שולחן ערוך אבן העזר ד יד


שולחן ערוך

האשה שהיה בעלה במדינת הים ושהה שם יותר מי"ב חדש וילדה אחר י"ב חדש, הולד ממזר, שאין הולד שוהה במעי אמו יותר מי"ב חדש. ויש מי שאומר שאינו בחזקת ממזר. וכיון דפלוגתא הוא, הוי ספק ממזר:

הגה: אבל תוך י"ב חדש אין לחוש, דאמרינן דאשתהי כל כך במעי אמו (מהרי"ק).
ודוקא שלא ראו בה דבר מכוער, אבל אם ראו בה דבר מכוער לא אמרינן דאשתהי כל כך, וחיישינן ליה.
אשה שנתעברה מבעלה סוף סיון, וילדה תחילת כסליו, אף על פי שאין ביניהן רק חמשה חדשים, לא חיישינן לבנה לומר שהיתה מעוברת קודם לכן, דהחדשים גורמים (עיין לקמן סימן קנ"ו סעיף ד') והוה ליה בן ז' (בתשובת ר"י מינץ סימן ו'). ואפילו הפילה בתשרי, ושמעה הולד בוכה, לא חיישינן שהיתה מעוברת קודם לכן, דאפשר לו לבכות לחמשה חדשים, אלא שהוא נפל ואינו ראוי להיות קיים (בבית יוסף בשם תשובה שכך השיב הר"ד דוראן) (הובא בסוף הטור סימן קעח):

מפרשים

חלקת מחוקק

(ח) שאין הולד שוהה במעי אמו יותר מי"ב חודש:    משמע דהאשה אומרת שנתעברה מבעלה קודם הליכתו והולד נשתהה בזה אנו אומרים שהולד ממזר אבל אם האשה אומרת שבעלה בא בלילה תוך י"ב חודש בין לילה היה ובין לילה עיבר' פשיטא אם הבעל מודה לדבריה נראה דאין ספק דהולד כשר דהא שמואל כשר היה (פי' דאבוה דשמואל היה במדינת הים וע"י שם בא ממדינת הים בלילה לאשתו ונזדקק לה ונתעברה ממנו ויצא ממנה שמואל עיין המעשה בהלכות גדולות סוף הלכות גיטין הביאו הרא"ש ג"כ בקיצור בקידושין פרק י' יוחסין) אלא אפי' אם אין הבעל כאן והי' טוענ' כך אפשר דנאמנת דאוקי איתתא אחזקת כשרות כל זמן שאין הבעל מכחישה ואפשר דאינה נאמנת בדבר שאינו מצוי ועוד אכתוב מזה ובקונטרוס אחרון לא כ"כ:

(ט) ויש מי שאומר שאינו בחזק' ממזר:    (הדיע' הראשונה הוא דעת הרמב"ם והיש מי שאומר הם דברי בה"ג ממעשה הנ"ל) הביאו הרא"ש (בקדושין פ' י' יוחסין) ומשמע מדבריו דאף אם האשה שותקת או אינה לפנינו ס"ל לבה"ג דאנן תולין שמא בא בצנע' אבל אם האשה מודה שלא בא בעלה אף אם אין הבעל לפנינו רחוק הוא להכשירו ואף שהרא"ש סיים שם ששניהם מודים לרוחא דמילת' כ"כ אבל אם הוא טוען שבא והיא אינ' מודה נראה דהוא נאמן להכשיר והב"י בסוף סי' קע"ח במעשה שהביא שם בשם הרב דורא"ן כתב דהרמב"ם מיירי שהבעל לפנינו ומודה שלא בא ובה"ג מיירי שאין הבעל לפנינו שאז היא נאמנת להכשיר עצמה והולד ואין כאן פלוגתא (כלומר בין שני הדעות הנ"ל) וכאן כתב הרב וכיון דפלוגתא הוא ולא ביאר דבריו באיזה אופן פליגי ובקונטרס אחרון כתב דפליגי אם היא טוענת שבעל' בא בצנעה ואין הבעל כאן דלהרמב"ם אינו נאמן ואין דבריו מוכרחים:

(י) אבל תוך י"ב חודש אין לחוש:    התוספות בנדה (דל"ח בד"ה שפורא גרים) כתבו דלא ק"ל כרבה תוספאה (דממנו הוציא הרב דין זה) ואין הולד משתהי יותר מרע"א ימים היינו ט' חדשים שלמים כל א' ל' יום:

(יא) לא אמרינן דאשתהי כל כך:    משמע דוקא כ"כ דהיינו י"ב חודש לא אמרינן היכא דאיכא עידי כיעור אבל אם ילדה בחודש העשירי אף שהוא יותר מרע"א ימים אפשר דלא חיישינן אף בעידי כיעור מאחר שרגילות הוא להוליד עתה בחודש העשירי ומיהו הכל לפי הענין:

(יב) דהחדשים גורמים וה"ל בן ז':    היינו כר"י דס"ל בנדה [דף הנ"ל] שפור' גרים אפילו ביולדת לתשעה מכ"ש ביולדת לשבעה דכ"ע ס"ל דיולדת למקוטעים, ולפי זה מה שמקשין העולם דלפי זה שהאשה יולדת לה' חדשים שלמים ושני ימים דהיינו יום א' בסוף חודש הראשון ויום א' בחודש השביעי א"כ למה אמרינן בגמרא בכתובות (דל"ט ע"א) שא"א לאשה שתלד קודם שתעשה בוגרת דאין בין נערות לבוגרת רק ששה חדשים ובששה חדשים א"א לה שתלד בן קיימא ולפי פסק הנ"ל אפשר לה שתלד בן (קיימא) בה' חדשים ושני ימים ובאמת אין זו קושיא דגם הששה חדשים כל ימי נערות שפור' גרים וד' חדשים שלימים ושני ימים משני חדשים הראשון והאחרון נקראים ו' חדשים של ימי נערות:

(יג) ואפילו הפילה בתשרי:    משמע שאפשר לולד לבכות בג' חדשים שלימים ושני ימים משני חדשים ראשון ואחרון ובגוף התשובה נתן טעם דחודש ה' לבן ז' כמו חודש ח' לבן ט' שהיולדות לז' יולדת למקוטעים ובן ט' אינה יולדת למקוטעים וא"כ הנולד בתחלת חודש ח' נולד שני חדשים קודם הזמן והנולד בחודש החמישי נולד ג"כ שני חדשים קודם הזמן דהא הזמן הוא תחלת חודש שביעי וא"כ כשם שהתם אפשר לבכות בחודש השמיני שני חדשים קודם הזמן ה"ה הכא בחודש החמישי ובאמת אם לדין יש תשובה דמאחר דשפור' גרים א"כ אין חסר לולד רק שופר א' של תחלת חודש התשיעי וגם יש לו לפחות ז' חדשים שלימים ויום א' בחודש ח' ע"כ אפשר לו לבכות אבל בג' חדשים שלימים ושני ימים רחוק מן השכל שיבכה ויחיה זמן מועט (וגם חסר שני שפורא דהיינו תחלת חודש ששי ותחלת חודש ז') וגם שם אין חסר מן השני שני חדשים שלימים (ר"ל דהא נולד בחודש ח' וא"כ הוי חודש ח' פחות יום א' וחודש התשיעי שלם) וכאן חסר שני חדשים שלימים (ר"ל דהא נולד בחודש תשרי דהיא חודש ה' לעיבור' וא"כ הוה תשרי חודש פחות יום א' וחשבון חודש שלם הוא חודש הששי ותחלת כסלו הוא חודש ז' לפחות נולד יום א' בחודש וא"כ הוי שני חדשים שלמים) וגם הראיה שהביא בתשובה הנ"ל וכתב שנדון זה (ר"ל המעשה שהביא שם עליה התשובה ההיא) הוא ק"ו, ובאמת הוא ק"ו פריכא וגם גוף המעש' בתשוב' הי' שנתעברה בחדש כסליו ובסוף אדר שני הפיל' דהוי כמעט ה' חדשים (ואעפ"י שכתוב שם סתם ובסוף אדר הפילה אך הלשון מורה בהכרח שהוא אדר שני דהא סיים בלשונו פחות מה' חדשים שלימים ואם הוי אדר ראשון אין כאן אף ד' שלימים וק"ל):

בית שמואל

(טז) ויש מי שאומר שאינו בחזקת ממזר:    הדיעה קמייתא היא דעת הרמב"ם ויש מ"ש הוא דעת ה"ג דאמרינן שמא ע"י שם בא לכאן כעובדא דאבוה דשמואל אף על גב אם התנה ע"מ שתעלה לרקיע קי"ל דהוי תנאי דא"א לקיימו אף על גב דיכול להעלות ע"י שם כמ"ש בתוספתא משום להכשיר הולד שאני, ולדעת זו הולד כשר כמ"ש בהרא"ש ולא כפרישה שכתב הולד ספק ממזר, וכתב הרא"ש והטור אנן תלינן שבא ע"י שם היינו אף על גב דהיא אינה אומרת כן, מיהו תוס' סוף קידושין כתבו אנן לא תלינן שבא ע"י שם אא"כ היא אומרת שבא, והב"י סוף סימן קע"ט הביא תשובה אחת ולפי התשובה י"ל דל"פ הרמב"ם עם ה"ג אלא ה"ג איירי כשהבעל אינו כאן והרמב"ם איירי כשהוא בפנינו ואינו אומר שבא והמחבר נראה דס"ל לדעת הרמב"ם לעולם הולד ממזר אפילו כשהוא אינו כאן, ואם הוא כאן ואומר שלא בא אז הולד ממזר ודאי דהוא נאמן לומר שאינו בנו, ואם הוא אומר שבא והיא מכחשת כתב בח"מ דהוא נאמן להכשיר את הולד וי"ל גם הרמב"ם מודה בזה ולמעשה צ"ע:

(יז) דאשתהי:    מיהו תוספות נדה דף ל"ח כתבו דלא קי"ל אשתהי וכ"פ באגודה ועיין במהרי"ק שורש ק"ג:

(יח) דבר מכוער לא אמרינן אשתהי:    אלא כשיש לה חזקת כשרות, וכתב בח"מ אם יולדת בחדש עשירי אפשר לכ"ע אמרינן אשתהי כי שכיח הוא וכ"כ בתשובה שהביא הב"י סוף סימן קע"ח:

(יט) סוף סיון:    לכאורה: קשה מש"ס פ"ק דר"ה דאית' שם בשורת שרה אימת היה אלא דקאי בחג וקאמר למועד היינו פסח אכתי בשית' ירחי מי קא ילדה ואוקמי שם דהיתה שנה מעוברת וקשה מה ק"ל בשית' ירחי מי קא ילדה הא הוי שבעה חדשים מחג עד פסח למאן דאמר שיפור' גרם ואפשר לומר להמסקנ' דאמר יולדת לז' יולדת למקוטעים תו א"צ לומר דהיתה שנת מעוברת אלא שיפורא גרם כן יש ליישב בש"ס אבל דברי תוס' שם אין ליישב בזה וראיתי בתשובה מהר"י לבית הלוי כלל ב' סי' כ"ה הקשה קושיא זו בשם מהרי"ל סרוואל ועיין שם, ובח"מ כתב ששה חדשים של נערו' אמרי' נמי שיפורא גרם והיינו ד' חדשים ויום א' מחדש א' ויום א' מחדש ו' ובסי' ל"ז כתבתי דלית', ועיין סי' קנ"ו שם מבואר ביולדות לתשעה אף לדידן דיולדת למקוטעים מ"מ לא אמרינן שיפור' גרם ול"ד בזה ליולדת לז' דיולדת למקוטעים ושיפורא גרם אבל היולדת לתשעה יולדת למקוטעים ואין שיפור' גרם וכ"כ ב"ח שם, אבל בתוספות נדה שם ובאגודה כתבו גם יולדת לט' אמרינן שיפורא גרם:

(כ) ואפילו הפילה בתשרי:    דהוא חדש ה' אפשר לבכות ומדמה שם בתשובה שהבי' הב"י סוף סי' קע"ח יולדת לט' לדינא דש"ס דאינה יולדת למקוטעים מ"מ אפשר לבכות כשנולד בתחלת חודש ח' ונחסר לו ב' חדשים כן הוא ליולדת לז' מקוטעים בתחלת חדש ה' נחסר גם כן שני חדשים והיינו בהפילה איזה ימים בתשרי חסר לו רק ב"ח ואפשר לו לבכות, ומה שהקשה בח"מ יולדת לח' אינו נחסר אלא שיפורא חדא אבל אם יולדת בחדש ה' נחסר ב' שיפורא ול"ד דהא מדמה שם ליולדת בתחלת חודש ח' לדינא דש"ס ואז לא אמרינן שיפורא גרם:

ט"ז

באר היטב

(יב) ממזר:    הדיעה קמייתא היא דעת הרמב"ם. ויש מי שאומר הוא דעת ה"ג דגזרינן שמא ע"י שם בא לכאן כעובדא דשמואל וכתב הרא"ש אנן תלינן שבא ע"י שם אע"ג דהיא אינו אומרת כן. מיהו תוס' סוף קדושין כתבו אנן לא תלינן שבא ע"י שם אא"כ היא אומרת שבא. והב"י סוף סימן קע"ח הביא תשובה א' ולפי התשובה י"ל דלא פליגי הרמב"ם עם ה"ג אלא דה"ג איירי כשהבעל אינו כאן והרמב"ם איירי כשהוא בפנינו ואינו אומר שבא והמחבר נראה דסבירא ליה לדעת הרמב"ם לעולם דהולד ממזר אפי' כשהוא אינו כאן. ואם הוא כאן ואומר שלא בא אז הולד ממזר ודאי דהוא נאמן לומר שאינו בנו ואם הוא אומר שבא והי' מכחשתו כתב בח"מ דהוא אינו נאמן להכשיר את הולד וי"ל דגם הרמב"ם מודה לזה ולמעשה צ"ע ב"ש עיין ח"מ.

(יג) דאשתהי:    מיהו תוס' בנדה דף ל"ח כתב דלא קיי"ל אשתהי.

(יד) כ"כ:    היינו יב"ח אבל אם ילדה בחדש העשירי אף שהוא יותר מרע"א ימים אפשר דלא חיישינן אף בעידי כיעור מאחר שרגילות הוא להוליד בחדש העשירי ח"מ ב"ש. כתב מהריב"ל בח"ד סי' י"ט דאם יצא קלא דלא פסק שהיא פרוצה אם קול זה יצא אחר דאשתהי ודאי דלא אמרינן דמרעין לה לחזקה דמוכח מילתא דמשום דאשתהי מרננין אחריה אבל אם יצא קודם דאשתהי יב"ח יש להסתפק ועיין כנה"ג בהגהת הטור.

(טו) גורמים:    מה שהקשה הב"ש מש"ס דר"ה מבשורת שרה וכו' ומה שתירץ דלהמסקנא דאמר יולדת לז' יולדת למקוטעים תו א"צ לומר דהיתה שנת מעוברת כו' ע"ש כ"כ בה"י ע"ש. ומ"ש הח"מ בס"ק י"ב דגם הששה חדשים של ימי נערות סגי בד"ח וב' ימים ע"ש לא משמע כן סוגית הגמרא בקדושין דף ע"ט ע"א אימת אלימא בתוך ששה בהא נימא רב וכו' ע"ש וגם הרמב"ם רפ"ב מהא"ב דין ב' כתב עד ששה חדשים גמורים ע"ש ועיין מ"ש הב"ש סימן ל"ד ס"ק ה'.





פירושים נוספים

▲ חזור לראש