רש"ש על המשנה/נדרים/ח
רש"ש על המשנה מסכת נדרים פרק ח
<< · רש"ש על המשנה · מסכת נדרים · >>
פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה
א עריכה
במשנה חדש זו. במשניות ובירושלמי הגי' זה וכן בציון המפרשים כאן וכן עיקר. כי בכל המקרא הוא בל"ז. וכצ"ל לקמן בפיסקא שבגמרא: שם יום אחד כו' אסור מיום אל יום. נ"ל משום דבנדרים הולכים אחר לשון בנ"א. אבל בל"ת איננו רק עד שתחשך. וראיה לדבר אותו ואת בנו דכתיב בו יום אחד ודינו כמבואר ביו"ד סי' ט"ז ס"ד: והנה אם אמר שלשים יום משמע לי מסוגיא דנזיר (ה. ו) ומפי' התוס' שם דמקצת יום למ"ד ככולו. וכן יום שעומד בו עולה ליום אחד דומיא דנזיר שם (ובחדש אחד כ' הש"ך בסי' ר"כ סקי"ג דמונה משעה לשעה). ונראה דה"ה אם אמר שני ימים עולה לו יום זה ליום אחד ולמחר עולה לו ג"כ מקצת היום ככולו. אך לפ"ז אם נדר סמוך לשקעה"ח יהיה חמור יום אחד משני ימים וזה תימה: שם ברע"ב אם אמר כו' והאומר כו' היום כו'. משום יום סתם. ל"ד דיום סתם גופיה הוא בעיא דלא איפשטא לקמן. וזה הוא מאמר מחלט:
ו עריכה
במשנה קונם בשר שא"ט עד שיהא הצום כו'. כולם הבינו דהכוונה על יוה"כ ונדחק הר"ן בפי' לילי צום. ול"נ דעל אחד מד' תעניות קאמר (לבד מט"ב) וכ"נ מהמפרש ועל אותו שיבוא ראשון קאמר. ודרכן היה בלילה שקודם התענית להרבות בסעודה ולאכול בשר כדי שיקל עליהם התענית למחר עי' רא"ש בפרק יום הכפורים סי' כ"ב: [שם בתוי"ט ד"ה אינו אסור אלא עד לילי שבת כו'. מסיים הרמב"ם לפי מאכלם וארצם כו' נ"ב כ"כ הרמב"ם בפ"ד מהל' דיעות הל"ט כי השומים הם ממאכלים הרעים אין ראוי לאדם לאכול מהם אלא מעט עד מאד ובימות הגשמים אבל בימות החמה לא יאכל מהן כלל. עכ"ל. ובזה א"ש קצת מה שהשמיט בחבורו דין דהנודר מאוכלי שום השנוי במשנתנו לעיל פ"ג מי"א (ותמה ע"ז התוי"ט שם) וכן הך תקנת עזרא מאכילת שום בערב שבת לא זכרה כלל בחבורו. מהגרמ"ש]: