רשיון יבוא כללי מתוך

רשיון יבוא כללי, תשל״ח–1978

ק״ת תשל״ח, 680; ק״ת מק״ח תשל״ט, 20, 20, 561, 634; תש״ם, 52, 70, 181, 709; ק״ת תשמ״א, 652, 1362; ק״ת מק״ח תשמ״ב, 1143; תשמ״ג, 27; תשמ״ד, 68, 267; תשמ״ה, 6, 30, 32, 36, 43, 564, 564, 639; ק״ת תשמ״ו, 156; ק״ת מק״ח תשמ״ו, 744; תשמ״ז, 706; ק״ת תשמ״ז, 992, 1236; ק״ת מק״ח תשמ״ח, 1748; ק״ת תשמ״ח, 908, 1108; תשמ״ט, 1140; תש״ן, 744; תשנ״א, 1022, 1056, 1258; תשנ״ג, 344; תשנ״ה, 1216; תשנ״ט, 683; תש״ס, 580; תשס״א, 32; ק״ת מק״ח תשס״א, 44; ק״ת תשס״ב, 1263; ק״ת מק״ח תשס״ד, 994; תשס״ו, 756; תשס״ח, 88; תשס״ט, 218; ק״ת תשע״א, 1184.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 3 לצו מתן רשיונות יבוא, 1939, אני נותן רשיון זה:

1.

הגדרות [תיקון: תשל״ט־3, תשמ״ד]

ברשיון זה –

”אזור“ – יהודה והשומרון וחבל עזה;

”תעריף המכס“ – התוספת לפקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;

”פרט מכס“ – כמשמעותו בתעריף המכס;

כל מונח אחר – כמשמעותו בפקודת המכס, או בתעריף המכס אם אין כוונה אחרת משתמעת מן ההקשר.

2.

יבוא [תיקון: תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ד־2, תשמ״ח, תשמ״ט]

טובין המפורטים בתוספת מותרים ביבוא לישראל אם נתקיימו כל התנאים האלה:

(1)

הטובין ישמשו רק למטרות המפורטות לפרט המכס שלפיו סווגו בעת שחרורם ויתקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים באותו פרט מכס, כל עוד ההוראות והתנאים חלים;

(2)

הטובין לא יועברו לרשותו או לשימושו של אדם שאינו היבואן, אלא באישור מוקדם של גובה המכס ובתנאים שיורה; הוראות פסקה זו לא יחולו על טובין המפורטים בתוספת לפי פרטי המכס 03.01, 03.02, 03.03, 04.04, 17, 428, 612, 615 ו־810.

(3)

הטובין אינם ספרים, ספרונים, עתונים או כתבי עת היוצאים לאור בארצות ערב, למעט מצרים;

(4)

הטובין אינם דברי תועבה או כל חפץ אחר העלול לגרום להשחתת המוסר, שמכירתם, החזקתם, הצגתם, הפצתם או פרסומם אסורים על פי סעיף 214 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.

2א.

[תיקון: תשל״ט־3, תשס״ב]

(בוטל).

3.

יבוא רכב ע״י עולה [תיקון: תשמ״ג, תשנ״ט, תש״ס]

רכב מנועי בגדר פרט 7 סעיפים 3120 ו־3130 לתעריף המכס שיובא על ידי עולה כמשמעותו בתעריף המכס והוא זכאי לגביו לפטור ממס לפי פרט 7 לתעריף המכס או לפי צו מס קניה (פטור), תשל״ו–1975, מותר ביבוא לישראל באם נתקיימו כל אלה:

(1)

הרכב האמור ישמש רק למטרות המפורטות בפרט 7 לתעריף המכס ובצו מס קניה (פטור), תשל״ו–1975, ויתקיימו כל ההוראות והתנאים המפורטים באותם פרט וסעיפים, כל עוד ההוראות והתנאים האמורים חלים;

(2)

הרכב הוא מדגם מאושר לצורך צו יבוא חפשי, התשל״ח–1978 (להלן – צו יבוא חפשי), או מדגם שלגביו הוצאו הוראות רישוי מטעם אגף הרכב במשרד התחבורה, ונתקיימו בו הוראות תקנות התעבורה, התשכ״א–1961 (להלן – תקנות התעבורה);

(3)

הרכב יהיה בשימושו העצמי של העולה לתקופה של שנה אחת לפחות, או לתקופה קצרה מזו מטעמים מיוחדים שיירשמו.

4.

ייבוא רכב בידי תייר [תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ו, תשמ״ז, תשנ״א, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב, תשס״ח, תשס״ט]

(א)

רכב מנועי פרטי, כמשמעותו בפקודת התעבורה, שייבא תייר על פי פרטים 7.1050–7.1054 לתעריף המכס מותר בייבוא אם הוא מיועד לשימושו העצמי של התייר.

(ב)

גובה המכס רשאי לאשר את השארת הרכב בארץ לאחר תשלום המסים החלים לגביו, אם התקיימו כל התנאים המפורטים להלן:

(1)

טרם חלפו 4 שנים ממועד ייצור הרכב, או אם מועד ייצורו אינו ידוע, מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;

(2)

הרכב עומד בתנאים הקבועים בצו ייבוא חופשי;

(3)

חלפו 6 חודשים לפחות ממועד שחרור הרכב מפיקוח המכס או תקופה קצרה מזו שאישר המנהל מטעמים מיוחדים שיירשמו.

(ג)

תייר רשאי לייבא רכב נוסף כאמור בסעיף קטן (א) אם התקיים אחד מאלה:

(1)

הרכב הראשון שיובא כאמור, יוצא מהארץ או שנמכר ושולמו מלוא המסים החלים עליו, וכן התקיים אחד מאלה:

(א)

חלפו שלושה חודשים לפחות מיום ייצוא הרכב או מכירתו, לפי הענין, והתייר שהה בחוץ לארץ בשלושת החודשים כאמור; ואולם תייר רשאי לייבא רכב נוסף כאמור אף בלא שישהה שלושה חודשים בחוץ לארץ, מיום ייצוא הרכב הקודם או מכירתו, לפי הענין, אם התקיים בו תנאי מאלה:

(1)

הוא תייר בעל אשרה ורישיון מסוג א/3 (איש דת) לפי תקנות הכניסה לישראל, התשל״ד–1974, ובלבד שהרכב הקודם היה בשימושו העצמי לתקופה של שלוש שנים לפחות, או לתקופה קצרה מזו שאישר המנהל מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(2)

הוא תייר המחזיק בתעודת עיתונאי, עיתונאי חוץ או צלם חוץ מאת לשכת העיתונות הממשלתית ובלבד שהרכב הקודם היה בשימושו העצמי של התייר לתקופה של שנה לפחות;

(ב)

הרכב הראשון יוצא או נמכר לפני תום התקופה שבה זכאי התייר לייבא רכב בלא תשלום מסים לפי פרטים 7.1050–7.1054 (להלן – המועד הקובע); במקרה זה יחושב המועד הקובע לגבי הרכב הנוסף מיום ייבוא הרכב הראשון;

(2)

התייר ביטח את הרכב הראשון במלוא סכום המסים החלים עליו, הרכב נגנב או לא ניתן לעשות בו שימוש, ושולם מלוא סכום המסים החלים עליו מכספי הביטוח שקיבל התייר.

(ד)

לענין סעיף זה יראו את שחרור הרכב בידי תייר ממחסן רשוי בישראל כייבוא בידי התייר כאמור בסעיף קטן (א) ויחולו עליו כל הוראות סעיף זה.

(ה)

בסעיף זה, ”תייר“ – לרבות תושב חוץ כמשמעותו בפרט 7 לתעריף המכס.

5.

יבוא רכב משומש בידי תושב חוזר [תיקון: תשל״ט־4, תש״ם־3, תשמ״ג, תשמ״ח, תשנ״א־2, תשס״ב, תשס״ח, תשס״ט, תשע״א]

(א)

רכב מנועי משומש שבגדר פרטי משנה 2190, 2290, 2390, 2490, 3190, 3290, 3390, 9019 לפרט 87.03 ופרט 87.11, שיובא בידי תושב חוזר או סטודנט חוזר כמשמעותם בפרט 7 לתעריף המכס (בסעיף זה – הזכאי), מותר ביבוא לישראל אם נתקיימו כל אלה:

(1)

הזכאי שהה מחוץ לישראל תקופה של שנתיים לפחות והוכיח להנחת דעתו של גובה המכס כי חזר להשתקע בישראל;

(2)

הזכאי בן שבע עשרה שנים לפחות והוא מחזיק ברשיון נהיגה בר תוקף בחוץ לארץ, ערב כניסתו;

(3)

הרכב יובא לישראל לא יאוחר מתום תשעה חודשים מיום כניסתו של הזכאי;

(4)

טרם חלפו 4 שנים ממועד ייצור הרכב, או אם מועד ייצורו אינו ידוע, מהמועד שבו נרשם הרכב לראשונה לתנועה בדרכים במדינת חוץ;

(5)

הרכב יהיה בשימושו העצמי בישראל של הזכאי לתקופה של שנה אחת לפחות, או לתקופה קצרה מזו שאישר המנהל מטעמים מיוחדים שיירשמו;

(6)

הרכב הוא דגם שאישר משרד התחבורה ונתקיימו בו הוראות תקנות התעבורה.

בסעיף זה, ”כניסה“ – כמשמעותה בפרט 7 לתעריף המכס.

(ב)

גובה המכס רשאי במקרים מיוחדים לוותר על קיום תנאים (1) עד (4) בסעיף קטן (א), לגבי רכב שיובא לישראל לפני י״ח בניסן התשמ״ג (1.4.1983).

5א.

יבוא אישי של רכב [תיקון: תשל״ט־4, תש״ם, תשמ״ה־2, תשמ״ה־7, תשס״ב]

רכב מנועי המיובא ביבוא אישי כמשמעותו בסעיף 2(ג) לצו יבוא חופשי מותר ביבוא אם הוא מדגם שאישר משרד התחבורה ונתקיימו בו הוראות תקנות התעבורה, תשכ״א–1961.

5ב.

יבוא רכב בידי אזרח ישראלי [תיקון: תש״ם, תש״ם־2, תש״ם־3, תשמ״ז־2, תשמ״ז־3, תשס״ב]

רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה, שייבא לשימושו העצמי, אזרח ישראל הבא לביקור לאחר ששהה מחוץ לישראל שנה אחת או יותר מותר ביבוא, ובלבד שהרכב יוצא עמו סמוך ליציאתו או לפניה תוך תקופה שלא תעלה על ארבעה חדשים מיום כניסת הרכב או תקופה נוספת שאישר מנהל המכס והבלו, ובלבד שהזכאי הוא בעל רשיון נהיגה בר־תוקף בישראל.

6.

[תיקון: תשל״ט, תשמ״ב, תשמ״ה־8]

(בוטל).

7.

ביטול

רשיון יבוא כללי, תשל״ז–1977 – בטל.

תוספת

(סעיף 2)

	פרט המכס	תיאור הטובין
	03.02, 03.03, 03.04	דגים טריים, צנונים או קפואים שנדוגו על ידי ספינות דיג הרשומות בישראל.
	03.01.2000	דגים טריים שנדוגו על ידי ספינות דיג שאישר מנכ״ל משרד החקלאות.
	1	טובין המיובאים לשימוש נשיא המדינה.
[תיקון: תשס״ד]	2	(בוטל)
	3	טובין המיובאים לנציגים ולנציגויות של מדינות חוץ.
	4	טובין שמייבא מוסד של או״ם.
	5	טובין שמייבא מוסד של ארגון בינלאומי לסיוע.
[תיקון: תשנ״ה]	6	טובין שמייבא אדם הנהנה מפטור עליהם על פי התחייבות הנובעת מאמנות והסכמים בינלאומיים.
[תיקון: תשמ״ד־2, תשמ״ה־4, תשמ״ה־5]	7 למעט סעיפים 1050, 3120, 3130	טובין המייבא נכנס לישראל לשימושו האישי.
[תיקון: תשנ״ה]	9	טובין הפטורים ממכס לפי חוק הנפט, התשי״ב–1952;
[תיקון: תשנ״ה]	13	טובין הפטורים ממכס לפי חוק זכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968;
	14	מכונות, מכשירים וכלים שמייבא חוזר או עולה כהגדרתו בפרט 7 למעט פסקה (6) להגדרה האמורה.
[תיקון: תשמ״ט]	17	טובין המיועדים לארגון בין לאומי לסיוע, שהכירו בו המנהלים הכלליים של משרדי האוצר, הבטחון, והעבודה והרווחה, ובלבד שרשימת הטובין וכמויותיהם אושרו, לפני היבוא או המכירה, בידי המנהל הכללי של משרד העבודה והרווחה או מי שהוא הסמיכו
	201	דוגמאות מסחריות המיובאות לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.
	204	סרטי פרסומת המיובאים לתקופה שלא תעלה על 6 חודשים.
[תיקון: תש״ם־4, תשמ״ד־2]	212, 215	טובין מתוצרת הארץ המיובאים על־ידי היצרן של אותם הטובין אם הטובין מוחזרים לישראל על־ידי לקוחות מחוץ לארץ לצורך ביצוע תיקונים, וכן תוויות שאינן כתובות עברית, שלקוחות מחוץ לארץ שולחים ליצרן בישראל לשם סימון מוצרי יצוא בלבד
[תיקון: תשנ״ה]	414	חומרים, למעט בנזין, המשמשים לייצור צמיגים;
	428	טובין המיועדים לקרבנות אסון טבע.
[תיקון: תשס״ד]	610	(בוטל)
	612	דוגמאות ללא ערך.
	615	סרטים וסרטונים בעלי אופי חינוכי.
[תיקון: תשס״ד]	621	ציוד לחימה ייחודי אשר נמנה עם סוגי ציוד לחימה ייחודי שאישר אותם מנכ״ל משרד הביטחון בהתייעצות עם המנהל ואשר יובא או יוצר ונמכר בארץ באישור מנכ״ל משרד הביטחון
[תיקון: תשס״ו]	660	עיתונים, כתבי עת ודברי דפוס אחרים שמס ערך מוסף החל על יבואם שולם לפי סעיף 26(ב) לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975
[תיקון: תשל״ט־2, תשל״ט־4]	732	(נמחק)
[תיקון: תש״ם־3, תשמ״א, תשמ״ג]	808	בגדים והנעלה משומשים שמשקלם אינו עולה על 15 ק״ג, ובלבד שיובאו בידי יחיד לשימושו האישי או לשימוש בני משפחתו הגרים עמו.
[תיקון: תשל״ט]	810	טובין שיובאו לישראל לאחר שיוצאו ממנה
[תיקון: תשמ״ה־6, תשנ״א־3]	818	טובין הנשלחים בחבילות שי וכן טובין המיובאים בידי נכנס לישראל לשימושו האישי ואינם מסווגים בפרט 7, אך למעט טובין שהם חפצים אישיים כהגדרתם בפרט 7, המיובאים בידי תושב חוזר השב לישראל, בכלי שיט שפקד נמל בקפריסין ואינם פטורים ממכס על פי תנאי פרט 7.4020.
[תיקון: תשמ״ה־3, תשמ״ו־2, תשמ״ח־2, תשמ״ח־3, תש״ן, תשנ״ג]	שונים	(א) טובין המיובאים לאחסנה במחסן לצידת אניות וכלי טיס ולאחסנה במחסן למכירה ליוצאים מישראל, כמשמעותו בתקנות המכס, התשכ״ו–1965, והמיועדים למכירה למטרותיהם של המחסנים האמורים, ואינם מיועדים לצריכה בארץ ובלבד שהטובין לא יובאו מארצות או לא יוצרו בארצות, אשר לדעת הרשות המוסמכת אוסרות או מגבילות בין במפורש ובין בדרך האחרת, יבוא סחורות מישראל, דרך כלל, או יבוא סחורות מסוג מסוים, ואשר הרשות המוסמכת הודיעה עליהן בהודעה ברשומות; (ב) טובין המיובאים על־ידי מפעל מאושר שחלות עליו הוראות תקנות אזור סחר חופשי באילת (קביעת מקום באזור אילת), התשמ״ח–1987 (להלן – התקנות), מותרים ביבוא לישראל אם יובאו לצורך עסקי המפעל המאושר במקום כמשמעותו בתקנות ובמסגרת כתב האישור שניתן למפעל המאושר לפי חוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959

י״ח בטבת תשל״ח (28 בדצמבר 1977)

יחזקאל אבולעפיה
מנהל המכס והבלו

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.