שולחן ערוך אבן העזר ב י

לא ישא אדם אשה ודעתו לגרשה. ואם הודיע תחילה שהוא נושא אותה לימים ידועים, מותר:

מפרשים

בית שמואל

(כב) ואם הודיע: והקשה הב"י על הטור שכתב דין זה בשם הרמב"ם הא מבואר כן בש"ס דאמר ר"נ מאן הויא ליומא ובט"ז מתרץ די"ל לפי התירוץ אחרון שם דאמר רבנן יחודי הוי מייחדי ולא בא עליה נדחה תירץ קמא וליומא אסור אפילו אם הוא מודיע אלא הרמב"ם פוסק אף לפי המסקנ' לא נדחה זאת ומותר אם מודיע:

ט"ז - טורי זהב

עריכה

ואם הודיע אותן תחלה כו' בטור כ"כ בשם רמב"ם ותמה ב"י הלא תלמיד ערוך הוא בפ' החולץ והיינו במה דאמרינן בדף ל"ז דרב הוה אומר מאן הוה אתתי ליומ' ותירץ בדרישה דרב לא היה רוצה לגרשה אלא להתעכב עמה פה יום ואח"כ ילך משם ולפרקים יחזו' אלי' ואין זה מיושב דהא גם הרמב"ם כ' ואם הודיעה תחילה שנוש' אותה לימים ידועים כו' אפשר לפרש גם זה בדרך שאתה תוכל לפרש הגמ' דרב כיון דאיכא שם לפרש כן כן נמי בדברי רמב"ם אלא נלע"ד לתרץ דאין ללמוד בגמ' דרב כיון דאיכא שם ואיבעית אימא יחודי בעלמא הוא דמייחדי כי היכא דלהוי ליה פת בסלו ואפשר דהך תירוצא הוא עיקר וא"כ אין משם ראיה להתיר בבא עליה דיש איסור בשעת ביאה דהוה דומה לגרושת הלב שהיא א' מט' בנים פסולים אבל מדברי הרמב"ם יש ללמוד שפיר שאמ' שנש' אות' כו' וסתם נשואין הם לביאה:

פירושים נוספים

הגהות רבי עקיבא איגר על הסימן

_{▲ חזור לראש}