) ואם תפסה אין מוציאין:    כן הוא דעת הרמב"ם ועלתה בעי' זו בתיקו ועיין דינים אלו בחושן המשפט סי' ש"ץ וי"א ס"ל אפי' בעי' הראשונה אם אמרה התירוני ותנו לי כתובה לא אפשט וס"ל הבעי' הוא דאין מתירין אותה להנש' שמא מחמת חימוד ממון תנש' באיסור, ומ"ש הב"י וח"מ דהרא"ש לא גריס את"ל מ"ה ס"ל דלא אפשט הבעי' משמע אי הוי גריס את"ל ס"ל דאפשט הבעי' כשיטת הגאונים ובטור ח"מ לא כ"כ הב"י וע' סי' קכ"ב:


באר היטב

▲ חזור לראש