צו מתן רשיונות יבוא

צו מתן רשיונות יבוא מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

צו מתן רשיונות־יבוא, 1939

צו מאת הנציב העליון עפ״י סעיף 3.


ע״ר 1939, תוס׳ 2, 1201, 1255; 1940, תוס׳ 2, 297, 832; 1942, תוס׳ 2, 994, 1459, 1631; 1943, תוס׳ 2, 104; ע״ר תש״ח, תוס׳ א׳, 1, 39; ע״ר תש״ח, 22; ס״ח תש״ט, 1; ק״ת תשי״ד, 598; תשי״ט, 541.


בתוקף הסמכויות המסורות לו בסעיף 3 מפקודת הסמכויות בענין יבוא, יצוא ומכס (הגנה), 1939, הואיל הנציב העליון לצוות ובזה מצוים לאמור:–


מכוח האמור בסעיפים 14 ו־15 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948, כל סמכות שהיתה נתונה על פי החוק בידי הנציב העליון תהא נתונה לממשלה, וכל מקום בו נאמר בחוק ”פלשתינה (א״י)“ ייקרא מעתה ”ישראל“. סמכויות הנציב העליון לפי פקודת הסמכויות בענין היבוא, היצוא והמכס (הגנה), 1939 הועברו לשר המסחר והתעשיה (ע״ר תש״ח, 22). מכוח האמור בסעיף 11 לפקודת סדרי השלטון והמשפט, תש״ח–1948 – לפיו החוק הקיים בארץ־ישראל נשאר בתקפו, בשינויים הנובעים מתוך הקמת המדינה ורשויותיה – מקום בו נאמר ”מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר“ ייקרא מעתה ”מנהל המכס והבלו“ ומקום בו נאמר ”פקיד המכס והאקסייז“ ייקרא מעתה ”פקיד המכס והבלו“. לפי סעיף 2 לפקודת המטבע, תש״ח–1948, כל מקום בו נאמר ”פונט“ הכוונה היא ללירה ישראלית. לפי סעיף 13 לחוק המעבר, תש״ט–1949, כל מקום בו נאמר בחוק ”עתון רשמי“ ייקרא מעתה ”רשומות“.


צו זה ייקרא צו מתן רשיונות־יבוא, 1939.
[תיקון: 1940, תש״ח]
בהתחשב עם הוראות צו זה, אסור להכניס [לייבא] כל סחורה לישראל.
[תיקון: 1942-3, תש״ח, תשי״ט]
(1)
שום דבר האמור בהוראות דלעיל אין לראותו כאילו הוא בא לאסור –
(א)
את הבאתה של כל סחורה עפ״י רשיון שניתן ע״י מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר] או כל רשות מוסמכת ובלבד שימלאו אחר כל התנאים המצורפים לאותו רשיון; או
(ב)
את הבאתה של כל סחורה אשר, כפי שהוכח כדי הנחת דעתו של מנהל המכס והבלו [במקור: מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר] או כל רשות מוסמכת נשלחה לישראל לפני שצו זה קבל תוקף.
(2)
התנאים שמנהל המכס והבלו או רשות מוסמכת רשאים להתנות לפי סעיף קטן (1) יכול שיהיו בנוגע לענינים אלה, כולם או מקצתם:
(א)
כמויות הטובין, איכותם ומועד ייבואם;
(ב)
תקופת תקפו של הרשיון;
(ג)
מימון היבוא וביטוחו;
(ד)
הבטחת הגעת הטובין המיובאים למקום יעודם במועד שייקבע;
(ה)
מוצא הטובין המיובאים, מועד ייצורם או מקום ייצורם;
(ו)
שימוש בטובין המיובאים לאחר ייבואם;
(ז)
דרכי הובלתם ואופן הבאתם של הטובין מחוץ־לארץ לישראל;
(ח)
כל ענין אחר שלא פורט בסעיף קטן זה, ובלבד שייראה למנהל המכס והבלו או לרשות מוסמכת כי התנאת אותו תנאי דרושה או מועילה להשגת מטרתה של הפקודה.
[תיקון: תש״ח־2, תשי״ד]
אם, לצורך קבלת רשיון להבאת כל סחורה מן הסחורות הנזכרות בפסקא הקודמת של צו זה, מוסר אדם כל הודעה או מגיש כל מסמך או ידיעה כשהוא יודע שהם כוזבים בפרט חשוב, או שמתוך קלות ראש הוא מוסר כל הודעה שהיא כוזבת בפרט חשוב יהא אותו אדם אשם בעברה ויהא צפוי לאחר שיתחייב במשפט תכוף לקנס לא יותר מ־500 לירות או למאסר לא יותר מששה חדשים או לקנס ולמאסר כאחד; וכל רשיון שניתן להבאת סחורה על פי הודעה, מסמך או ידיעה כאמור יהיה בטל מיום נתינתו.
[תיקון: 1942-3, 1943, תש״ח, תש״ט]
(1)
רשאי המנהל או כל רשות מוסמכת בכל עת, בלי ליתן כל נימוק למעשהו זה, לבטל כל רשיון או סוג של רשיון, שניתן עפ״י צו זה, לכל סחורה או סוג של סחורה שהכנסתה לישראל הותרה עפ״י אותו רשיון או סוג של רשיון, או להפסיק את תקפו של אותו רשיון או סוג של רשיון, או לשנות את תנאיו או את תקופת תקפו.
(2)
כל בטול, הפסקה או שנוי כאלה כאמור לעיל, יוכלו להעשות ע״י המנהל או ע״י כל רשות מוסמכת או ע״י הפקיד המוסמך של המכס והבלו [במקור: הפקיד המוסמך של המכס והאקסייז], ע״י מודעה שתתפרסם ברשומות, ומשנתפרסמה מודעה זו רואין את כל האנשים שעליהם היא חלה כאילו ידעו עליה, ועליהם למלא אחר כל תנאי או הוראה שהוטלו או שניתנו בקשר לבטול, להפסקת התוקף או לשינוי.
[תיקון: 1942-2]
כל הרשיונות שניתנו לפני 1 בנובמבר, 1941, ע״י מנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר לצורך יבואה לארץ ישראל של כל סחורה שלא הוצאה מארץ המוצא לפני 1 בנובמבר, 1942, מבוטלים בזה, ויבואה של כל סחורה כזאת לישראל נאסרת בזה.
[תיקון: 1942-3, תש״ח]
למנהל המכס והבלו [במקור: למנהל מחלקת המכס, האקסייז והמסחר] או לכל רשות מוסמכת תהא הסמכות לסרב ליתן כל רשיון לשם הבאת כל סחורה לישראל בלי ליתן כל טעם לסרובו זה.
[תיקון: 1942]
(בוטלה).
[תיקון: 1939, 1940]

התוספת (בוטלה)


11 בדצבמר, 1939
  • בפקודת הוד מעלתו,
    ג׳. ס. מקפרסון
    המזכיר הראשי.
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.