רש"ש על המשנה/פרה/ה
רש"ש על המשנה מסכת פרה פרק ה
<< · רש"ש על המשנה · מסכת פרה · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
ג עריכה
תוי"ט ד"ה קרויה. מ"מ יש לדקדק כו' והאיך כ' כו' הראויין כו' דמנליה כו'. אין זה דקדוק של כלום דלענין טומאה מה לי ראויין מ"ל שאינן ראויין: ד"ה בין וכו'. רואין המים הבלועין בה שמתקדשים ג"כ. זהו לפי הגי' שהביא לעיל דגרסי' ברישא במים שהן ראויין לקדש. ועי' לקמן בס"פ ומש"כ שם. אבל הר"ש כתב בפרק דלקמן מ"ג דהטעם דמים שבספוג אינן מקודשים מפני שלא נכנס הקידוש לתוכן. וא"כ כש"כ המים הבלועים בכלי. אכן הרמב"ם שם כתב הטעם משום דאין מקדשין אלא בכלי כדלקמן מ"ה אך מ"מ קשה דא"כ אפי' נטמאה נמי יטהרו המים הבלועים ע"י השקה עי' פ"ח דטהרות מ"ט בדבריו ד"ה מקל ובסוף מקואות ויל"פ דזהו כוונת ר' יהושע דאם מקדש בתחלה מטעם שגם הבלוע מתקדש אף בסוף כו' מטעם השקה. ואם אינו כו' דבלוע לא הוי השקה אף כו' דגם הקידוש לא תיהני להבלוע ואולי טעמא דת"ק דאין השקה מועלת למי חטאת אף קודם שנתקדשו משום מעלה כמו דלא מהני לקודש אחר הקדשן עי' פסחים (לד ב) וע"ע פ"ו דמקואות מ"ו:
ד עריכה
ד"ה הכל. ולל"מ איפכא איש כו' טהור ואפי' קטן כו'. במחכ"ת ל"ד שהעתיק פרש"י פה על פי' הרע"ב והוא מגמ' דיומא דדרשינן והניח מי שיש בו דעת כו' וא"כ איך אפשר לרבויי קטן מטהור. אבל רש"י לעצמו דהביא שם דרשה דספרי (כמש"כ שם בס"ד) איש ולא קטן טהור להכשיר את האשה שפיר קאמר דנימא איפכא:
ה עריכה
לא בדפנות הכלים ולא בשולי המחץ. לכאורה הנל"פ דאפי' בלא נשברו אלא שמוטה הכלי על הצד (וכגון כלי שצרה למעלה ולמטה ובאמצעיתה רחבה כמו חבית וקדירה שלנו) ומפני שאין דרך תשמישן כך עיין ברפ"ד דכלים פלוגתת ר"י ורבנן וכעין בעיות דיומא (ר"ד מ"ח) עמש"כ שם. אלא הא דאין נותנין לידים לא בדפנות הכלים דבמס' ידים קשה לפרש כן. והרע"ב פי' שם משום דשברי כלים הם: בהרע"ב ד"ה שאין מצילין. עי' כה"ד. ול"ד לפרש כאן ככל הצורך דהכוונה פה להציל על אוכלין ומשקין שבתוכן מחמת דרשה דתוכו ולא תוך תוכו. ובמס' ידים פירשה יפה:
ט עריכה
עי' תוי"ט. ולענ"ד נל"פ ב' אבנים כו' ועשאן שוקת היינו בגוונא דסוף המשנה דסליק מינה. והוא דעשה שוקת בזו ובזו והדופן הרביעי שבזו ושבזו נמוך מהשאר ושם הקיפן יחד עד שהמים צפין מזה לזה דרך עליהם. וכן שתי עריבות תפרש כה"ג. וכן השוקת (בה' הידיעה) ר"ל השוקת הנזכרת במשנה דלעיל דהיינו ב' שקתות באבן אחת אשר המים צפין מזל"ז. שנחלקה פי' בדופן המפסיק ביניהם. המים שביניהם ר"ל כל המים שבחללי הכלים אשר למעלה מהדפנות הנמוכות. וקראן ביניהם מפני דאחיזתן שלא ישפכו לחוץ הוא ע"י שתיהן וזהו שאמרו בתוספתא דאינן אגודים בכלי ור"ל שאגודן ואחיזתן אינו ע"י כלי א' כי אם גם ע"י סיועת חבירתה (רק לשונה שהמים שבסדק לא א"ש לפירושי ואולי דט"ס הוא) ולאפוקי המים אשר מתחת המחיצות הנמוכות שהם מאחזות בכל שוקת ושוקת לבד בלי עזרת חבירתה. אך מ"מ גם המה פסולים שהרי מתערבים יחד עי' לעיל מ"ב. וי"ל שזהו כוונת ר' יוסי בתוספתא שאמר שתיהן אינן מקודשות ור"ל דגם הן אינן כשרות כדאמרן. ואין אנחנו צריכין לדחוק כמש"כ הר"ש. וגם לא לומר דפליג כמש"כ הא"ר: והרע"ב שפי' טעם דרישא דלא נכנס בהן הקידוש לא מחוור דא"כ בסיד או בגפסיס נמי: