רש"ש על המשנה/סוטה/ט

רש"ש על המשנה מסכת סוטה פרק ט

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ב

במשנה באדמה ולא טמון. לכאורה קשה מזה למה שפרש"י לעיל (טו ב) במשנה ד"ה ונתן אל המים מדלא כתיב ונתן במים כו' משמע שלא יהא נבלע בתוכן. דמוכח דאילו הוה כתיב במים היה משמעו שיהא נבלע בתוכן. אבל לפי מה שאמר רבא לקמן הכא מעניניה דקרא כו' א"ש: שם נופל ולא תלוי באילן. מן באדמה לא מצי למעוטי אילן. משום דהוא נקרא ג"כ אדמה בלשון מקרא כמש"כ בברכות (מ) ע"ש. ובלא"ה נראה דהא דממעט תלוי באילן היינו אפי' רגליו נוגעות בארץ. וגריעותיה הוא מפני שתלוי זקוף כדמשמע מהא דממעטו מן נופל. אך ק"ק מדוע לא ממעט צף ע"פ המים מן באדמה:

ה

במשנה ואיתן כמשמעו קשה. מש"כ התוי"ט דבהדיא תנן ומקומה אסור מלזרוע ומלעבוד ש"מ מתניתין דלא כר' יאשיה כו'. אף דאיתא לקמן (מו ב) דלהבא כ"ע ל"פ כו'. י"ל דכוונתו על הא דאסרה מתניתין מלעבוד דמרבינן ליה שם מאשר ולר' יאשיה איצטרך ליה אשר לשעבר. אבל מש"כ בסה"ד דהא אליביה (ר"ל לר' יאשיה) לא אסרה תורה לזרוע כו' זה ודאי תימה. וגם יתר דבריו בד"ז מגומגמים: שם ועורפין אותה כו'. מדל"ק שכהן עורפה משמע שעריפתה כשרה בישראל. וכן הרמב"ם בפ"ט מהל' רוצח לא הזכיר כהנים אלא לבסוף באמירת כפר כו'. וצ"ע דבמנחות (יח ב) חשיב ר"ש עריפת עגלה בעבודות המסורות לבני אהרן ולא אשכחינן דפליגי עליו בזה. ושם א"א לומר כמש"כ התוס' בסנהדרין (ר"ד יד) דעריפה ל"ד ולפרש דקאי על אמירתם כפר כו' דזה לא מיקריא עבודה. ואולי ר"ש לשיטתו שם דדריש גבי יציקה דבעיא כהן מו' מוסיף על ענין ראשון. וה"נ כתיב אחר עריפה ונגשו הכהנים כו' אבל רבנן דל"ל שם ו' מוסיף עע"ר ה"ה הכא נמי וצ"ע בזה:

ו

ופטרנוהו (בלא מזון) כו' והנחנוהו (בלא לויה) תיבות אלו אשר סבבתים נראה מרש"י דל"ג להו ועתוי"ט וכ"נ מהגמרא לעיל (לח ב):

ט

בתוי"ט ד"ה ותחינה כו' כי זה השם בן דינאי ראוי לו כי ראוי לדונו. עי' כלים פ"ה מ"י ובהרע"ב שם: שם ד"ה שנא' אין אשכול וגו' לראי' כו'. ועי' לקמן מי"ב בדבריו ד"ה שנאמר כו':

טו

במשנה משמת ר"ג הזקן כו' ומתה טהרה ופרישות. עי' קושיית הרש"א בח"א. ול"נ מדל"ק בטלה או פסקה כבאינך אלא לישנא דמתה משמע דעדיין לא בטלה לגמרי אלא שנתרפה קצת: