רש"ש על המשנה/כתובות/יג

רש"ש על המשנה מסכת כתובות פרק יג

משנה תוספתא ירושלמי

<< · רש"ש על המשנה · מסכת כתובות · >>

פירושים רבי עובדיה מברטנוראפירוש תוספות יום טובפירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)פירוש מלאכת שלמהעיקר תוספות יום טובפירוש המשניות לרמב"םמפרשי המשנה

בתוס' חדשים ד"ה אבל בירושלמי פ"ט דשביעית כו' [נ"ב ראיתי בס' דרשות מוהר"י ן' שועיב פ' ויגש שכ' וז"ל: וכתבו חכמי הטבע כי הצבי אינו סובל שום דבר בקרנים כשאר החיות או הבהמות שיש להם קרנים. כי מיד הוא משליך אותו וע"ז אמרו חכמים ז"ל הניח מעותיו על קרן צבי עכ"ל ועי' ש"מ. מהגרמ"ש]:


בתוי"ט ד"ה בשביל כו'. כן הוכיח הרי"ף אחר משנה דלקמן. לא נמצא שם שום הוכחה רק כתב סתם דנפקא ליה מהלכתא וקי"ל כרבנן. וזה כתב ג"כ על משנה זו בעצמה ולית הל' כאדמון. אולם בב"ב ר"פ מ"ש כ' הרי"ף טעם ע"ש ובנ"י:


במשנה יהודה ועה"י והגליל. התוי"ט הקשה מדוע הפסיק בעה"י בין יהודה לגליל אשר שניהם בא"י בעבר המערבי. ולי י"ל משום דאמרינן בחגיגה (ריש ד' כה) דרצועה של עובדי כוכבים מפסקת ביניהם. אבל הירדן הוא עצמו ג"כ בכלל ארץ כנען. עי' בכורות (נה) ועי' בתור"ע בשביעית פ"ט אות מ"ב מה שהביא מס' כפתור ופרח:


בתוי"ט ד"ה ואין הכל מוציאין כו'. דאי רישא בכנעני השתא מעלין אמרת צ"ל דאין מוציאין. הק"ו תמוה. אבל הרב ל"ד במחכ"ת דעי' בר"ן דלא כתב זה אלא לפי' הראב"ד דהכל מעלין היינו שכופה העבד את רבו להעלותו לירושלים וע"ז שפיר קאמר צ"ל דא"מ: