באר היטב על אבן העזר ב
סעיף א
עריכה(א) פיסול: היינו פסול דאסורה לו כגון חשש ממזר או חללה לכ"ג וכה"ג.
(ב) ממון: ה"ה הנושא בלא ממון נמי איכא עונש אלא כוונתו לדייק אם נושא אשה בשביל ממון וליכא בה פסול משפחה ליכא איסור ח"מ ב"ש.
(ג) ממון: אע"ג דלפני זה כתב כל שאינה פסולה עליו מותר לישא לשם ממון היינו אם נותנין לו ממון ברצון טוב אבל לעגן כלתו בשביל זה או לענין עצמו ולהמתין מלישא אשה עד שימצא אשה שתתן לו ממון אסור ועליהם נאמר כל הנושא אשה לשם ממון וכו' כלומר שהעכוב מלישא אשה בשביל חמדת ממון גורם לו להוליד בנים זרים ח"מ ב"ש ועיין בבה"י.
סעיף ב
עריכה(ד) כשרות: בטור כ' בשם הרמ"ה מי שאינו משפחתו ידוע לנו לא אמרינן שהוא בחזקת כשרות לכן יש להחמיר ב"ש: וכ"כ בה"י מי שבא מארץ אחרת הן איש או אשה או בחור או בתולה או אלמן או אלמנה צריך ראיה שהוא ישראל ואף שמתנהגים כדת ישראל ומדברים בלשונינו ויודעים בכל טוב היהודים אעפ"כ צריכין ראיה וכן הוא תקנות מדינות ליטא שאין לסדר שום קידושין אא"כ שיש לו ראיה שהוא ישראל ומאיזה משפחה ע"ש: וכ"כ מהרי"ט בתשובה ח"א סימן קמ"ט ע"ש.
(ה) ואכזריות: דג' סימנים יש בישראל ביישנים רחמנים וגומלי חסדים. וכל שאין לו ג' סימנים אין ראוי לדבק בו ודוקא שאין לו סימן כלל אבל אם יש א' מסמנים אלו ראוי לדבק בו וגבעונים הי' ניכר בהם שאין לו שום סימן ב"ש.
סעיף ג
עריכה(ו) שנים: כ"כ הרמב"ם. אבל רש"י פירש שקראו שנים שמץ פסול ולא שמעידין עדות גמור.
(ז) עבדות: לא כתב או עבד דעבד שנתערב בישראל הולד כשר ולהרמב"ם אף לכהונה לא פגום. ע"כ נקט עבדות כלומר דהערעור הוא שיש בהם עבדים ושפחות וכל ולד הנולד במשפחה הוא ספק עבד דשמא נולד מן השפחה ח"מ.
(ח) לבדוק: לפרש"י שהבאתי בסמוך ס"ק ו' דליכא עדות גמור שנתערב מממזר שפיר. אבל להרמב"ם דאיכא עדות גמור קשה למה א"צ בדיקה הלא היא מוזהר [ת] שלא תשא ממזר ע"כ יש להחמיר בשיש עדות שצריכה היא לבדוק אחריו ח"מ ב"ש.
סעיף ד
עריכה(ט) ולמשפחתו: ולא אמרינן דזה השותק הוא הפסול ושאר בני המשפחה אין צריך בדיקה אלא החשש במשפחה כול' ב"ש דלא כח"מ.
(י) א': קשה אם נתערב בה למה לי דזה שותק ת"ל דצריך בדיקה כיון שנתערב בה א' מפסולים ותירץ הב"ש דנ"מ אם נתערב ספק ממזר מותר לישראל לישא אשה מן משפחה זו כמבואר לקמן ומ"מ אם שתקה מחזיקי' אוחה שהיא ממזרת. גם נ"מ אם נתערב ספק חלל או אלמנה ממשפחה זו אם נשאת לא תצא כמבואר בסעיף ה' אבל אם שותקת תצא. וב"ח וח"מ תירצו בע"א.
סעיף ה
עריכה(יא) לבתה: וכ"ד האחרונים.
(יב) ממזר: היינו אם יש עדים אז אסור ישראל לישא מן משפחה זו אבל אם יצא קול שנתערב אין איסור ומותר לישראל לישא מן משפחה זו ב"ש ע"ש.
(יג) נטמעה: אפי' אם ידוע לשנים שנטמעה באיזה משפחה פסול אין ראוי לגלות ב"ש. וח"מ חוכך בזה דהאיך אין לגלות דהיום או מחר יבאו עדים ויהיו הבנים ספק ממזרים ע"ש. ודוקא ממזרים ונתינים דאין ראוים לבא בקהל ונטמעו אין מגלים אבל חללין דיש להם תקנה להתחתן בישראל מגלים ב"ש. וא"ל הא קי"ל ממזר דלא ידוע אינו חי ומבואר בספר חסידים אפי' יב"ח אינו חי וא"כ האיך אשכחן דנטמעו ממזרים: תירוץ ב"ש דאיירי במקומו היה ידוע ואז חי ואח"כ הלך למקום אחר ונושא אשה ושם א"י אם הוא ממזר.
סעיף ו
עריכה(יד) הדור: ואם יקח המיוחסת יצטרך לקבל צדקה טוב שיקח אותה שאינה מיוחסת ס"ח סימן שפ"א.
סעיף ז
עריכה(טו) ג"פ: צ"ע ביורה דעה סי' רס"ג ח"ג פסק אם אשה מלה בנה ומת מחמת מילה וגם אחותה מלה בנה ומת מחמת מילה שאר האחיות לא ימולו בניהן כו' א"כ משמע שני פעמים הוה חזקה ובהדיא משמע בגמ' דיבמות דף ס"ד דדין א' להם לענין מילה וצרעת. וע' בה"י ביורה דעה רס"ג מ"ש.
סעיף ט
עריכה(טז) ילדה: דוקא כשאינה חפיצה בו אבל כשהיא חפיצה בו מותר ס"ח סי' שע"ה וכ"כ ח"מ.