פתיחת התפריט הראשי


פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מזה בידך" - לכך נכתב תיבה א' לדרוש מזה שבידך אתה חייב ללקות שחשדת בכשרים ופשוטו כאדם שאומר לחבירו מודה אתה שזו שלפניך אבן היא אומר לו הן אמר לו הריני עושה אותה עץ

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי לנחש" - רמז לו שסיפר לשון הרע על ישראל (באומרו לא יאמינו לי) ותפש אומנתו של נחש

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחזק בו" - לשון אחיזה הוא והרבה יש במקרא (בראשית יט) ויחזיקו האנשים בידו (דברים כה) והחזיקה במבושיו (שמואל א יז) והחזקתי בזקנו כל ל' חזוק הדבוק לבי"ת לשון אחיזה הוא

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מצרעת כשלג" - דרך צרעת להיות לבנה אם בהרת לבנה היא אף באות זה רמז לו שלשון הרע סיפר באומרו לא יאמינו לי לפיכך הלקהו בצרעת כמו שלקתה מרים על לשון הרע

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויוציאה מחיקו והנה שבה וגו'" - מכאן שמדה טובה ממהרת לבא ממדת פורעניות שהרי בראשונה לא נאמר מחיקו (ש"ר)

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והאמינו לקול האות האחרון" - משתאמר להם בשבילכם לקיתי על שספרתי עליכם לשון הרע יאמינו לך שכבר למדו בכך שהמזדווגין להרע להם לוקים בנגעים כגון פרעה ואבימלך בשביל שרה

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ולקחת ממימי היאור" - רמז להם שבמכה ראשונה נפרע מאלהותם (פי' כשהקב"ה נפרע מן האומות נפרע מאלהותם תחילה שהיו עובדים לנילוס המחיה אותם והפכם לדם ברש"י ישן)

"והיו המים וגו'" - והיו והיו שני פעמים נראה בעיני אלו נא' והיו המים אשר תקח מן היאור לדם ביבשת שומע אני שבידו הם נהפכים לדם ואז כשירדו לארץ יהיו בהוייתן אבל עכשיו מלמדנו שלא יהיו דם עד שיהיו ביבשת

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"גם מתמול וגו'" - למדנו שכל שבעה ימים היה הקב"ה מפתה את משה בסנה לילך בשליחותו מתמול שלשום מאז דברך הרי שלשה ושלשה גמין רבויין הם הרי ששה והוא הי' עומד ביום הז' כשאמר לו זאת עוד שלח נא ביד תשלח עד שחרה בו וקבל עליו (ש"ר) וכל זה שלא הי' רוצה ליטול גדולה על אהרן אחיו שהיה גדול הימנו ונביא היה שנאמר (הלא אהרן אחיך הלוי וגו' ועוד נאמר לעלי הכהן) (שמואל א ב) הנגלה נגליתי אל בית אביך בהיותם במצרים הוא אהרן וכן (יחזקאל כ) ואודע להם בארץ מצרים וגו' ואומר אליהם איש שקוצי עיניו השליכו ואותה נבואה לאהרן נאמרה

"כבד פה" - בכבידות אני מדבר ובלשון לע"ז בלב"ו (שטאממלער)

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"מי שם פה וגו'" - מי למדך לדבר כשהיית נדון לפני פרעה על המצרי

"או מי ישום אלם" - (תנחומא) מי עשה פרעה אלם שלא נתאמץ במצות הריגתך ואת משרתיו חרשים שלא שמעו בצוותו עליך (שבת קמ) ולאספקלטורין ההורגים מי עשאם עורים שלא ראו כשברחת מן הבימה ונמלטת

"הלא אנכי" - ששמי ה' עשיתי כל זאת

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ביד תשלח" - ביד מי שאתה רגיל לשלוח והוא אהרן ד"א ביד אחר שתרצה לשלוח שאין סופי להכניסם לארץ ולהיות גואלם לעתיד יש לך שלוחים הרבה

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויחר אף" - (זבחים קב) ר' יהושוע בן קרחה אומר כל חרון אף שבתורה נא' בו רושם וזה לא נאמר בו רושם ולא מצינו שבא עונש ע"י אותו חרון אמר לו רבי יוסי אף בזו נאמר בו רושם הלא אהרן אחיך הלוי שהי' עתיד להיות לוי ולא כהן והכהונה הייתי אומר לצאת ממך מעתה לא יהי' כן אלא הוא יהי' כהן ואתה הלוי שנאמר (דברי הימים א כג) ומשה איש האלהים בניו יקראו על שבט הלוי

"הנה הוא יוצא לקראתך" - כשתלך למצרים

"וראך ושמח בלבו" - לא כשאתה סבור שיהא מקפיד עליך שאתה עולה לגדולה ומשם זכה אהרן לעדי החשן הנתון על הלב

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ודבר הוא לך" - בשבילך ידבר אל העם וזה יוכיח על כל לך ולי ולו ולכם ולהם הסמוכים לדבור שכולם לשון על הם

"יהיה לך לפה" - למליץ לפי שאתה כבד פה

"לאלהים" - לרב ולשר

פסוק יח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וישב אל יתר חותנו" - ליטול רשות שהרי נשבע לו (שלא יזוז ממדין כי אם ברשותו) (מכילתא) ושבעה שמות היו לו רעואל יתר יתרו קני וכו'

פסוק יט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"כי מתו כל האנשים" - מי הם דתן ואבירם חיים היו אלא שירדו מנכסיהם והעני חשוב כמת (נדרים סד)

פסוק כ (כל הפרק)(כל הפסוק)

"על החמור" - חמור המיוחד הוא החמור שחבש אברהם לעקידת יצחק והוא שעתיד מלך המשיח להגלות עליו שנא' (זכריה ט) עני ורוכב על חמור

"וישב ארצה מצרים ויקח משה את מטה וגו'" - אין מוקדם ומאוחר מדוקדקים במקרא

פסוק כא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בלכתך לשוב מצרימה וגו'" - דע שעל מנת כן תלך שתהא גבור בשליחותי לעשות כל מופתי לפני פרעה ולא תירא ממנו

"אשר שמתי בידך" - לא על שלשה אותות האמורות למעלה שהרי לא לפני פרעה צוה לעשותם אלא לפני ישראל שיאמינו לו ולא מצינו שעשאם לפניו אלא מופתים שאני עתיד לשום בידך במצרים כמו (שמות ז) כי ידבר אליכם פרעה וגו' ואל תתמה על אשר כתיב אשר שמתי שכן משמעו כשתדבר עמו כבר שמתים בידך

פסוק כב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמרת אל פרעה" - כשתשמע שלבו חזק וימאן לשלוח אמור לו כן

"בני בכרי" - לשון גדולה כמו (תהלים פט) אף אני בכור אתנהו זהו פשוטו ומדרשו כאן חתם הקב"ה על מכירת הבכורה שלקח יעקב מעשו

פסוק כג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואומר אליך" - בשליחותו של מקום

"שלח את בני וגו' הנה אנכי הורג וגו'" - היא מכה אחרונה ובה התרהו תחלה מפני שהיא קשה וזה הוא שנאמר באיוב (איוב לו) הן אל ישגיב בכחו לפיכך מי כמוהו מורה בשר ודם המבקש להנקם מחבירו מעלים את דבריו שלא יבקש הצלה אבל הקב"ה ישגיב בכחו ואין יכולת להמלט מידו כי אם בשובו אליו לפיכך הוא מורהו ומתרה בו לשוב

פסוק כד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ויהי בדרך במלון עג" - משה

"ויבקש המיתו" - למשה לפי שלא מל את אליעזר בנו ועל שנתרשל נענש עונש מיתה תניא א"ר יוסי ח"ו לא נתרשל אלא אמר אמול ואצא לדרך סכנה היא לתינוק עד שלשה ימים אמול ואשהה שלשה ימים הקב"ה צוני לך שוב מצרים ומפני מה נענש מיתה לפי שנתעסק במלון תחלה (במסכת נדרים דף לא) והיה המלאך נעשה כמין נחש ובולעו מראשו ועד ירכיו וחוזר ובולעו מרגליו ועד אותו מקום הבינה צפורה שבשביל המילה הוא

פסוק כה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ותגע לרגליו" - השליכתו לפני רגליו של משה

"ותאמר" - על בנה

"כי חתן דמים אתה לי" - אתה היית גורם להיות החתן שלי נרצח עליך הורג אישי אתה לי

פסוק כו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וירף" - המלאך ממנו אז הבינה שעל המילה בא להורגו

"אמרה חתן דמים למולת" - חתני היה נרצח על דבר המילה (שינה רש"י בלשונו לעיל כתב אתה היית גורם דקשה לרש"י מה זה אז אמרה חתן דמים והלא גם לעיל אמרה חתן דמים אלא מתחילה סברה דזה וזה גורם חטא המילה וחטא אחר אח"כ כשראתה וירף לגמרי אז הבינה דעל דבר המילה לבד בא ובזה מתורץ ג"כ השינוי לשון בתרגום אונקלוס בחתן דמים ודו"ק כנ"ל)

"למולת" - על דבר המולות שם דבר הוא והלמ"ד משמשת בלשון על כמו (שמות יד) ואמר פרעה לבני ישראל ואונקלוס תרגם דמים על דם המילה