שולחן ערוך אבן העזר ג ב


דפים מכל רחבי ויקיטקסט שמקשרים לסעיף זה

שולחן ערוך

היה עד אחד מעיד עליו, נאמן להאכילו בתרומה בזמן הזה, ולקרות בתורה ראשון, ולישא את כפיו. ואפילו אביו נאמן עליו. ואפילו משטרות מעלין לכהונה בזמן הזה. כיצד? הרי שהיה כתוב בשטר: "פלוני כהן לוה מפלוני מנה", ועדים חתומים עליו, הרי זה בחזקת כהן ככהני זמן זה. וכן מעלין מנשיאות כפים ומקריאה בתורה ראשון להיות כהן ככהני זמן זה:

הגה: וי"א דאם חתם עצמו "אני פלוני כהן עד" מהני בזמן הזה (הר"ן פרק ב דכתובות):

מפרשים

בית שמואל

(ז) ואפילו אביו:    הטעם מבואר בש"ס דנאמן במיגו דהא בידו הוא להאכילו תרומה, והרמב"ם ס"ל אפילו אם ידוע דהוא אביו מ"מ נאמן הוא וכן משמע מתוס' פ"ב דכתובות, והרמב"ן ס"ל כשידוע דהוא אביו אינו נאמן ועיין במגיד, ואביו נאמן לתרומה בזה"ז ה"ה לשאר דברים כל מה שע"א נאמן נאמן אביו וליוחסין אינו נאמן וכשבא לישא אשה חיישינן שמא ממזר הוא כיון דאין לו חזקת כשרות וע"א ג"כ אינו נאמן כמ"ש בטור סי' ב' בשם הרמ"ה אף על גב דקי"ל כל דבר שאינו בחזקת כשרות ולא בחזקת איסור נאמן ע"א כמ"ש ביורה דעה סי' קס"ז גם קי"ל ספק ממזר מדאורייתא כשר לבא בקהל צ"ל מפני מעלות יוחסין אינו נאמן וכן מדויק מלשון הרמ"ה שהביא הטור שם, וכהן שנשא גרושה ואומר דאינו כהן אינו נאמן וכופין לגרש אות' ועיין בלבוש:

(ח) פלוני כהן לוה:    הנה לדעת הרשב"א והרמ"ה בכה"ג כשהוא לשון העדים דעדים כותבין פלוני כהן לוה מהני אפילו ליוחסין וע"כ לא מיבעיא בש"ס אלא כשכתב אני פלוני כהן לויתי הואיל והוא לשון הלוה יש לומר העדים לא העידו עליו שהוא כהן אלא העידו על גוף הלואה אבל הרמב"ם סבירא ליה אפילו אם העדים כתבו פלוני כהן לוה לא מהני ליוחסין וכתב הר"ן הטעם די"ל דהעדים כתבו כן משום שהוא מוחזק לכהן ועולה לתורה לכהן אבל הם לא ידעו שהוא כהן מ"מ אף לדעת הרמב"ם אם הוא לשון הלוה שכתב אני פלוני כהן לויתי מהני לתרומה דרבנן ולנ"כ דהא הסוגיא איירי נמי כשהוא לשון הלוה ולא מבעיא ליה אלא לענין יוחסין ולא לענין תרומה והמחבר פוסק כרמב"ם ולא כרשב"א ולפירוש תוספות נשמע אם איכא כאן שני יוסף בן שמעון דאז יצטרכו העדים לדקדק אם הוא כהן כדי לכתוב סי' מי הוא הלוה אז יש לומר דמעלין אפילו ליוחסין ואפילו אם הוא לשון הלוה מיהו נראה לשיטות הרמב"ם לא מהני ליוחסין דהא י"ל מה שכותבים עליו שהוא כהן משום שהוא מוחזק לכהן והוי סי' מעליי' מי הוא הלוה זה שמוחזק לכהן והשני אינו מוחזק לכהן אבל מכל מקום הם לא העידו שזה כהן לכן לא מהני ליוחסין כי חזקה לא מהני ליוחסין ולשיטות הרשב"א מהני אפילו ליוחסין, ובזה ניחא מה שהקשה בח"מ מהא דאיתא בחושן המשפט סי' מ"ט שכתב הרב רמ"א בשם תשובת הרשב"א שני יוסף בן שמעון וא' אביו חי ואחד אביו מת אם כתבו העדים יוסף בן שמעון שלי"ט לזה הוי סי' שזה שאביו חי לוה ומוציאים ממנו ואם לשון הלוה לא הוה סי' והקשה למה מוציאין ממון אם הוא ל' העדים ולמה לא מהני כאן ליוחסין אם הוא לשון העדים ולמ"ש לק"מ דשם לענין סי' לידע מי הוא הלוה מהני אם הוא ל' העדים דהא כתבו דזה שמחזיקים דאביו חי הוא הלוה אבל כאן לענין יוחסין לא מהני דאף הם מעידים דזה הוא דהוא מוחזק לכהן מכל מקום לא העידו דהם ידעו שהוא כהן לכן לא מהני ליוחסין שוב ראיתי בש"ך שם כתב גם כן סברא זו, ולמ"ש י"ל לדעת הרמב"ם אפילו אם הוא לשון הלוה וכתב שלי"ט מוציאים ממנו דהא על כל פנים סי' הוא לידע מי הוא הלוה דהא העדים לא היו חותמים אם לא היו יודעים הסי' דהא לדידיה העדים חותמים ומעידים על כל מה שכתב בשטר אבל לשיטת הרשב"א דסבירא ליה דעדים אין מעידים אלא על גוף הלואה מ"ה סבירא ליה שם אם הוא ל' הלוה אין מוציאין ממון, ולרשב"א צ"ל הא דמהני בשני יב"ש להוציא ממון כשכותב כהן איירי דוקא כשהוא ל' העדים ולא לשון הלוה:

(ט) אני פלוני כהן וכו':    כ' הר"ן הטעם משום דלא גרע ממסיח לפי תומו דהוא כהן וס"ל אפילו אינו מספר שאר דברים הוי מסל"ת וצריך ישוב ל"ל בש"ס שאמר זכור אני וכו' דמשמע אם אמר סתם אני כהן לא הוי מסל"ת, וכתב בח"מ הא דמהני כשכתב אני פלוני כהן היינו דוק' בארץ ישראל דיש שם תרומה ואין קורין אותו לתורה בלא ראיה לכן מהני אם כתב כן אבל בחוצה לארץ שעולה לתורה לכהן יש לומר שכתב כן אני פלוני כהן משום שעולה לתורה לכהן לכן אין סומכין ע"ז בא"י:

ט"ז

באר היטב

(ו) עליו:    אפי' אם ידוע דהוא אביו נאמן. ופוסקים אחרים ס"ל כשידוע שהוא אביו אינו נאמן עב"ש. מעשה בא' שהיה משמש בכהונה ט"ו שנים ושוב קידש גרושה ואמר שאינו כהן. אינו נאמן וכופין לגרש אותה הר"י הלוי סימן ל"ג חות יאיר סי' ק"י שבות יעקב סי' צ"ג בח"א ועי' בלבוש. ודין הבכורות שנפדו על ידו בודאי ואותן שהן בספק שנפדו על ידו אין צריכין לחזור ולפדות עצמם ע' בחות יאיר סי' ק"י מהרי"ט סי' קמ"ח ובמבי"ט ח"א סי' רי"ט ופרח מטה אהרן ח"א סימן נ"א ורשד"ם תא"ה סימן רל"ה ובאר שבע ד' קי"ו.

(ז) כהן:    עיין ח"מ ב"ש.

(ח) עצמו:    דוקא בא"י דיש שם תרומה ואין קורין אותו לתורה בלא ראיה לכן מהני אם כתב כן אבל בח"ל שעולה לתורה לכהן יש לומר שכתב כן אני פלוני כהן משום דעולה לתורה לכהן לכן אין סומכין ע"ז בא"י ח"מ ב"ש. ולמ"ש לעיל סק"א בשם בה"י נסתר דבריהם וע' ביורה דעה ס"א סקי"ג מש"ש בשם הפר"ח.





פירושים נוספים

  • להגהות רבי עקיבא איגר על אבן העזר לחץ כאן



▲ חזור לראש