חוק הנפט
חוק הנפט מתוך 
חוק הנפט, תשי״ב–1952
2000440
חוק קודם: ע״ר 1938, תוס׳ 1, 39; 1940, תוס׳ 1, 38.
חוק חדש: ס״ח תשי״ב, 322, 352; תשי״ז, 40; תשכ״ה, 86; תשל״ז, 65; תש״ן, 29; תשס״ב, 83; תשע״ב, 526.
תוכן עניינים
פרק ראשון: מבוא
סימן א׳: הגדרות
פירושים [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
בחוק זה –
”נפט“ פירושו – נפט ניגר, בין נוזלי ובין אדי, לרבות שמן, גז טבעי, גזולין טבעי, קונדנסאטים ופחמימנים (הידרוקרבונים) ניגרים קרובים להם, וכן אספלט ופחמימנים של נפט מוצקים אחרים כשהם מומסים בתוך נפט ניגר וניתנים להפקה יחד אתו;
”שדה נפט“ פירושו – קרקע על כל שכבותיה הגיאולוגיות שיש מתחתיה בידוע מצבר נפט שניתן להפיק ממנו נפט בכמויות מסחריות;
”חיפוש נפט“ פירושו –
(1)
קדיחת בארות נסיון לשם מציאת נפט או לשם קביעת גדלו או גבולותיו של שדה נפט (להלן – קדיחת נסיון);
(2)
כל פעולה אחרת לחיפוש נפט, לרבות בדיקות וניסויים גיאולוגיים, גיאופיסיים, גיאוכימיים ודומיהם, וכן קדיחות להשגת ידיעות גיאולוגיות בלבד;
”תגלית“ פירושו – גילוי שדה נפט;
”היתר מוקדם“ פירושו – היתר שניתן לפי סעיף 7;
”רשיון“ פירושו – רשיון שניתן לפי סעיף 16;
”זכות נפט“ פירושו – רשיון או חזקה;
”פיתוח“ פירושו – קידוחו וציודו, של שטח זכות נפט כדי לקבוע את כושר תפוקתו, להפיק ממנו נפט ולשווקו;
”הפקת נפט“ פירושו – הפקת נפט מתוך שדה נפט, וכל הפעולות הכרוכות בכך, לרבות טלטולו, הטיפול בו והעברתו למיכלים, לצינורות או לבית זיקוק בשדה הנפט או בקרבתו;
”כמויות מסחריות“ פירושו – כמויות מספיקות של נפט המאפשרות להפיקו על בסיס מסחרי;
”שקידה ראויה“ פירושו – אותה מידה של שקידה, מומחיות, יעילות, תבונה וראיית הנולד שאדם בעל נסיון בחיפוש נפט ובהפקתו היה נוהג בה בנסיבות הקיימות;
”בזבוז“ פירושו – מעשה או אי־מעשה, אגב ניצול זכות נפט, הגורם איבודם, פיזורם, זיהומם או קלקולם של נפט, מוצרי נפט, כוח צבירה להפקת נפט, מים או מחצבים אחרים, או שימוש בהם שלא כהלכה, שכרגיל לא היו נגרמים אילו נהגו בשקידה הראויה;
”סיכון“ פירושו – מעשה או אי־מעשה, אגב ניצול זכות נפט, המסכנים או עלולים לסכן את חייו, אבריו או בריאותו של אדם הנמצא כדין במקום שבו אירע אותו מעשה או אי־מעשה או בסמוך לאותו מקום;
”קרקע“, לרבות קרקע הנמצאת, לסירוגין או בקביעות, מתחת למימי פנים או מתחת למי הים;
”השר“ פירושו – חבר הממשלה, שהממשלה, בהודעה שפורסמה ברשומות, העניקה לו את הסמכות לבצע חוק זה;
הסמכות הוענקה לשר הפיתוח (י״פ תשי״ג, 1181).
”בית משפט“ פירושו – בית המשפט המחוזי בירושלים;
”הרשות“ – (בוטלה);
”המנהל“ – (בוטלה).
סימן ב׳: מינהל
ממונה על עניני נפט [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
השר ימנה ממונה על עניני נפט (להלן – הממונה); הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
מועצה מייעצת [תיקון: תשל״ז, תש״ן, תשע״ב]
(א)
השר ימנה מועצה מייעצת של חמישה עשר חברים (להלן – המועצה), בהם לפחות שבעה מקרב הציבור וכן עובד אגף התקציבים ועובד אגף החשב הכללי במשרד האוצר, על פי הצעת שר האוצר, שני עובדי משרד האנרגיה והמים, על פי הצעת שר האנרגיה והמים, ושני עובדי המשרד להגנת הסביבה, על פי הצעת השר להגנת הסביבה; החברים יתמנו לשלוש שנים, ואפשר לחזור ולמנותם ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ב)
השר ימנה את אחד מחברי המועצה ליושב ראש המועצה.
(ג)
הודעה על מינוי המועצה תפורסם ברשומות.
(ד)
המועצה תמלא את התפקידים המוטלים עליה בחוק זה, ותייעץ לשר ולממונה בכל ענין שיביאו בפניה.
(ה)
שבעה מחברי המועצה יהיו מנין חוקי בישיבותיה.
(ו)
המועצה תתכנס ארבע פעמים בשנה לפחות, ותקבע בעצמה את סדרי דיוניה ועבודתה.
(ז)
אין לגלות דבר מדיוני המועצה או כל חומר שנמסר לה, אלא בידי יושב ראש המועצה.
(ח)
כשיר להתמנות למועצה תושב ישראל שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא בעל תואר אקדמי באחד מהמקצועות האלה: כלכלה, מינהל עסקים, משפטים, ראיית חשבון, מינהל ציבורי, הנדסה או גאולוגיה או שהוא בעל תואר אקדמי אחר או שהוא השלים לימודי השכלה גבוהה אחרת, והכל בתחום עיסוקה העיקרי של המועצה.
(2)
הוא בעל ניסיון של שנתיים לפחות באחד מאלה, או שהוא בעל ניסיון מצטבר של שנתיים לפחות בשניים או יותר מאלה:
(א)
בתפקיד בכיר בתחום הניהול העסקי של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי;
(ב)
בכהונה ציבורית בכירה או בתפקיד בכיר בשירות הציבורי בנושאים כלכליים, מסחריים, ניהוליים או משפטיים;
(ג)
בתפקיד בכיר בתחום עיסוקיה העיקריים של המועצה.
סייגים למינוי [תיקון: תשע״ב]
לא ימונה כחבר מועצה אדם שהורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה, או שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה כאמור.
פקיעת כהונה והשעיה מכהונה [תיקון: תשע״ב]
(א)
חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחת מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה;
(3)
חדל להיות עובד המשרד הממשלתי שאותו הוא מייצג במועצה;
(4)
התקיימה בו אחת הנסיבות לפי סעיף 3א הפוסלות אדם מהיות חבר המועצה.
(ב)
השר רשאי להשעות חבר מועצה בשל הגשת כתב אישום נגדו בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה, אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצה, ולמנות לו ממלא מקום למשך תקופת ההשעיה, לפי הוראות סעיף 3.
העברה מכהונה [תיקון: תשע״ב]
השר רשאי, לאחר שנועץ ביושב ראש המועצה, להעביר חבר המועצה מכהונתו לפני תום תקופת כהונתו בשל כל אחת מאלה:
(1)
נבצר ממנו, דרך קבע, למלא את תפקידו;
(2)
הוא נעדר בלא סיבה סבירה משלוש ישיבות רצופות של המועצה או מיותר משליש מהישיבות שקיימה המועצה בשנה אחת.
ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ב]
(א)
חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות המועצה אם הנושא הנדון עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו; חבר המועצה לא יטפל במסגרת תפקידו במועצה בנושא העלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה; בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו או עניין של גוף שחבר המועצה או קרובו מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש להם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, ילד, אח או אדם אחר הסמוך על שולחנו של חבר המועצה, וכן צאצא או בן זוג של כל אחד מהם, וכן שותף, מעביד או עובד של חבר המועצה.
(ב)
התברר לחבר המועצה כי נושא הנדון בישיבה או המטופל על ידיו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (א), יודיע על כך ליושב ראש המועצה, ימסור לו את כל המידע הנוגע לעניין, ויימנע מהשתתפות או מטיפול כאמור בסעיף קטן (א); היה חבר המועצה האמור יושב ראש המועצה, ימסור את ההודעה ואת המידע כאמור לשר.
סיום כהונה [תיקון: תשע״ב]
התפטר חבר מועצה מתפקידו או חדל לכהן מכל סיבה שהיא לפני תום כהונתו, ימנה השר חבר אחר במקומו לפי הוראות סעיף 3, בהקדם האפשרי.
תוקף פעולות [תיקון: תשע״ב]
קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף פעולותיה לא ייפגעו מחמת שהתפנה מקומו של אחד מחבריה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
רוב חברי המועצה מכהנים כדין;
(2)
השר פעל לפי הוראות סעיף 3ה.
גמול והחזר הוצאות [תיקון: תשע״ב]
חבר המועצה מקרב הציבור זכאי לקבל גמול בעד השתתפות בישיבות המועצה וכן החזר הוצאות שהוציא לצורך השתתפות באתון ישיבות, ובלבד שאינו זכאי לקבל ממקור אחר תמורה והחזר הוצאות בעד ההשתתפות; שר האוצר יקבע כללים ותנאים שלפיהם ישולם גמול והחזר הוצאות כאמור ואת שיעוריהם.
קביעת עקרונות פעולה למתן רשיונות [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
השר רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה, לקבוע עקרונות הפעולה בחיפושי נפט והיקף ההשקעה הכספית המינימלית הדרושה לקבלת רשיון.
שטח פתוח [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לקבוע, בהודעה שפורסמה ברשומות, כי שטח משטחי המדינה יהיה שטח פתוח לחיפוש נפט ולהפקתו (להלן – שטח פתוח), ורשאי הוא, באותה דרך עצמה, לחזור ולסגור שטח פתוח, כולו או מקצתו.
פרק שני: חיפוש והפקה
סימן א׳: איסורים
איסור חיפוש והפקה ללא הרשאה
(א)
לא יחפש אדם נפט אלא על פי היתר מוקדם, על פי רשיון או על פי שטר חזקה.
(ב)
לא יפיק אדם נפט אלא על פי רשיון או על פי שטר חזקה.
(ג)
לא יהיה תוקף לכל זכות לחיפוש נפט, לחיפורו, לפיתוחו, לכרייתו או להפקתו שניתנה שלא על פי חוק זה, בין שהטענה היא שהזכות נולדה לפני תחילת תקפו של חוק זה ובין שהטענה היא שנולדה לאחר מכן.
סימן ב׳: היתרים מוקדמים
היתר מוקדם [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
הרוצה בהיתר מוקדם לעריכת בדיקות מוקדמות כדי לעמוד על הסיכויים לגילוי נפט, למעט קדיחות נסיון, יגיש למנהל בקשה על כך; המנהל רשאי ליתן לו היתר על כל שטח ובכל תנאי שיראה לנכון או לדחות את הבקשה.
(ב)
מי שביקש היתר מוקדם, והוא רואה עצמו נפגע על ידי החלטה של המנהל, רשאי לדרוש, תוך שלושים יום מהיום שנמסרה לו ההחלטה, שבקשתו תובא לדיון במועצה; המועצה תדון בבקשה ותעביר את המלצותיה למנהל שיעיין בבקשה שנית ויחליט בה; המנהל לא יחליט החלטה הסוטה מהמלצות המועצה, אלא באישור השר.
זכות קדימה לקבלת רשיון [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
(א)
השר רשאי, לאחר מתן הודעה מוקדמת למועצה – או לאחר התייעצות עמה, אם אחד מחברי המועצה הודיע על התנגדותו לכך, תוך שלושים יום מיום מתן ההודעה כאמור – להעניק לבעל היתר מוקדם, שביקש זאת בדרך ובצורה שנקבעו בתקנות, זכות קדימה לקבל זכות נפט בשטח שעליו ניתן לו ההיתר המוקדם (להלן – זכות קדימה) אם התחייב, להנחת דעת המנהל, לבצע בדיקות מוקדמות, לפי תכנית עבודה בהתאם לעקרונות שאושרו על ידי המועצה, ולהשקיע בחיפושי נפט סכום שלא יפחת מהסכום שהשר, לאחר התייעצות עם המועצה, קבע לאותו מקרה.
(ב)
תקופת זכות הקדימה תהיה כפי שיקבע השר ולא תעלה על שמונה עשר חודש.
(ג)
כל עוד קיימת זכות קדימה על שטח, לא תינתן לאדם אחר זכות נפט באותו שטח.
(ד)
מי שניתנה לו זכות קדימה יהא חייב בתשלום אגרה בשיעור ובמועדים שייקבעו על ידי השר, לאחר התייעצות עם ועדת הכלכלה של הכנסת.
רשות כניסה לקרקע
(א)
בעל היתר מוקדם ושליחיו רשאים להיכנס לכל קרקע שניתן עליה ההיתר ואינה בנין או חצר ולעשות בה כל פעולה, הכל כדרוש במידה המתקבלת על הדעת לביצוע הבדיקות המוקדמות שפורטו בהיתר.
(ב)
אין בעל היתר מוקדם רשאי, בתוך שטח זכות נפט, לערוך בדיקות שיש בהן הפרעה לפעולותיו של בעל הזכות או להיכנס למקום באר או לקרקע שבעל הזכות עושה בה עבודה גיאופיסית, אלא אם קיבל על כך הסכמה מבעל הזכות.
השבת המצב הקודם
סיים בעל היתר מוקדם את פעולותיו במקום מסויים, חייב הוא להשיב במידת האפשר ובמהירות האפשרית את הקרקע, וכל שהיה מצוי עליה, למצב שבו היו לפני שהתחיל בפעולותיו, אם לא הורה המנהל הוראה אחרת; לא עשה כאמור, רשאי המנהל לעשות זאת על חשבון בעל ההיתר.
דמי נזק
(א)
בעל היתר מוקדם חייב, כלפי אדם שהוא בעל הקרקע שבה נעשות הבדיקות המוקדמות או הנהנה ממנה, בדמי נזק בעד פגיעה בגופו של רכוש ובעד הפסד שנגרם על ידי מניעת הנאתו הרגילה של אותו אדם מהרכוש.
(ב)
תביעה לתשלום דמי נזק כאמור, אפשר להגישה לבית המשפט בכל עת אחרי גרם הנזק אך לא יאוחר מתום תשעים יום לאחר פרסום הודעה על פקיעת ההיתר המוקדם.
ערובה לדמי נזק ולהוצאות
(א)
לא יינתן היתר מוקדם, אלא לאחר שנתן המבקש ערבון או ערבות המתקבלים על הדעת והמניחים את דעתו של המנהל, כערובה לדמי נזק שיתחייב בהם על פי סעיף 10 ולהוצאות שיוצאו על חשבונו לפי סעיף 9.
(ב)
המנהל רשאי בכל עת לדרוש מבעל היתר מוקדם לשנות או להגדיל, באופן המתקבל על הדעת, את הערובה שניתנה; לא מילא בעל ההיתר אחרי הדרישה תוך המועד שקבע לו המנהל, פוקע ההיתר.
פרסום ברשומות
על פקיעת היתר מוקדם תפורסם הודעה ברשומות.
סימן ג׳: רשיונות
זכויותיו של בעל רשיון
רשיון מקנה לבעלו, בכפוף להוראות חוק זה:
(1)
זכות לחפש נפט בשטח הרשוי;
(2)
זכות לערוך, במידה ובתנאים שיקבע המנהל, פעולות חיפוש מחוץ לשטח הרשוי, שיש בהן כדי להעמיד על סיכויי הנפט שבתוך השטח הרשוי; ובכל הנוגע לזכות זו יהיה דינו של בעל הרשיון כדין בעל היתר מוקדם;
(3)
זכות ייחודית לקדוח קדיחות נסיון וקדיחות פיתוח בשטח הרשוי ולהפיק ממנו נפט;
(4)
זכות לקבל חזקה לאחר שהגיע לתגלית בשטח הרשוי.
רשיונות בשטח פתוח בלבד
לא יינתן רשיון אלא בשטח פתוח.
בקשת רשיון [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
(א)
הרוצה ברשיון יגיש למנהל בקשה על כך, לפי הקבוע בתקנות, ויצרף את סכום האגרה הקבועה בהן.
(א1)
בבקשה יפורשו בין היתר –
(1)
תכנית עבודה של חיפושי הנפט בשטח הרשיון;
(2)
ההון העומד לרשות המבקש לביצוע תכנית העבודה;
(3)
הבדיקות המוקדמות שייעשו לשם קביעת המקומות לקידוחי נסיון;
(4)
המועד המשוער לתחילת הקידוחים.
(ב)
בקשה שלא הוגשה לפי האמור, רשאי המנהל לדחותה או לבקש תיקונה להנחת דעתו.
(ג)
בקשה המתייחסת לקרקע שכולה בשטח שאינו שטח פתוח, רשאי המנהל לדחותה; בקשה המתייחסת לקרקע שמקצתה בשטח פתוח ומקצתה בשטח שאינו פתוח, רשאי המנהל לדחותה או לבקש תיקונה להנחת דעתו או לנהוג בה כאילו היתה בקשה המתייחסת לקרקע שבשטח הפתוח בלבד.
(ד)
המנהל רשאי לדחות בקשה שאינה כוללת תכנית עבודה ותכנית מימון התואמים את עקרונות הפעולה בחיפושי נפט ואת היקף ההשקעה הכספית המינימלית הדרושה לקבלת רשיון, שעליהם הודיע השר לפי סעיף 4.
(ה)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל לפי סעיף קטן (ד) רשאי לדרוש כי הבקשה תובא לפני המועצה לעיון נוסף, ואם הבקשה כוללת, לדעת המועצה, את האמור באותו סעיף קטן במידה הדרושה לדיון בה, רשאית היא לנהוג בה כאילו הועברה אליה על ידי המנהל.
רשיון על פי תחרות [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
(א)
קרקע שאין עליה זכות קדימה או זכות נפט ונעשו בה על ידי החברה, שסעיף 80א דן בה, בדיקות מוקדמות כדי לעמוד על הסיכויים לגלות בה נפט, ולאחר שפורסמו תוצאות הבדיקות נתבקשו עליה יותר מרשיון אחד, רשאי השר, לאחר התייעצות עם המועצה, להודיע ברשומות, כי אותה קרקע תועמד לתחרות וכל עוד הודעה זו בתקפה לא תינתן עוד זכות קדימה או זכות נפט על אותה קרקע אלא על פי תחרות.
(ב)
סדרי התחרות ומתן הרשיון על פיה ייקבעו בתקנות.
(ג)
ההצעות לקבלת רשיון על פי תחרות יובאו לפני המועצה שתעבירן, בצירוף המלצותיה, למנהל לעיון והוא יחליט בהן; המנהל לא יחליט החלטה הסוטה מהמלצות המועצה אלא באישור השר.
(ד)
אין חובה לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר או כל הצעה שהיא.
(ה)
הוחלט על מתן רשיון על פי תחרות, יינתן הרשיון על ידי המנהל.
החלטה בבקשת רשיון [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
בקשה לרשיון שלא נדחתה על פי סעיף 15, יעבירנה המנהל אל המועצה יחד עם כל המסמכים הנוגעים לבקשה; המועצה, לאחר שתעיין בחומר, תעביר את הענין למנהל בצירוף המלצותיה בדבר מתן רשיון והמידה והתנאים שבהם יינתן או בדבר דחיית הבקשה; המנהל רשאי אז להחליט על מתן רשיון, במידה ובתנאים שיראה לנכון, או על דחיית הבקשה; את המלצות המועצה ואת החלטת המנהל, בין שהיא לפי המלצות המועצה ובין שהיא סוטה מהן, יודיעו בכתב למבקש.
(ב)
הבקשה תובא לדיון שני למועצה באחד המקרים האלה:
(1)
החלטת המנהל סוטה מהמלצות המועצה;
(2)
המבקש הודיע למנהל, תוך שלושים יום מהיום שנמסרו לו המלצות המועצה והחלטת המנהל, כי הוא דורש דיון שני במועצה.
(ג)
לאחר דיון שני תעביר המועצה את המלצותיה למנהל, שיעיין בבקשה שנית ויעבירנה, עם המלצותיו, לשר; השר יחליט בבקשה והחלטתו תהיה סופית.
(ד)
היו תלויות ועומדות שתי בקשות או יותר הנוגעות, בשלמותן או בחלקן, לאותה קרקע, יטפלו בכולן כאחת ויכריעו בהן בהחלטה אחת.
(ה)
הוחלט על מתן רשיון, יינתן הרשיון על ידי המנהל.
סייגים למתן רשיונות [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
(א)
לא יינתן רשיון אחד על שטח העולה על ארבע מאות אלף דונם.
(ב)
לא יהיה לאדם אחד יותר משנים־עשר רשיונות, ולא יהיו לו רשיונות על שטח כולל העולה על ארבעה מיליון דונם, אלא באישורה המוקדם של המועצה.
(ג)
לא יינתן רשיון על שטח קרקע אלא אם יש בו אותן התכונות מבחינת רציפות הקרקע, ריכוזה והיחס שבין ארכה לרחבה, שנקבעו בתקנות.
תקופת הרשיון [תיקון: תשכ״ה]
(א)
תקופת הרשיון המקורית היא שלוש שנים.
(ב)
תקופת הרשיון ניתנת להארכה, אם הוגשה בקשה על כך, ואלה הכללים להארכתה:
(1)
כל עוד לא הגיע בעל הרשיון לתגלית בשטח הרשוי, רשאי המנהל להאריך את תקופת הרשיון, אם ראה סיבה טובה ומניחה את הדעת לעשות כן, והוא חייב להאריכה, אם עדיין לא היתה תגלית באותו שטח רשוי ובעל הרשיון קודח קדיחת נסיון בשקידה הראויה ובהתאם ללוח הזמנים שבתנאי הרשיון, או שהמנהל נתן ארכה לביצועו, ובלבד שסך כל תקופת הרשיון לא תתארך יותר משבע שנים לאחר נתינתו;
(2)
הגיע בעל הרשיון לתגלית בשטח הרשוי, חייב המנהל להאריך את תקופת הרשיון הארכה שיש בה כדי ליתן לבעל הרשיון זמן מספיק לשם קביעת גבולותיו של שדה הנפט, אך לא יותר משנתיים.
אגרת רשיון [תיקון: תשכ״ה]
בעל רשיון ישלם אגרת רשיון בשיעורים ובמועדים שיקבע השר, ורשאי השר לקבוע אגרות שונות בהתחשב באורך תקופת תקפו של הרשיון, מקום השטח הרשוי ושטחו וגורמים אחרים כיוצא באלה, והכל לאחר התייעצות בועדת הכלכלה של הכנסת.
חובת החיפוש
בעל רשיון חייב להתחיל בחיפוש נפט תוך ארבעה חדשים מיום שניתן הרשיון ולהמשיך בו בשקידה הראויה כל ימי תקפו של הרשיון.
קדיחת נסיון [תיקון: תשכ״ה]
בעל רשיון חייב להתחיל לקדוח קדיחת נסיון בתאריך שנקבע בתנאי הרשיון ולא יאוחר מתום שנתיים לאחר מתן הרשיון ולהמשיך בקדיחות נסיון בשקידה הראויה עד שהגיע לתגלית; ולא יפסיק בין גמר קדיחת באר אחת ובין תחילת הקדיחה של באר אחרת יותר מארבעה חדשים.
דו״חות שוטפים [תיקון: תשכ״ה]
(א)
בעל רשיון חייב להגיש למנהל, בצורה, בזמנים ולפי הפירוט שנקבעו בתקנות, דינים וחשבונות על חיפושי הנפט שערך; בעל הרשיון רשאי לדרוש שהידיעות שהמציא בדין וחשבון יישמרו בסוד, במידה שהן נוגעות לסיכויים של גילוי נפט.
(ב)
בעל רשיון יהא חייב בשעת קידוח לעשות מבחנים ומדידות ולקחת דוגמאות, וכן לשמור דוגמאות ולהמציאן למנהל, הכל כפי שידרוש המנהל, בהתחשב עם המבחנים והמדידות שעושה בעל הרשיון ועם הנזקים העלולים להיגרם במילוי הדרישה.
דו״ח סופי
(א)
החזיר בעל רשיון מקצת מן השטח הרשוי או שפקע רשיונו או שהגיש בקשה לחזקה, חייב הוא להגיש למנהל, בצורה ולפי הפירוט שנקבעו בתקנות, דין וחשבון על כל חיפושי הנפט שערך בשטח המוחזר או הרשוי, הכל לפי הענין, ועל תוצאותיהן, בצירוף דוגמאות.
(ב)
בעל רשיון המחזיר מקצת מן השטח הרשוי רשאי לדרוש, שהידיעות שהמציא יהיו שמורות בסוד עד פקיעתו של הרשיון. בעל רשיון המגיש בקשה לחזקה רשאי לדרוש, שידיעות שהמציא בקשר לשטח החזקה המבוקשת יהיו שמורות בסוד עד שיוחלט בבקשתו, ושידיעות שהמציא בקשר לשטח שניתנה לו עליו חזקה יהיו שמורות בסוד עד פקיעתה של החזקה.
פיתוח והפקה לפי רשיון
הגיע בעל רשיון לתגלית בשטח הרשוי, חייב הוא, אם אין טעם לסתור חובה זו, להפיק נפט, לקבוע את גבולותיו של שדה הנפט ולפתחו – והכל בשקידה הראויה – כאילו היה בעל חזקה, וחייב הוא לגבי אותן פעולות ולגבי הנפט המופק בכל חובותיו של בעל חזקה; ואין הוראה זו גורעת מחובותיו כבעל רשיון.
סימן ד׳: חזקות
זכויותיו של בעל חזקה
חזקה מקנה לבעלה, בכפוף להוראות חוק זה, זכות ייחודית לחפש ולהפיק נפט בשטח החזקה כל ימי תקפה של החזקה.
מתן חזקה [תיקון: תשכ״ה]
בעל רשיון שהגיע לתגלית בשטח הרשוי והגיש תוך תקופת הרשיון בקשה על כך בהתאם לחוק זה ולתקנות, זכאי הוא, בכפוף לתנאים שנקבעו ברשיון ובסעיף 27, לקבל מאת המנהל שטר חזקה על כל שטח שיבחר בתוך שטח הרשיון. החזקה תהא כפופה לתנאים שנקבעו ברשיון, ועם מתן שטר החזקה יפקע הרשיון ורואים את המדינה כבעלת חזקה על יתרת השטח.
העברת שטחי חזקה על ידי המדינה [תיקון: תשכ״ה]
(א)
המדינה רשאית להעביר לאחר זכויות חזקה המוקנות לה לפי סעיף 26 בתנאים שתמצא לנכון.
(ב)
מי שהעבירה לו המדינה זכויות חזקה לפי סעיף קטן (א) רואים אותו כמי שהוענק לו ביום ההעברה שטר חזקה על השטחים שלגביהם הועברו לו הזכויות, ויחולו עליו כל התנאים והחובות שבעל חזקה חייב בהם לפי חוק זה, לרבות מתן ערובה לפי סעיף 57.
סייגים למתן חזקה [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
(א)
לא יינתן שטר חזקה על שטח העולה על מאתיים וחמישים אלף דונם.
(ב)
לא יהיו לאדם שטרי חזקה על שטח העולה על שלושה מיליון דונם, אלא באישורה המוקדם של המועצה.
(ג)
לא יינתן שטר חזקה מכוח רשיון על שטח קרקע אלא אם יש בו אותן התכונות מבחינת רציפות הקרקע, ריכוזה והיחס שבין ארכה לרחבה שנקבעו בתקנות.
חזקה על פי תחרות [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, להודיע, בהודעה שפורסמה ברשומות, כי קרקע פלונית שאין עליה זכות נפט ואינה כלולה בבקשה תלויה ועומדת לזכות נפט תועמד לתחרות על חזקה; כל עוד הודעה כזאת בתקפה לא תינתן עוד זכות נפט על אותה קרקע זולת חזקה על פי תחרות.
(ב)
סדרי התחרות ומתן שטר חזקה על פיה ייקבעו בתקנות.
(ג)
ההצעות לקבלת חזקה על פי תחרות יובאו בפני המועצה; המועצה, לאחר שתעיין בהן, תעבירן, בצירוף המלצותיה, למנהל שיעיין ויחליט בהן; המנהל לא יחליט החלטה הסוטה מהמלצות המועצה, אלא באישור השר.
(ד)
אין חובה לקבל את ההצעה הגבוהה ביותר או כל הצעה שהיא.
(ה)
הוחלט על מתן חזקה על פי תחרות, יינתן שטר החזקה על ידי המנהל.
תקופת החזקה [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
תקופת החזקה היא שלושים שנה מיום נתינתה, אלא שאם ניתנה חזקה מכוח רשיון שתקפו הוארך אחרי תגלית בשטח הרשוי, תתחיל אותה תקופה ביום שבו היה פוקע הרשיון אלמלא הוארך.
(ב)
בעל חזקה שמילא אחר החובות המוטלות עליו באשר הוא בעל חזקה, תהא החזקה ניתנת להארכה לתקופה נוספת של עשרים שנה, בתנאים המתקבלים על הדעת שיקבע השר, לאחר התיעצות עם המועצה.
(ג)
לא הפיק בעל חזקה משטח החזקה נפט בכמויות מסחריות בתוך שלוש השנים הראשונות למתן החזקה, והשר שלח לו לאחר תום תקופה זו הודעה הדורשת ממנו להתחיל בהפקת נפט בכמויות מסחריות בתוך זמן שקבע בהודעה ושלא יפחת מששים יום, תפקע החזקה כתום הזמן הקבוע אם לא התחילה ההפקה כפי שנדרש בהודעה.
(ד)
הפיק בעל חזקה משטח החזקה נפט בכמויות מסחריות, ולאחר מכן חדלה ההפקה, רשאי השר, בכל עת אחרי תום שלוש השנים הראשונות למתן החזקה וכל עוד ההפקה חדלה, לשלוח לבעל החזקה הודעה הדורשת ממנו לחדש את ההפקה בכמויות מסחריות בתוך הזמן שקבע בהודעה ושלא יפחת מששים יום, ואם לא חודשה ההפקה כפי שנדרש בהודעה, תפקע החזקה כתום הזמן הקבוע בהודעה; אולם הודעה כאמור לא תישלח לפני תום ששה חדשים מיום שחדלה ההפקה; וכן לא תישלח הודעה כאמור לפני תום שנתיים מיום שחדלה ההפקה, כל עוד הולכת ונעשית בשטח החזקה קדיחת נסיון או קדיחת פיתוח בשקידה הראויה.
(ה)
בעל חזקה הרואה עצמו מקופח על ידי פעולה של השר לפי סעיף זה, רשאי לערער לפני בית המשפט תוך שלושים יום מיום שנודעה לו פעולת השר.
(ו)
שום דבר האמור בסעיף זה לא יגרע מהוראות סעיף 33.
ציוני תחום
חובותיו של בעל חזקה
בעל חזקה חייב להתחיל בקדיחת באר פיתוח תוך ששה חדשים מיום שניתן שטר החזקה, ולאחר מכן – לקבוע גבולותיו של שדה הנפט, לפתח את שטח החזקה, להפיק ממנו נפט, לחפש שווקים לנפט ולשווקו, והכל בשקידה הראויה.
תמלוגים [תיקון: תשכ״ה]
(א)
בעל חזקה חייב בתמלוג בשיעור שמינית מכמות הנפט שהופקה משטח החזקה ונוצלה, למעט כמות הנפט שהשתמש בה בעל החזקה בהפעלת שטח החזקה, וכן יהא חייב באגרת חזקה על שטח החזקה בשיעור הגבוה ביותר של אגרת הרשיון שנקבעה לפי סעיף 19.
(א1)
בעל החזקה המשלם תמלוג כאמור בסעיף קטן (א), יהא פטור מאגרת חזקה בעד שטח רצוף של חמישים אלף דונם שיבחר בעל החזקה מסביב לכל באר חדשה שבשטח החזקה ושצורתו תאושר על ידי המנהל (להלן – שטח הפקה), ובלבד שכל שטח הפקה חדש או חלקו לא יהא חופף בשום מקום שטח הפקה קודם או חלקו.
(ב)
בעל חזקה ישלם לאוצר המדינה, בתקופות תשלום שייקבעו בתקנות, את שווי השוק של התמלוג על פי הבאר.
(ג)
בחודש הראשון של כל תקופת תשלום רשאי המנהל להודיע לבעל החזקה, כי בתקופת התשלום הבאה יש ברצונו לקבל את התמלוג, כולו או מקצתו, בעין, במקום התשלום בעדו לפי סעיף קטן (ב); את כמות הנפט המגיעה לאוצר המדינה במקרה זה ימסור בעל החזקה למנהל במיכלים או בצינורות שבעל החזקה משתמש בהם בעצמו, או במיכלים או בצינורות שיקבע המנהל ושאינם מרוחקים מן הבאר יותר משל בעל החזקה. מקום שמצויים סידורים להובלת הנפט המופק על ידי בעל החזקה, רשאי המנהל לדרוש מאת בעל החזקה למסור את הנפט המגיע כתמלוג בעין לאוצר המדינה, כולו או מקצתו, בתחנה סופית שיקבע המנהל, ובלבד שהוצאות ההובלה, במידה שהן עולות על הוצאות המסירה בדרך האמורה לעיל, יחולו על אוצר המדינה. נפט אדי המגיע לאוצר המדינה כתמלוג בעין אין בעל החזקה חייב לאצור; נפט נוזלי המגיע לאוצר המדינה כאמור אין הוא חייב לאצור בכלים או במקום החסנה משלו יותר משלושים יום מיום ההפקה.
(ד)
על אף האמור לעיל, התמלוג שבעל חזקה חייב בו לא יפחת בשום שנה מן הסכום המינימלי הקבוע לאותה שנה לפי סעיף קטן (ה), ואם נמצא שהתמלוג הוא פחות מן הסכום המינימלי, ישלם בעל החזקה אחרי אותה שנה, בתוך הזמן שייקבע בתקנות, את ההפרש בין התמלוג ובין הסכום המינימלי; ולענין זה, התמלוג שבעל חזקה חייב בו הוא הסכום שהוא חייב בו לפי סעיף קטן (ב) בצירוף שווי השוק על פי הבאר של הנפט שהוא חייב בו לפי סעיף קטן (ג).
(ה)
(1)
הסכומים המינימליים שבעל חזקה ישלם לשנה פלונית לכל אלף דונם שבשטח הפקתו יהיו השווי של מספר חביות נפט, כמפורט להלן, בסוף אותה שנה:
בעד השנה הראשונה של החזקה – 4 חביות;
בעד השנה השניה של החזקה – 6 חביות;
בעד השנה השלישית של החזקה – 12 חביות;
בעד השנה הרביעית של החזקה – 20 חביות;
בעד השנה החמישית של החזקה ובעד כל שנה שלאחריה – 32 חביות;
(2)
לענין זה יהיה מספר הדונמים לשנה מסויימת מספר הדונמים הכלולים בשטח ההפקה בסוף אותה שנה; והשווי של חבית נפט יהיה מחירה של חבית נפט גלמי מזרח תיכוני בתחנה סופית של צינור שבחוף המזרחי של הים התיכון.
חובת הפקה לתצרוכת ישראל [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
השר רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעלי חזקות לספק תחילה, במחיר השוק, מן הנפט שהם מפיקים בישראל וממוצרי הנפט שהפיקו ממנו, אותה כמות נפט ומוצרי נפט הדרושים לדעת השר לתצרוכת ישראל, לזקק אותה בישראל, במידה שיש להם אמצעי זיקוק, ולמכרה בישראל; ולשם כך רשאי הוא לחייב בעלי חזקות להפיק נפט מבארותיהם הקיימות בשיעור שיספיק למטרות האמורות, ואולם שום בעל חזקה לא יהא נדרש –
(1)
להפיק מבאר יותר משיעור התפוקה המכסימלי היעילה שלה;
(2)
לספק לכמות הכללית הנדרשת אחוז מתפוקתו שהוא גדול מן האחוז הנדרש מבעל חזקה אחר, אלא אם ראה השר לסטות מכלל זה, אם הדבר דרוש, לדעתו, מטעמים שבבטחון המדינה או כדי למנוע בזבוז או אי יושר כלפי בעל חזקה פלוני.
(ב)
לעניין זה, ”תצרוכת ישראל“ כולל הספקת דלק לאניות בנמלי ישראל ולמטוסים בישראל.
זכות לעסוק בנפט ובמוצריו
בעל חזקה רשאי, בכפוף לתקנות, לייבא נפט ומוצרי נפט לישראל, ורשאי הוא לזקק נפט, בין שהופק בישראל ובין שהובא מחוצה לה, לעבד נפט ומוצרי נפט כאמור, להובילם, לייצאם ולסחור בהם; ולמטרות אלה רשאי הוא להקים מיתקנים ולעשות שאר סידורים הדרושים לכך.
צינורות נפט
(א)
בעל חזקה רשאי לבנות קווי צינור להעברת נפט ומוצרי נפט ולעשות שאר סידורים הדרושים לכך.
(ב)
לא יבנה בעל חזקה צינור נפט, פרט לצינורות איסוף המובילים אל מיכלים שבתחומי בארות שטח החזקה או בסביבתו, אלא לפי קו שאישר המנהל.
(ג)
בניית צינור נפט תהיה לפי תרשימים המראים בפרטות את הקו המאושר, את הקרקעות שבהן יונחו הצינורות, את תחנות השאיבה ושאר מיתקנים; התרשימים יהיו טעונים תחילה אישורו של המנהל, והוא לא ימנע את אישורו אלא מטעמים המתקבלים על הדעת.
קו צינור כמוביל ציבורי [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
המנהל רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, לחייב בעל קו צינור שנבנה לפי סעיף 35 כי יוביל נפט של אדם פלוני, במידה שאין הצינור דרוש לבעלו להזרמת הנפט שלו ובתנאים מתקבלים על הדעת שיקבע המנהל.
חשבונות, רשומות, דוגמאות וידיעות [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
בעל חזקה חייב בהנהלת חשבונות ורשומות ובשמירת דוגמאות כפי שייקבע בתקנות, ועליו למסור למנהל, בצורה, בזמנים ולפי הפירוט שייקבעו בתקנות, ידיעות על טיבן, היקפן ותוצאותיהן של פעולותיו בשטח החזקה, ולהמציא דוגמאות מכל הבארות שנקדחו ומכל נפט שהופק או נמכר או שהוצא בדרך אחרת.
(ב)
ביקש בעל החזקה שלא לגלות תוצאות פעולותיו, לא יפרסמון ברבים ולא יגלון לשום אדם, זולת פקידים מורשים וחברי המועצה, אך אין זה מונע גילוי ידיעות בדבר מקומן של בארות וגילוי יומני הקדיחה ורשימות הציפוי וכן פרסום אינפורמציה גיאולוגית כללית ומספרים כלליים על הפקה.
איחוד פעולות
(א)
בעלי חזקה ששטחי חזקתם נמצאים, כולם או מקצתם, בתחומי שדה נפט אחד, זכאים לאחד את פעולותיהם באותו שדה, אם האיחוד עשוי למנוע בזבוז או להגביר הפקה או להוזילה; איחוד פעולות טעון אישורו של המנהל, והוא לא ימנע אישורו אלא מטעמים המתקבלים על הדעת, ורשאי הוא באישורו להתנות לאיחוד תנאים המתקבלים על הדעת.
(ב)
בכפוף לתנאי האישור רשאים בעלי המפעל המאוחד לעשות כל דבר לשם הפעלתו היעילה כיחידה אחת ולשלם תמלוג אחד בעד כלל ההפקה.
(ג)
בקדיחה ובהפקה במאוחד יהיה כל אחד מבעלי המפעל המאוחד יוצא ידי חובתו לקדוח ולהפיק בשטח חזקתו הוא, אם לא התנה המנהל באישור על דרך אחרת.
(ד)
אין באיחוד כדי לשנות תחומי השטח שהיה מוחזק בידי כל אחד מבעלי החזקה לפני האיחוד, או את הזכויות והחובות של כל אחד מהם לחוד לפי החזקה שלו, פרט לשינויים שחלו מכוח סעיף זה.
פרק שלישי: זכויות, סמכויות וסייגים
סימן א׳: זכויות בקרקע
זכויות בקרקע
(א)
זכות נפט כשלעצמה אינה גורעת מכל זכות שיש לכל אדם על קרקע שבשטח זכות הנפט; ואין בעל זכות נפט רשאי לעלות על קרקע לא לו שבשטח זכות הנפט אלא מכוח פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, או מכוח חכירה שניתנה לו לפי סעיף 40 או 41.
(ב)
אף בקרקע הנמצאת ברשות בעל זכות נפט מכוח הפקודה האמורה או מכוח חכירה כאמור, רשאית כל רשות לעשות כל פעולה, שהיתה רשאית לעשותה אלמלא היתה הקרקע ברשות בעל זכות הנפט כאמור, במידה שאין בזה משום הפרעה לפעולות בעל זכות הנפט מכוח חוק זה.
זכות רכישה
יראו בעל זכות נפט, לענין פקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943 כמי שיש בידו זכיון המזכה אותו לדרוש מהממשלה כי תרכוש למענו קרקע, ואת תנאי זכות הנפט יראו כקובעים, להנחת דעתה של הממשלה, את התנאים שעל פיהם תירכש ותוחזק הקרקע; ואולם –
(1)
אין רואים אותו כמי שיש בידו זכיון כאמור אלא לגבי קרקע הדרושה לו, מטעמים המתקבלים על הדעת, למטרת נפט כל שהיא, והמצויה בתוך שטח זכות הנפט, או בסמוך לאותו שטח – אם נסיבות מיוחדות מחייבות זאת, וכן לגבי קרקע במקום אחר, כשהיא דרושה לו מטעמים המתקבלים על הדעת להנחת צינור נפט לפי סעיף 35;
(2)
לא תירכש על פי הפקודה האמורה בעלות בקרקע של הקרן הקיימת לישראל, אך אפשר לרכוש על פיה כל זכות אחרת בקרקע כזאת;
(3)
הזכות הנרכשת על פי הפקודה האמורה תקום לקנין המדינה, אף על פי שנרכשה על חשבון בעל זכות הנפט; והממשלה תחכיר לו אותה לפי התנאים הקבועים בסעיף 42;
(4)
השר רשאי להתנות תנאים לסמכויות שינתנו לבעל זכות הנפט מכוח סעיף 4 של הפקודה האמורה.
דין קרקע מנכסי המדינה
קרקע שהיא מנכסי המדינה והיא דרושה לבעל זכות נפט, מטעמים המתקבלים על הדעת, למטרת נפט, זכאי הוא לדרוש מן השר, שהקרקע או כל זכות בה תוחכר לו לפי התנאים הקבועים בסעיף 42 ותועמד לרשותו.
דיני חכירה
(1)
בחכירת קרקע מנכסי המדינה ששימשה ערב החכירה למטרה מסויימת, או בחכירת כל זכות בקרקע כזאת, יהיו דמי החכירה בשיעור שייקבע לפי הכללים שבסעיף 12 לפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943; בכל חכירה אחרת יהיו דמי החכירה סמליים בלבד;
(2)
חוזה החכירה יפרש את מטרת הנפט שלשמה ניתנה החכירה; השתמש בעל זכות הנפט במוחכר למטרה אחרת, בלא הסכמה בכתב מאת המנהל, יראו אותו כמפר תנאי זכות הנפט;
(3)
החכירה ניתנת ללא קביעת תקופה או לתקופה שיקבע בעל זכות הנפט; ניתנה החכירה ללא קביעת תקופה, תפקע החכירה עם פקיעת זכות הנפט לגבי המוחכר; ניתנה החכירה לתקופה מסויימת, תפקע החכירה בתום אותה תקופה או עם פקיעת זכות הנפט לגבי המוחכר, הכל לפי המועד המוקדם יותר;
(4)
חוזה החכירה לא יכיל שום תנאים מלבד התנאים המנויים בסעיף זה;
(5)
ניתנה החכירה לבעל רשיון והוא קיבל מכוח רשיונו חזקה ובה הקרקע המוחכרת, יראו לענין סעיף זה את הרשיון ואת החזקה כזכות נפט אחת.
היקפן של קרקעות נדרשות
מטרות נפט
ואלה הפעולות שהן מטרות נפט:
(1)
חיפוש נפט;
(2)
קדיחתו וציודו של שטח זכות נפט כדי לקבוע את כושר תפוקתו וכדי להפיק נפט מתוכו;
(3)
הספקתם, התקנתם והפעלתם של מיכלים, משאבות, מקדחים, מדחסים, מיתקני כוח, קווי כוח וכל מיתקן וציוד מכל סוג שהוא הדרושים לצרכי הפרטים (1) או (2) או לשם השגת נפט, הטיפול בו, עיבודו והחסנתו;
(4)
הקמתם של סידורי שיכון ומחנות לצרכי הפרטים (1), (2) או (3);
(5)
בניית קווי צינורות נפט, לפי סעיף 35;
(6)
קדיחת מים לפי סעיף 45, איסופם, החסנתם והקמת מפעלי מים לצורך זה;
(7)
כל פעולה אחרת שהכריז עליה השר, בהודעה שפורסמה ברשומות, כעל מטרת נפט.
זכויות מים
(א)
בעל זכות נפט זכאי –
(1)
לקדוח ולחפש מים בשטח זכותו ולהשתמש במים שגילה, בין אגב קידוח מים ובין אגב שאר פעולותיו, הכל בכפוף לכל חוק אחר בענין זה;
(2)
להשתמש במים אחרים הנמצאים בשטח זכותו כדי צרכי פעולותיו, ובלבד שלא יפגע במעשהו זה באדם שיש לו זכות במים אלה או הנהנה מן השימוש בהם.
(ב)
בעל זכות נפט רשאי לדרוש מן השר שתסופק לו, במחיר הקיים אותה שעה, כמות המים הדרושה לו, מטעמים המתקבלים על הדעת, לפעולותיו, אם שילם בעל הזכות את ההוצאות הכרוכות בהספקה ובהתקנת אמצעיה וסיפק את החמרים הדרושים לכך; הספקת המים תהיה לפי תנאים שיקבע השר.
סימן ב׳: זכויות נוספות
יבוא ופטור ממסי יבוא [תיקון: תשי״ז, תשכ״ה]
(א)
בעל זכות נפט רשאי לייבא לישראל, בעצמו או באמצעות סוכן, ללא תשלום מכס ומס יבוא אחר, את כל המכונות, הציוד, המיתקנים, הדלק, הבתים, מערכת ההובלה וכיוצא באלה, הדרושים לו למטרות נפט (להלן – חמרים), למעט רכב מנועי פרטי, כמשמעותו בפקודת התעבורה, שאינו מסוג ג׳יפ או רכב שדה דומה לו ולמעט טובי תצרוכת.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יינתן פטור ממכס או ממס יבוא אחר לגבי חמרים, אלא אם קבע מנהל אגף המכס והבלו, לאחר התייעצות עם המנהל, שלא ניתן לרכוש אותם בישראל ברמה שאינה נמוכה מזו שנקבעה לכך על פי תקן המוסד האמריקני לנפט, ובאין תקן כזה – ברמה שאינה נמוכה מן המקובלות אצל בעלי נסיון בחיפוש נפט, או שלא ניתן לשכור בישראל את הציוד שמבקשים לייבאו בדמי שכירות שאינם גבוהים מדמי השכירות המקובלים בחוץ לארץ וההוצאות הכרוכות בהובלה.
(ג)
התעורר ספק אם בעל זכות נפט זכאי לפטור לפי סעיף קטן (א) לגבי חמרים מסויימים שייבא, לא יהיה בכך בלבד כדי לעכב את מסירתם לצריכה בארץ או להסמיך רשות המכס לדרוש ערובה לקיום דיני המכס לגבי אותם חמרים.
(ד)
תוך ששים יום מיום שיובאו חמרים שסעיף קטן (ג) חל עליהם, יקבע מנהל אגף המכס והבלו, לאחר התייעצות עם המנהל, אם המייבא אותם חייב במכס או במס יבוא אחר בשל יבוא, ויודיע לו על כך, ויחולו על החמרים דיני המכס כאילו יובאו ביום ההודעה.
פטור ממס קניה [תיקון: תשי״ז]
מכירת חמרים לבעל זכות נפט תהיה פטורה ממס קניה.
החזרת בלו [תיקון: תשי״ז]
בעל זכות נפט שרכש מלט, דלק או צמיגים בלתי משומשים יוחזר לו הבלו ששולם על ייצורם, אם הוכיח כי השתמש בהם למטרות נפט, וכי המחיר ששילם בעדם כלל בלו.
פטור לקבלן עבודות נפט [תיקון: תשי״ז]
(א)
הוראות הסעיפים 46 עד 46ב יחולו, בשינויים המחוייבים על פי הענין, על חמרים שיובאו או נרכשו על ידי קבלן עבודות נפט ואותו קבלן קיבל על חמרים אלה אישור מאת שר האוצר לצורך סעיף זה.
(ב)
מנהל המכס והבלו רשאי לדרוש מקבלן עבודות נפט ערובה כי החמרים ישמשו למטרות נפט בלבד.
(ג)
בסעיף זה, ”קבלן עבודות נפט“ – מי שבא עליו אישור שר האוצר שהוא מבצע, לפי הזמנת בעל זכות נפט, פעולות שהן מטרות נפט.
פטור על העברה [תיקון: תשי״ז]
הוראות הסעיפים 46 עד 46ג יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, לגבי חמרים שהועברו מבעל זכות נפט או מקבלן עבודות נפט לבעל זכות נפט או קבלן עבודות נפט אחרים הזכאים לפטור או להחזרת בלו כאמור לגבי אותם חמרים.
יצוא [תיקון: תשי״ז]
בכפוף לסעיפים 60 ו־61 יהיו בעל זכות נפט וקבלן עבודות נפט זכאים לייצא מישראל כל חומר שהביאו.
סייג לפטור ממכס, בלו ומס קניה [תיקון: תשי״ז]
(א)
בעל זכות נפט או קבלן עבודות נפט, שהשתמשו שלא למטרות נפט בסחורות שייבואן, ייצורן, מכירתן או העברתן פטורים לפי חוק זה ממכס, מס קניה או מס יבוא אחר, או שהבלו ששולם עליהן הוחזר להם כאמור בסעיף 46ב, או שהעבירו סחורות כאמור למי שאינו בעל זכות נפט או קבלן עבודות נפט הזכאים לפטור או להחזרת בלו לגבי אותן סחורות, יהיו חייבים בתשלום מכס, מס יבוא אחר, בלו או מס קניה – הכל לפי הענין – בשיעור שבו היה חייב יבואן, יצרן או מעביר אילו היו אותן סחורות מיובאות, מיוצרות או מועברות אותה שעה במצבן אותה שעה. לא שילמו כאמור, לפני השימוש או ההעברה – יהיו חייבים בתשלום פי שלושה מסכום המכס, המס או הבלו האמורים.
(ב)
הוראות סעיף זה אינן גורעות מאחריותם הפלילית של בעל זכות נפט או קבלן עבודות נפט לפי כל דין אחר.
סירוב להעניק רשיונות יבוא [תיקון: תשכ״ה]
לא תסרב רשות מוסמכת להעניק לבעל זכות נפט רשיון יבוא לחמרים אלא לאחר התייעצות עם המנהל.
הגדרה [תיקון: תשי״ז, תשכ״ה]
”זכות נפט“ – בסעיפים 46 עד 46ז – לרבות היתר מוקדם.
תחולת פקודת בנין ערים, 1936
בעל זכות נפט כפוף בפעולותיו להוראות פקודת בנין ערים, 1936, אלא שהשר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להרשות סטיות מאותה פקודה.
החזרת קרקעות
(א)
בעל זכות נפט רשאי להחזיר את שטח זכותו, לאחר שהודיע על כך בכתב למנהל חודש אחד קודם, ועם תום תקופה זו – תפקע זכותו לגבי אותו שטח, ולאחר מילוי החובות המוטלות עליו עם פקיעת זכותו – יהיה פטור מחובותיו לגבי אותו שטח.
(ב)
בעל זכות נפט רשאי להחזיר מקצת משטח זכותו, לאחר שהודיע על כך למנהל חודש אחד קודם, ועם תום תקופה זו – תפקע זכותו לגבי השטח המוחזר, ולאחר מילוי החובות המוטלות עליו עם פקיעת זכותו – יהיה פטור מחובותיו לגבי אותו השטח, אם אין בתנאים החלים על אותה זכות נפט הוראה אחרת בענין זה; השטח הנותר יהא כפוף להוראות סעיפים 17(ד) ו־27(ג).
(ג)
הוראות סעיף זה אין בהן כדי לפטור בעל זכות נפט מחובות שנתחייב בהן לגבי שטח פלוני לפני פקיעת זכותו לגבי אותו שטח.
הוספת קרקעות [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
לפי בקשת בעל זכות נפט, רשאי השר, לאחר התיעצות עם המועצה, להוסיף לו שטחים נוספים לשטח הזכות, ובלבד שיישמרו הסייגים לפי הסעיפים 17 ו־27.
סימן ג׳: סמכויות השלטונות
סמכויות ביקורת
(א)
השר, המנהל ושליחיהם רשאים, בכל עת המתקבלת על הדעת ובקשר לכל פעולה שחוק זה והתקנות חלים עליה, להיכנס לכל מקום, לבדוק כל ציוד וכל מיתקן וכל מסמך המצויים בו, וכל פעולה הנעשית בו, לקבל דוגמאות ופרטים ולערוך בדיקות ומבחנים.
(ב)
כל הנדרש בחוק זה לנהל חשבונות או רשומות חייב להראותם לשר, למנהל ולשליחיהם, בכל עת המתקבלת על הדעת שיתבקש לעשות כך, וליתן אפשרות לבדקם ולערוך העתקים או נסחים מהם.
(ג)
בעל זכות נפט ושליחיו חייבים לסייע לשר, למנהל ולשליחיהם בהפעלת סמכויותיהם לפי סעיף זה.
(ד)
ויתרון או ארכה
המנהל רשאי לוותר על ביצוע פעולה שיש לבצעה לפי זכות נפט או להאריך את מועד ביצועה, אולם שום ויתרון או ארכה כאלה לא ישמשו עילה להארכת תקופת הזכות.
סמכותו של מנהל למנוע בזבוז או סיכון
ראה המנהל בזבוז או סיכון בשטח פעולותיו של בעל זכות נפט, רשאי הוא לצוות על בעל הזכות להפסיק את הבזבוז או להפסיק או לסלק את הסיכון ולהחזיר מצבו של נכס לקדמותו תוך מועד שיקבע בצו; לא מילא בעל הזכות אחר הצו, רשאי המנהל לבצע את הצו על חשבון בעל הזכות.
סמכותו של השר למנוע נזק חמור
ראה השר בשטח פעולותיו של בעל זכות נפט בזבוז או סיכון הגורמים או העשויים לגרום נזק חמור, רשאי השר לנקוט, על חשבון בעל הזכות, כל אמצעי שיראה בו צורך לתיקון הקלקלה, ובכלל זה שימת יד על בארות ועל מיתקנים והפסקת העבודה.
עיקול להבטחת תשלומים
(א)
לא שילם בעל זכות נפט אגרת רשיון או דמי חכירה או לא שילם או לא מסר תמלוג המגיע ממנו, ולאחר שהמנהל מסר לו הודעה בכתב עברו שלושים יום ועדיין לא עשה זאת, רשאי השר לעקל כל מלאי של נפט, מיתקנים ושאר דברים השייכים למפעל, וכן רשאי הוא לשים ידו על הדברים המעוקלים ולהרחיקם עד שיסולק במלואו המגיע ממנו.
(ב)
עברו שלושים יום מזמן העיקול והמגיע מבעל זכות הנפט לא סולק במלואו, רשאי השר למכור, בתנאים שיראה לנכון, כל דבר מעוקל עד כדי כיסוי המגיע ולהחזיר את השאר לבעל הזכות.
(ג)
אין סעיף זה גורע מסמכותו של השר לפי סעיף 55.
ביטול זכות נפט או זכות קדימה [תיקון: תשכ״ה]
(א)
המנהל רשאי לבטל זכות נפט או זכות קדימה אם בעל זכות נפט או בעל זכות קדימה לא עשה אחת מאלה:
(1)
לא מילא אחר הוראה מן ההוראות של חוק זה, או של תקנה או צו לפיו;
(2)
לא מילא אחר תנאי החל על זכות הנפט או על ההיתר המוקדם שלו;
(3)
לא פעל בהתאם לתכנית העבודה שהגיש או שאיחר בביצועה בהתאם ללוח הזמנים שלביצועה או לא השקיע בחיפושי הנפט את הסכומים שהתחייב להשקיע לשם ביצוע תכנית העבודה,
והכל על אף הודעה בכתב שנמסרה לו מאת המנהל ששים יום קודם והדורשת ממנו למלא אחר אותה הוראה או אותו תנאי או אותה התחייבות ומתרה בו כי אי־המילוי עלול להסתיים בביטול זכות הנפט או זכות הקדימה שלו.
(ב)
מי שבוטלה זכותו כאמור בסעיף קטן (א), רשאי לערור תוך שלושים יום מיום שהודע לו על החלטת המנהל לפני השר, אשר יחליט בערר לאחר התייעצות במועצה.
(ג)
הוגש ערר כאמור, לא תבוטל הזכות עד שיחליט השר בו.
סימן ד׳: דיני זכות נפט אחרים
זכויות נפט העודפות על המותר
(א)
היו בידי אדם אחד מספר רשיונות, או שטח כולל של זכויות נפט אחדות, העולים על המכסימום המותר לפי חוק זה, רשאי השר למסור לבעלים הרשומים של זכויות הנפט הנדונות הודעה הדורשת להחזיר, תוך זמן המתקבל על הדעת שנקבע בהודעה, רשיונות או שטח במידה העודפת על המכסימום המותר; לא נתמלאה הדרישה, רשאי השר לבטל כל רשיון או להפחית כל שטח זכות נפט במידה הדרושה כדי להעמיד את הרשיונות או את השטח על המכסימום המותר.
(ב)
היתה זכות נפט בידי חבר בני אדם, מואגד או בלתי מואגד, והיו בידי אדם אחר מוחזקות, במישרין או בעקיפין, יותר מ־25% של המניות או של זכות ההצבעה או של סמכות השליטה או של סמכות מינוי מנהלים באותו חבר, יראו גם אותו אדם כבעל אותה זכות נפט לענין סעיף 17 או 27, הכל לפי הענין.
(ג)
ערובה [תיקון: תשכ״ה]
(א)
לא תינתן זכות נפט אלא אם נתן המבקש ערבון או ערבות, המתקבלים על הדעת והמניחים את דעתו של המנהל, כערובה לנזקים שייגרמו בפעולותיו עקב זכות הנפט ולהוצאות שהוא חייב לשלם לפי חוק זה.
(ב)
המנהל רשאי בכל עת, לאחר הודעה למועצה, לדרוש מבעל זכות נפט לשנות או להגדיל, באופן המתקבל על הדעת, את הערובה שניתנה.
(ג)
ערבון או ערבות שניתנו לפי סעיף זה יעמדו בתקפם גם לאחר שפקעה הזכות שבשלה ניתנו, כל עוד לא הודיע המנהל שאין צורך בהם, אך לא יותר משבע שנים לאחר שפקעה זכות הנפט שבקשר אליה ניתנו.
(ד)
חובה להודיע על תגלית
בעל זכות נפט חייב להודיע למנהל, באופן ובזמן שנקבעו בתקנות, על כל תגלית שגילה.
המרחק ממבנים קיימים
בעל זכות נפט לא יקדח באר ולא יקים בנין או כל מבנה אחר לצורך זכותו בתחום ששים מטר מגבולות שטח הזכות או בתחום ששים מטר מכל מבנה – פרט למבנה המשמש לצורך זכותו – מקוה־מים, דרך או מקום מעבר לרבים, אלא בהסכמת השר.
דין מקרקעים ומטלטלים עם פקיעת החכירה
(א)
חוץ מן האמור בסעיף 61, הרי משפקעה זכות חכירה של בעל זכות נפט על קרקע, יקבע המנהל זמן המתקבל על הדעת שבו יוכל בעל הזכות לסלק מן הקרקע מבנים ומיתקנים שהקים עליה ומטלטלים שהניח עליה; מבנים, מיתקנים ומטלטלים שלא סולקו מן הקרקע תוך אותו זמן יהיו קנינו של בעל הקרקע ויעברו לרשותו.
(ב)
בעל זכות נפט שפקעה זכות החכירה שלו על קרקע חייב להשאיר את הקרקע וכל המצוי עליה באותו מצב מבחינת הבטיחות כפי שיורה המנהל; לא עשה כאמור, רשאי המנהל לעשות זאת על חשבון בעל זכות הנפט.
זכות קניה למנהל
(א)
המנהל זכאי לקנות –
(1)
את מבני הקבע שהקים בעל זכות נפט על קרקע, ופקעה זכות החכירה שלו על אותו קרקע;
(2)
את הציפוי ואת הקבועות של באר שנקדחה בידי בעל זכות, לרבות באר מים, ואין הוא משתמש בהם עוד, או שאין בדעתו להשתמש בהם עוד, לצרכי אותה באר;
(3)
כל מיכל, צינור איסוף או צינור מוביל שהותקנו על ידי בעל זכות נפט, ואין הם דרושים לו לשימוש לצרכי אותה זכות נפט או זכות נפט אחרת שבידו.
(ב)
המחיר שהמנהל ישלם, בעד מבנים ומיתקנים שקנה לפי סעיף קטן (א) יהיה שווים כשהם הרוסים או עקורים בניכוי הוצאות ההריסה או העקירה.
(ג)
מבנים ומיתקנים שהמנהל זכאי לקנותם לפי סעיף קטן (א), אין להרסם, לעקרם, לפרקם או להרחיקם ממקומם, אם הודיע המנהל בכתב לבעל הזכות על רצונו לקנותם תוך חמישה עשר יום מהיום שקיבל הודעה בכתב שהם ניתנים לקניה.
(ד)
מלבד האמור לעיל יהיה בעל זכות נפט זכאי להרחיק משטח זכותו כל מטלטלים השייכים לו.
פרק רביעי: הוראות כלליות
סימן א׳: רישום ופרסום
פנקס נפט
המנהל יקיים פנקס נפט שיהא פתוח לעיון הרבים. בפנקס יירשמו, לפי פרטים שייקבעו בתקנות, כל בקשה לזכות נפט שהוגשה וכל רשיון, שטר חזקה וחוזה חכירה שהוענקו לפי חוק זה; ורשאי השר לקבוע ענינים אחרים שיש לרשמם כאמור.
רישום העברות ושעבודים
כל העברה ושעבוד של זכות נפט ושל כל טובת הנאה בה יירשמו בפנקס הנפט בדרך שתיקבע בתקנות ולאחר תשלום אגרת רישום שתיקבע בתקנות; שום עסקה כזאת לא יהא כוחה יפה עד שלא נרשמה כן.
רישום בספרי האחוזה
(א)
(ב)
המנהל ישלח למשרד ספרי האחוזה המתאים העתק מכל מסמך שיש לרשמו בפנקס הנפט בצירוף העתק מכל מפה ותרשים הדרושים לזיהוי הקרקע הנזכרה באותו מסמך.
פרסום ברשומות
הודעה על נתינתה, שינויה או פקיעתה של זכות נפט ועל כל העברה של זכות נפט או של טובת הנאה בה תפורסם ברשומות.
כתובת להמצאת מסמכים
(א)
בעל זכות נפט היושב בישראל חייב, תוך שלושים יום לאחר שקיבל את הזכות, לרשום אצל המנהל את כתבתו בישראל להמצאת מסמכים.
(ב)
בעל זכות נפט שאינו יושב בישראל, יהיה לו סוכן בישראל ובעל הזכות ירשום אצל המנהל, תוך שלושים יום לאחר שקיבל את הזכות, שמו וכתבתו של הסוכן.
(ג)
בעל זכות נפט שיש לו כתובת רשומה או סוכן רשום לפי כל חוק אחר, ירשום אצל המנהל אותה כתובת או אותו סוכן.
(ד)
חל שינוי בכתובת או בסוכן, חייב בעל הזכות, תוך שלושים יום לאחר השינוי, לרשום את השינוי אצל המנהל.
המצאת מסמכים
(א)
מסמך שהומצא לפי הכתובת שרשם בעל זכות נפט כאמור בסעיף 66, יראוהו כמסמך שהומצא כהלכה; ואם נשלח בדואר רשום לפי האמור, יראוהו כמסמך שהומצא בתום תשעים ושש שעות משעה שנשלח, אם לא הוכח היפוכו של דבר.
(ב)
לא רשם בעל זכות נפט כתובת או סוכן כאמור בסעיף 66, יראו מסמך כמסמך שהומצא כהלכה, אם היה מוצג תשעים ושש שעות באחד מחלקי משרד המנהל שיש לציבור גישה אליו.
סימן ב׳: עבירות וענשים
חיפוש נפט שלא בהיתר
העורך חיפוש נפט שלא על פי היתר מוקדם או על פי זכות נפט, למעט עבודה גיאולוגית על פני הקרקע, דינו – קנס עד מאה לירות.
קדיחה, פיתוח והפקה ללא זכות
העוסק בקדיחת נפט, פיתוחו או הפקתו ואיננו בעל זכות נפט, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד אלף לירות או שני הענשים כאחד.
בזבוז או סיכון
הגורם או המרשה בזבוז או סיכון, שקיבל מאת המנהל צו להפסיק את הבזבוז או להפסיק או לסלק את הסיכון תוך הזמן הקבוע בצו ולא מילא אחר הצו, דינו – קנס עד עשרים וחמש לירות לכל יום שבו נמשך הבזבוז או הסיכון לאחר המועד שנקבע בצו.
בזבוז או סיכון חמורים
הגורם או המרשה בזבוז או סיכון הגורמים או העשויים לגרום נזק חמור, דינו – מאסר עד שלושה חדשים, או קנס עד מאה לירות לכל יום שבו נמשך הבזבוז או הסיכון.
הפרעה לא חוקית
המפריע במתכוון ובלי הֶצדק חוקי לשימוש בזכות או למילוי חובה לפי חוק זה, דינו – מאסר עד חודש או קנס עד מאה לירות או שני הענשים כאחד.
הצהרה כוזבת
(א)
המוסר ביודעין הודעה כוזבת בפרט חשוב בתוך בקשה לקבלת זכות נפט או להארכתה או בתוך כל בקשה אחרת שהוגשה לענין חוק זה, דינו – מאסר עד ששה חדשים או קנס עד חמש מאות לירות או שני הענשים כאחד.
(ב)
יצא אדם חייב בדינו לפי סעיף זה, רשאי השר לבטל כל זכות או הקלה שניתנה על פי אותה בקשה.
עבירה שלא נקבע לה עונש
עבר אדם על הוראה מהוראות חוק זה ולא נקבע בחוק עונש מיוחד על כך, דינו – קנס עד חמישים לירות.
סימן ג׳: הוראות שונות
שקידה ראויה
בעל היתר מוקדם ובעל זכות נפט חייבים להבטיח שכל פעולה הכרוכה בהיתר המוקדם או בזכות הנפט תיעשה בשקידה הראויה.
היתר רשיון וחזקה הם אישיים [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
(א)
היתר מוקדם, רשיון וחזקה הם אישיים ואינם ניתנים, לא הם ולא כל טובת הנאה בהם, לשעבוד או להעברה בכל דרך שהיא – פרט להורשה – אלא ברשות המנהל; ולא ירשה המנהל שעבוד או העברה של רשיון או של חזקה אלא לאחר התיעצות עם המועצה.
(ב)
לענין זכות או חובה הכרוכות בהיתר מוקדם, ברשיון או בחזקה לא יוכר שום אדם זולת האדם ששמו מפורש בהיתר, ברשיון או בשטר החזקה, או מי שזכה בהם דרך הורשה.
(ג)
הועבר היתר מוקדם, רשיון או חזקה, יהיו מוטלים על מקבל ההעברה כל החובות שהיו מוטלים על המעביר אלמלא ההעברה, והוא יהנה מכל הזכויות שהמעביר היה נהנה מהן אלמלא ההעברה.
מקומות קדושים והיסטוריים
(א)
לא יעשה בעל היתר מוקדם או בעל זכות נפט כל פעולה בתחום מאה מטר ממקום קדוש, אלא בהסכמת שר הדתות; נתעורר ספק אם מקום מסויים הוא מקום קדוש – יכריע שר הדתות.
(ב)
לא יעשה בעל היתר מוקדם או בעל זכות נפט כל פעולה בתחום מאה מטר מאתר היסטורי, כמשמעותו בפקודת העתיקות, אלא בהסכמת מנהל מחלקת העתיקות (מנהל רשות העתיקות); ואין הסכמה פוטרת מן החובות המוטלות לפי אותה פקודה.
שינויי תחומים [תיקון: תשכ״ה]
שינוי בתחומי שטח פתוח וסגירת שטח פתוח או חלק ממנו לא יפגעו בבקשה שהיתה תלויה ועומדת בשעת השינוי או הסגירה או בזכות הנובעת מהיתר מוקדם, מרשיון או משטר חזקה שניתנו לפני כן.
איסור כניסה לפי חוק אחר
היתר מוקדם או זכות נפט שניתנו לפי חוק זה אין בהם כדי ליתן לאדם רשות כניסה או הימצאות במקום שהכניסה אליו או ההימצאות בו אסורות עליו לפי הוראות חוק אחר.
זכות ערעור [תיקון: תשכ״ה]
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטה שהחליט המנהל, אגב שימוש בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לפני השר תוך שלושים יום מהיום שההחלטה הגיעה לידיעתו והחלטת השר היא סופית. אין הוראה זו חלה על החלטות המנהל לפי סעיפים 7, 16, 28 ו־55.
(ב)
כל החלטה של בית המשפט, אגב שימוש בסמכות שניתנה לו לפי חוק זה, אפשר לערער עליה לפני בית המשפט העליון, כדרך שמערערים על פסק דין של בית המשפט המחוזי בדרגה ראשונה בענין אזרחי.
החברה למחקר בסיסי בחיפושי נפט [תיקון: תשכ״ה, תשל״ז, תש״ן]
(א)
השר רשאי להתיר למנהל מסירת ידיעות שקיבל לפי חוק זה, לחברה למחקר בסיסי לחיפושי נפט שבבעלות המדינה ורשות הפיתוח.
(ב)
ידיעות שנמסרו לחברה לפי סעיף קטן (א) והן סודיות כאמור בסעיפים 22, 23, 37 ו־50, יישמרו בסוד בהתאם לאמור בהם; ידיעות אחרות שנמסרו לחברה כאמור יהיו סודיות, והחברה ועובדיה לא יגלו אותם אלא ברשות השר.
(ג)
חברה שסעיף קטן (א) חל עליה לא תעסוק בעצמה ולטובתה היא בחיפושי נפט.
(ד)
מי שהועסק על ידי חברה שסעיף קטן (א) חל עליה, או מי שנמסרו לו לצורך עבודתו ידיעות שסעיף קטן (ב) חל עליהן, לא יעבוד במשך שלוש שנים מיום שפרש מעבודתו האמורה, כשכיר או בדרך אחרת בחברה העוסקת בחיפושי נפט, ומי שעוסק בחיפושי נפט לא יעסיק אדם כאמור במישרין או בעקיפין כל אותה תקופה, אלא באישור השר ובהסכמת המועצה.
(ה)
העובר על הוראות הסעיפים הקטנים (ב), (ג) או (ד), דינו – מאסר שנה או קנס 300,000 ל״י.
(ו)
הוראות סעיף זה באות להוסיף על כל סמכות ואיסור הקבועים בדין אחר ולא לגרוע מהם.
(ז)
חברה, אגודה שיתופית וכל חבר בני־אדם אחר שעברו עבירה לפי סעיף זה, ייאשמו בה גם כל אדם אשר בשעת ביצוע העבירה היה בהם מנהל פעיל, או פקיד האחראי להעסקת עובדים, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו או שנקט כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות חוק זה.
ביטולים ותיאומים
(א)
פקודת כריית השמן, 1938, וכל התקנות שהותקנו לפיה – בטלות.
(ב)
סעיפים קטנים (ב)(2) ו־(ג) לסעיף 5 לחוק נכסי המדינה, תשי״א–1951 – לא יחולו לגבי הענקת זכויות לפי חוק זה.
עדיפות חוק משק הגז הטבעי [תיקון: תשס״ב]
בכל ענין המוסדר לפי חוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, יחולו הוראותיו במקום ההוראות שבחוק זה.
תקנות [תיקון: תשל״ז, תש״ן]
השר הממונה על ביצוע חוק זה רשאי, לאחר התיעצות עם המועצה, להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות תקנות לשימור אוצרות הנפט וניצולם, ולבטיחות עובדים במפעלי נפט.
פורסמו תקנות הנפט, תשי״ג–1953.
נתקבל בכנסת ביום ה׳ באלול תשי״ב (26 באוגוסט 1952).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - יוסף שפרינצק
יושב ראש הכנסת
ממלא מקום נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.