פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר טו כח

שולחן ערוך

הלכה אשתו ובעל אחות אשתו למדינה אחרת, ובאו ואמרו לו: מתה אשתך [ו]בעל אחותה, ונשא אחות אשתו, ואחר כך באו אשתו וגיסו, אחות אשתו צריכה ממנו גט, לא שנא נישאת לו על פי ב' עדים או על פי עד א', ואסורה לגיסו; ואשתו אסורה עליו, לא שנא היתה נשואה לו או ארוסתו:

הגה: ואם בא בזנות על אחות אשתו, ומתה אשתו וגיסו אחר כך, יש אומרים דאסור לישא אחר כך אחות אשתו, דכשם שאסורה לבעל כך אסורה לבועל, אף על פי שהיתה אסורה עליו בלאו הכי (פסקי מהרא"י סימן כ"ו) (ועיין לקמן סימן קע"ח):

מפרשים

בית שמואל

(כג) ע"פ ב' עדים:    אף על גב דהוי כאנוסה דמה היה לה למיעבד קי"ל לפי המסקנא בש"ס אפי' אם נשאת ע"פ שנים עדים אסורה לראשון והטעם הוא משום דצריכה גט משני משום הכי אסורה לראשון משום דחיישינן שיאמרו שהוא מחזיר גרושתו משנשאת וזה הטעם שייך בכל הנשים אשר הלכו בעליהן למ"י ונשאת אבל כאן לא שייך לומר שגירש הראשון דהא מ"מ אסורה לזה מחמת אחות אשתו אם כן ע"כ מוכח דטעות היה והא דאסור' לו כתב הרא"ש הטעם משום לפעמים יבוא גיסו בלא אשתו ויאמרו דמתו אשתו וגיסו גירש אשתו ונשא הוא מ"ה צריכה אשת גיסו גט ממנו ומש"ה אסורה לראשון ואשתו ג"כ אסורה לו משום אחות גרושתו אף על גב כשתבוא אשתו מוכח למפרע דטעות היה מ"מ כשלא תבא מיד עם גיסו צריכ' אשת גיסו גט ממנו אסורה אשת גיסו לגיסו ואפי' אשתו אסורה לו והרא"ש לא הביא שום ראיה לחשש זה ובש"ס מבואר להתנא קמא ורבי עקיבא דאוקמי רישא דמתני' כר"ע ע"כ לא ס"ל חשש זה וכן ר' יוסי לא ס"ל חשש זה לתירוץ ר"י נפחא ולתירוץ רבי אמי מכל מקום אין מוכרח חשש זה אף אליבא דר' יוסי, אלא אליבא דשמואל שם מוכח חשש זה כמ"ש ברש"י וע' בסוגיא ותבין וליישב הסוגיא זו וסוגיא ר"פ האשה רבה לשיטת הרי"ף הארכתי, ובדין זה פליגי הרי"ף והרא"ש וס"ל להרא"ש דאינה אסורה לבעלה אלא כשיש חשש שמא גירש משום הכי כתב הטור בסי' קנ"ט אם נשא אשת אחיו מותרת לבעלה משום שם לא שייך לומר דגירש בעלה אותה דהא אפילו אם היה מגרש אותה אסורה לשני מחמת גרושת אחיו, והמחבר שם השמיט בש"ע ולא כתב דמותרת לראשון משום בבדק הבית מדייק מהרי"ף ורמב"ם דלא סבירא ליה כהרא"ש אלא ס"ל אפילו היכא דלא שייך לומר דגירש אותה מ"מ אסורה לבעלה משום קנסו אותה חז"ל הואיל ונשאת לאחר והרא"ש דס"ל לא קנסו חז"ל אלא כשיש חשש שגירש אותה וכן נראה דמוכח כן מהרי"ף דחולק על הרא"ש בזה דהא גרס ר"פ האשה רבה אלא הואיל ועבדה איסור אסורה לראשון ולפי גי' אלא תו' אצ"ל טעם הראשון שמא יאמרו גירש הראשון אלא אסורה לראשון הואיל דעבדה איסור א"כ אף באשת אחיו צריכה גט משני מחמת קנס ואסורה לראשון מחמת קנס אבל לפי גי' הרא"ש דלא גרס אלא בעינן תרי טעמים משום קנס ומשום החשש שיאמרו שגירש הראשון, והרב ר' משה איסרלש הגי' שם מותרת לראשון היינו כשיטת הרא"ש בודאי לא ראה דברי הב"י בב"ה כאשר משמע בד"מ שלא ראה הב"ה של הב"י:


(כד) היתה נשואה:    ול"ד למ"ש בסעיף הקודם בנישואים מותרת דשם איירי בפנויה אז אין חשש שמא יאמרו דהא קודם שתבוא אשתו א"צ לגרש וכשתבוא אז מבורר דהיה טעות אבל כשנשא אשת גיסו איכא חשש שמא יבוא גיסו לבדו וכמ"ש בסמוך:


באר היטב

▲ חזור לראש