פתיחת התפריט הראשי

שולחן ערוך אבן העזר ב ג


מקרא לצבע סימון האותיות: חלקת מחוקק בית שמואל ט"ז באר היטב פתחי תשובה באר הגולה

שולחן ערוך

משפחה שקרא עליה ערער, והוא שיעידו שנים שנתערב בהם ממזר או חלל, או שיש בהם עבדות – הרי זה ספק. ואם משפחת כהנים היא, לא ישא ממנה אשה, עד שיבדוק עליה ד' אמהות שהן ח': אמה, ואם אמה, אם אבי אמה ואמה; וכן הוא בודק על אם אביה, ואמה, אם אבי אביה ואמה. ואם היתה משפחה זו שקרא עליה ערער לוים או ישראלים, מוסיף לבדוק עליהם עוד אחת, ונמצא בודק עשרה אמהות. אבל אשה הבאה לינשא אינה צריכה לבדוק, שלא הוזהרו כשרות לינשא לפסולים:

מפרשים

חלקת מחוקק

(ב) או שיש בהם עבדות:    לא כתב או עבד דעבד שנתערב בישראל הוולד כשר ולהרמב"ם אף לכהונ' לא פגום ע"כ נקט עבדות, כלומ' דהערעור הוא שיש בהם עבדים ושפחות וכל ולד הנולד במשפחה הוא ספק עבד דשמא נולד מן השפחה:


(ג) ואם משפחת כהנים היא לא ישא וכו':    הרב העתיק לשון הרמב"ם שהוא ע"ד פירש"י (רצה לומר שמפי' רש"י נראה דהא דקאמר לא ישא ממנה אשה יהיה מי שיהיה הנושא אם כהן או לוי או ישראל וכן למטה שכתב אם היתה המשפחה שקרא עליה ערעור לוים או ישראלים פי' אם האשה היא מלוים או מישראלים והנושא הוא מי שיהיה כך פי' הרב המגיד דברי הרמב"ם ע"ד פי' רש"י) וצריך לפרש כאן דלצדדין קתני דאם הערעור הוא על החלל אז אין צריך לבדוק אלא כהן הנושא ואם הערעור על פסולי קהל אף ישראל צריך לבדוק ומ"מ יש חילוק (בבדיקת פסולי קהל) דאם הערעור יצא על משפחת כהנים אז אין צריך בדיקה רק ח' אמהות אפי' אם הערעור יצא שנתערב בהן פסולי קהל אבל אם הערעור יצא על משפחת לוים וישראלים מוסיף לבדוק מפני שהעירוב מצוי יותר בהם כמ"ש הרמב"ם אבל יש כאן דעה אחרת דרישא מיירי בכהן הבודק מחמת ערעור דפסולי כהונה די לו בבדיק' ח' נשים אבל לוי וישראל הבודקין וה"ה כהן הבודק מחמת פסולי הקהל צריך להוסיף בדיקה אם יצא ערעור שנתערב פסולי קהל וכל היכא שהחשש משום פסולי קהל גם האשה בודקת לדעתם (ולא אמרו שלא הוזהרו כשירות לינשא לפסולים אלא כשאין שם רק חשש פסולי כהונה אבל בחשש פסולי קהל צריכה גם היא לבדוק) וכמו שמבואר בהר"ן ובמ"מ דעה זו (וטעם הנ"ל):


(ד) ונמצא בודק עשרה אמהות:    כבר הניח המ"מ בצ"ע דבגמרא משמע דבודק לפחות י"ב אמהות דהא יש כאן ד' אמהות וכשמוסיף לבדוק בכל אחת דור אחד נמצא ו' הן י"ב:


(ה) שלא הוזהרו כשירות:    כלומר מאחר שלא החמירה עליהן תורה בפיסולי כהונה גם רבנן לא החמירו עליהן לבדוק בדיקת דורות אבל מ"מ בדיקה סתם בעי דהא מאחר שיש עידי ערעור שנתערב בהן ממזר צריכה היא לחוש לספק דאורייתא כאיש ולדעת רש"י ניחא דפי' דערעור אינו רק קול בעלמא (כלומ' ודלא כמו שכתב בתחלת סעיף זה והוא שיעידו שנים שנתערב בהם ממזר והוא דעת הרמב"ם) וכבר כתבתי בסעיף שלפני זה שיש חולקין וס"ל דבפסולי קהל אף האשה בודקת וכמבואר בר"ן ובמ"מ:

בית שמואל

(ו) והוא שיעידו שנים:    כ"כ הרמב"ם אבל רש"י פי' שקראו שנים שמץ פסול ולא שמעידים עדות גמור:


(ז) לוים או ישראלים:    לשיטת ר"י ורמב"ם אפילו אם נתערב ממזר או נתין מ"מ יש חילוק בין המשפחות כי משפחות כהנים מיוחסים טפי ולא שכיח בהם פסולים מיהו לשאר פוסקים בחשש חלל היינו פסול כהונה א"צ לבדוק אלא ח' אמהות אבל חשש שפסול לישראל היינו ממזר צריך לבדוק י' אמהות:


(ח) עשרה אמהות:    ולא אבות משום גברי אית להו קטטה ומריבה ביוחסים הם מינצו ואלו היה איזה פסול באבות היה מפורסם אבל נשים לאו ביוחסים מינצו ואינו מפורסם הפסול לכן חיישינן טפי בנשים וא"ל למה חיישינן לאם אביה משום ממזרת ולא אמרינן אם אם אביה היתה ממזרת א"כ אביה הוא ממזר ולמה אינו מפורסם וי"ל כיון דממזר הוא מצד האם אינו מפורסם:


(ט) אבל אשה וכו':    לפי' רש"י שהבאתי בסמוך דליכא עדות גמור שנתערב ממזר שפיר אבל לרמב"ם דאיכא עדות גמור קשה למה א"צ בדיקה הלא היא מוזהר' שלא תשא ממזר דקי"ל כל שהוא מוזהר היא ג"כ מוזהר' ואפשר משום כ"א ממשפחה הוא ספק ממזר ומן התורה כשר לכן היא דאינה מוזהר' על חלל וא"צ בדיקה משום חלל מ"ה לא החמירו חז"ל דצריכה בדיקה משום חשש ממזר כמ"ש ברש"י לפי שיטתו דליכא עדות גמור ולא החמירו חז"ל עליה לבדוק כיון דמדאורייתא א"צ בדיקה משום חללה כן הוא לפי' הרמב"ם אפילו אם איכא עדות גמור א"צ בדיקה, מיהו בעל המאור ובמלחמות ה' חולקים עליו וס"ל משום חשש ממזר צריכה היא לבדוק אחריו ומכ"ש כשיש עדים שנתערב ממזר וכן הוא לפרש"י לכן פרש"י דליכא עדות גמור משום דס"ל כשיש עדות גמור צריכה היא לבדוק אחריו ויש להחמיר:


באר היטב

(ו) שנים:    כ"כ הרמב"ם. אבל רש"י פירש שקראו שנים שמץ פסול ולא שמעידין עדות גמור.


(ז) עבדות:    לא כתב או עבד דעבד שנתערב בישראל הולד כשר ולהרמב"ם אף לכהונה לא פגום. ע"כ נקט עבדות כלומר דהערעור הוא שיש בהם עבדים ושפחות וכל ולד הנולד במשפחה הוא ספק עבד דשמא נולד מן השפחה ח"מ.


(ח) לבדוק:    לפרש"י שהבאתי בסמוך ס"ק ו' דליכא עדות גמור שנתערב מממזר שפיר. אבל להרמב"ם דאיכא עדות גמור קשה למה א"צ בדיקה הלא היא מוזהר [ת] שלא תשא ממזר ע"כ יש להחמיר בשיש עדות שצריכה היא לבדוק אחריו ח"מ ב"ש.







▲ חזור לראש