שולחן ערוך אבן העזר ז ז


שולחן ערוך

אמרה: "נשביתי וטהורה אני, ויש לי עדים שאני טהורה", אין אומרים: "נמתין עד שיבואו העדים", אלא מתירין אותה מיד. ולא עוד, אלא אפילו יצא עליה קול שיש עליה עידי טומאה, מתירין אותה עד שיבואו, שבשבויה הקילו:

מפרשים

חלקת מחוקק

(י) אלא מתירין אותה מיד:    בכתובו' דף כ"ג ע"א בבריית' מסיים התירוה ואח"כ באו עדים ואמרו לא ידענו הרי זו לא תצא אבל הרי"ף והרא"ש גרסי' ואח"כ באו עדים שנשבית וכן משמע שהיתה גי' רש"י (וז"ל ואח"כ באו עדים שנשבית דהשת' לאו הפה שאסר הוא אפילו הכי לא תצא):


(יא) אפי' יצא עליה קול:    הריטב"א כתב דאפילו הוחזק הקול בב"ד:

בית שמואל

(יג) יצא עליה קול:    אפילו קול דאתחזק בב"ד ב"י בשם הריטב"א ולכאורה קשה על הרמב"ם מנ"ל להתיר אותה לכתחלה כשיש קול מוחזק ואפשר דס"ל פי' הסוגייא האיכ' עדים במ"י היינו לפי המסקנא עידי טומאה היינו שיצא קול שיש עידי טומא', מיהו צ"ע ליישב הסוגייא לפ"ז גם נראה תוס' לא ס"ל פי' זה:


(יד) שבשבויה הקילו:    משמע בא"א לא התירו בכה"ג ועי' סי' קנ"ב, ומזה מבואר דלא דייקינן דתנא עדים מכלל קול לא דהא בא"א נמי תנא עדים:

ט"ז

באר היטב

(יח) קול:    אפי' קול דאתחזק בב"ד ב"י בשם הריטב"א. מ"ש הב"ש מיהו צ"ע לישב הסוגי' לפי זה גם נראה תוס' לא ס"ל פי' זה עכ"ל לא הבנתי למה. עיין בה"י ועיין כנה"ג בהגהת ב"י סעיף י"ג.


(יט) הקילו:    אבל בא"א לא מקילין בכה"ג דאפי' אין כאן עדים רק שיצ' קול שיש עדים במ"ה שיודעים שהי' א"א אינה נאמנת ואפילו לא אתחזק הקול בב"ד חיישינן בא"א בה"י ע"ש.







▲ חזור לראש