רש"ש על המשנה/פרה/ד
רש"ש על המשנה מסכת פרה פרק ד
<< · רש"ש על המשנה · מסכת פרה · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א
עריכהתוי"ט ד"ה ושלא. משום דריו"ח מרא דגמ' טפי. ול"נ עוד משום דרחב"י תלמידו הוה כדמוכח בפסחים (כ"א ב') ובב"מ (מ"ח ב') ואין הלכה כתלמיד במקום הרב: בא"ד ובגמ' פריך אדר"י א"ה ל"ל דמקדש כו'. ע"ש דלא אדר"י אלא אדרחב"י פריך אם נאמר דיציאה מועלת בקידוש: בא"ד היו כל ז' הימים בכלי אבנים. וכ"ה לשון התוס' בסוכה (ל"ז סע"א) ומה שכל מעשיה בכ"א היינו בז' הימים שמפרישין כו' ולשכת בית אבן כו'. וא"כ לא קשה כלל דרחיצת ידו"ר היה ביום שריפת הפרה שכבר נשלמו ז' ימי הפרישה. ומה שרוצה לדמותה למקלות כו'. ל"נ דהן לכה"פ א"מ טומאה כמש"כ לעיל שם במ"ט:
ב
עריכהד"ה חוץ. כנגד הפתח כו' אל נוכח פני א"מ. ק"ל דגבי הגשה דמנחה דכתיב נמי אל פני המזבח (דהיינו מקום הכבש כדפירש"י במנחות י"ט ב') ואפ"ה כשמגישה לקרן מע"ד דיו לת"ק שם. ולר"א שם סמוך לקרן בדרום כדאיתא שם בתד"ה למערבה וכ"מ בסוטה י"ד ב' וע"ש בפירש"י אלמא דכל הצד שהפתח שם נקרא פני. ועי' מנחות (ר"ד כ"ח) ובפירש"י שם דמוכח דבאמת דגם בפרה כשרה אפי' שלא כנגד הפתח. ולדעת הרמב"ם בפ"ד מה"פ ה"ו אף שלא כנגד ההיכל כשרה וע"ש בכ"מ. ולדעת הראב"ד שם דאינה כשרה אלא כנגד הפתח. י"ל הא דהגשה משום דאמרי' בזבחים (ס"ב ב') ב' כבשים קטנים יוצאין מן הכבש שבהן פונין ליסוד כו'. ולדעת התוס' (שם ס"ד) ד"ה יותר היה עוד כבש קטן גם לסובב במערב ולכן נקרא גם שם פני ונכון בעז"ה: ד"ה וחזר. אבל הכהן השורף אותה אם הוסיף פסלה כו'. אבל מה יענה לפי' הרמב"ם והא"ר דמשביעית שמינית היינו דבטבילה שביעית הזה ב' הזאות ז' וח'. ולדידהו צ"ל דמיירי שהוא לא עסק בה עוד מכאן ולהבא ולכן אינו פוסל במלאכתו כמ"ש הכ"מ בפ"ז מהל' פרה ה"ד בטעם התוספתא. וכה"ג לקמן פ"ז מ"י וי"א לפי' הרע"ב:
ג
עריכהד"ה רא"א. אע"פ שלפירושו כו' שמעינן מבבות דר"פ. ולי י"ל דהכא אשמעינן אפי' חשב להזות למחר דמחשבה חמורה היא בפנים לפגל לחייב עליה כרת (משא"כ שאר מחשבות דאינו אלא לפסול) אפ"ה כשר בפרה:
ד
עריכהנמצא חומרה קולה. כלשון הזה הוא ג"כ בסנהדרין פ' הנחנקין מ"ב: בהרע"ב ד"ה ומעשיה ביום. בתוספתא מפרש חוץ כו'. כל אלו המה אחר שתעשה אפר והמשנה אומרת עד שתעשה אפר וא"כ מהו הלשון חוץ דמייתי עלה. והנה המשנה השמיטה כאן טומאת בגדים ובראשיתה זיווגתה לפסול מלאכה. משום דגם באסיפת אפרה כתיב כבוס בגדים וכן בנושא מי חטאת טעון כיבוס בגדים. וק"ק דחשיב כאן מעשיה ביום. והרי גם הזאה וטבילת אזוב אינו אלא ביום כדאיתא בסוף מכילתין: תוי"ט ד"ה ופוסלים. אם פוסלים בשחיטתה לא תפסול בשריפתה כו'. ביומא (מב) לענין היסח הדעת עביד צריכותא דלא ילפי מהדדי. אבל התם אליבא דרב והספרי הוא כשמואל דלעיל דריש ושחט אותה לפניו שיהא אחר שוחט כו' עי' בסוגיא דיומא ותבין. אמנם לפי"ז יקשה פסקי רמב"ם אהדדי: