רש"ש על המשנה/חלה/ב

רש"ש על המשנה מסכת חלה פרק ב

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ב

עפר ח"ל כו' חייבת במעשרות כו' שביק חלה דאיירי בה. משום דלא גרע זה משל ח"ל ממש דבאו לארץ דחייבים. וקשה מזה לדעת הרמב"ם פ"א מהל' תרומה הכ"ב. שמשוה תו"מ לחלה בד"ז ע"ש בכ"מ. וכ"מ דעת הראב"ד שם. ובחדושי להרמב"ם הארכתי בפרט זה:

ג

יעשנה קבין ואל יעשנה בטומאה. מלשון זה משמע לענ"ד דמיירי דכשיעשנה קבין יוכל לעשותה בטהרה. וכגון דהוא עצמו טהור ויש לו עריבות קטנות טהורות. וגדולות טמאות וס"ל דאסור לגרום טומאה לחולין שבא"י עי' ע"ג (נ"ו ב' ונ"ז): בתוי"ט ד"ה מי שא"י כו' וכ"כ הרמב"ם בפירושו וכתב עוד כו' אין מטריחין אותו כלל אפילו בשיעור מועט כו'. תמוה דהא בפסחים ובחולין אמרינן דבפחות ממיל חוזר ועי' בחבורו בפ"ח מהל' בכורים הי"א שלא חלק כלל בין מלפניו ובין מלאחריו וע"ש בכ"מ:

ו

ניטל מורסנן כו' פטורים. לפי מה שפי' הרע"ב והוא מפי' הרמב"ם בספ"ז דשבת דמורסן גרע טפי מסובין. י"ל דנקט דוקא מורסן אבל סובין אפילו ניטל וחזר חייב. ולמש"כ בפ"ב דפאה מ"ז דמצינו דבמאי דסיים פתח וה"ה להקודמין הכא נמי י"ל דה"ה לסובין. וכ"מ מלשון הש"כ סי' שכ"ד סקי"א. [שוב מצאתי להר"ן בפ"ב דבפסחים (דף י"א ד"ו) ד"ה פת הדראה שהעתיק למשנתנו ניטל סובן ומורסנן]. והרמב"ם בחבורו פ"ו מה"ב הי"ח התחיל בסובין וסיים במורסן ותמוה:

ח

ברע"ב ד"ה נטלת כו' ולא חיישינן שמא יגעו כו' ובד"ה וחכ"א אוסרין דחיישינן [כ"ה בר"ש] שמא יגע זב"ז. אבל ברפ"ב דתרומות מפרשי דשמא יתרום שלא מן המוקף. ועי' בסוגיא דס"פ כשם ובפירש"י ובמש"כ שם. והנה מלשון המשנה משמע דלר"א אינו נוטל מהעיסה הטהורה רק כדי חלת הטמאה (ועל העיסה הטהורה נוטל חלה בפ"ע) וכ"מ מפירש"י שם. ודלא כפי' הרמב"ם ואחריו הרע"ב: