רש"ש על המשנה/חלה/ג

רש"ש על המשנה מסכת חלה פרק ג

פירושים רבי עובדיה מברטנורא ● פירוש תוספות יום טוב • פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל) ● פירוש מלאכת שלמה ● עיקר תוספות יום טוב ● פירוש המשניות לרמב"ם ● מפרשי המשנה

ו

בתור"ע אות י"ב בהרע"ב ד"ה וא"ח כו' וכ"כ ג"כ הרא"ש כו' ע"ש. ול"נ דלהכי נקיט חומש משום דהקרן חייב לשלם כדין גוזל א"ח בין שאכלה מיד הגר (בזה יש לדון להפוסקים דתפס לא מפקינן מיניה. די"ל דה"ה אחר. והרשאה לא מהני כיון שלא באה עדיין לידי כהן. וה"ל כמזיק מת"כ או שאכלן דפטור) או מיד כהן שמכרה לו. כדמשמע לישנא דחייבין ל"ר דלא קאי על הגר הנזכר בל"י:

ז

אם יש בה טעם דגן כו'. בב"י או"ח סי' תנ"ג כתב בשם הה"מ דדוקא חטים ואורז שהחטים גוררים את האורז ושכן איתא בירושל' (ועי' בפ"ז דלקמן מ"ג בר"ש) וק"ל דלפ"ז היכי דייק רבא מזה בזבחים (ע"ח) דנותן טעם ברוב דאורייתא:

ח

הן אחר העיון נלענ"ד מדלא מחלק במ"ח בין נתחמצה העיסה מחמת השאור ובין ל"נ משמע דבכ"ע הדין שוה. ואף שהמחמץ דינו כנו"ט (ערלה פ"ב מ"ו) ועיין פר"ח ביו"ד בר"ס צ"ח. ובנו"ט צריך להפריש על הכל אף בי"ל פרנסה ממק"א (כבמ"ז ומ"י) משום דהכל נתהפך להיות טבל. מ"מ הכא כיון דהעיסה כבר נתקנה אינה בדין שתהיה עוד הפעם טבל. ועל השאור צריך להפריש בכ"ע דמב"מ אינו בטל ולהכי דייקא מתניתין לומר לתוך עיסה שהורמה חלתה. לאפוקי עיסה שאין בה שיעור חלה דאז היה הדין בנתחמצה שתתהפך כולה לטבל ולא תהני לה פרנסה ממק"א. ודייקא עוד לומר מעיסה של"ה חלתה ול"ת סתמא כבמ"י משום דהוה משמע אף שלא הי' בה כשיעור. ובאמת אז היה גם השאור פטור אפי' נתחמצה העיסה בעבורו משא"כ במ"י כיון דיש בה טעם נתהפך גם האורז לחטים ומצטרף כבמ"ז. ודייקא למיתני בה סתמא משום דמיירי בכ"ע בין היה בה (ר"ל בעיסה שנוטל השאור ממנה) כשיעור אפ"ה באינו נו"ט בטלה. ובין לא היה בה כשיעור אפ"ה בנו"ט מצטרף האורז כנ"ל ודו"ק היטב: