פתיחת התפריט הראשי


פסוק א (כל הפרק)(כל הפסוק)

"והתנבי חגיי נביאה" - ועתה בשנת שתים לדריוש נתנבאו חגיי וזכריה הנביאים אל היהודים אשר בארץ יהודה ובירושלים בשם אלהי ישראל אליהם לבנות בנין הבית בלא רשות המלך דריוש

"על יהודיא" - אל היהודים

"עליהון" - אליהם

פסוק ב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"באדין" - אז

"ושריו" - התחילו לבנות ביתו של הקב"ה אשר בירושלים ועמהם הנביאים של הקב"ה עוזרין ומסייעין להם

פסוק ג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"בה זמנא אתה עליהון" - באותו הזמן באו עליהם הללו צרי יהודה ובנימין לקנתר ולהלשין עליהם על עסק הבנין

"פחת עבר נהרא" - שלטון של עבר הנהר

"וכנותהון" - וסיעתהון

"וכן אמרין להום" - וכן היו אומרים להם

"מן שם" - מי צוה לכם דבר הבית לבנות

"ואושרנא דנה לשכללה" - הכתלים האלה ליסד כמו ואושיא יחיטו (לעיל ד') ובנין חומות לבנים חבר מנחם

פסוק ד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדין" - אז

"כנמא" - כאשר נאמר

"אמרנא להום" - אמרו להם לישראל אותן צרי יהודה ובנימין

"מן אינון" - מי הם שמות האנשים

"די דנה" - אשר זה הבנין הם בונים

פסוק ה (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ועין אלההום" - ועינו של הקב"ה שהוא אלהיהם היתה על זקני היהודים להעלותם במלאכת הבנין

"ולא בטלו המו" - ולא בטלו הם את הבונים

"עד טעמא לדריוש יהך" - והשיבו זקני היהודים דבר לאותן הצרים שלא יבטלו את הבנין עד אשר ילך הדבר לדריוש המלך

"ואדין יתיבין" - ואז ישיבו היהודים

"כתב הנשתון" - על כך על תשובתו של דריוש

פסוק ו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"פרשגן" - פתרון פתשגן האגרת

"וכנותיה" - וסיעותיו

"אפרסכיא" - אומה אחת הן שהיו בסיעותיהם

"על דריוש מלכא" - אל דריוש המלך

פסוק ז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"עלוהי" - אליו

"וכדנה כתב בגויה" - וכך היה כתוב בתוכה של אגרת

"שלמא כולא" - כל השלום יהיה לו

פסוק ח (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ידיע להוא למלכא" - דבר ידוע יהיה למלך

"די אזלנא" - אשר הלכנו אל ארץ יהודה המדינה לבית אלוה הגדול

"והוא מתבנא" - והוא הבית בנוי

"גלל" - מרמר"א בלע"ז

"ואע מתשם בכתליא" - ועצים נתונים ומשומים בכתלים כדי להחזיק הבניין למען יעמוד ימים רבים

"ועבידתא דך" - ומלאכה זאת

"אספרנא מתעבדא" - מהרה היתה נעשית אספרנא אפנטומינ"ש בלע"ז

"ומצלח בידהום" - והוצלח מעשה זה בידיהם

פסוק ט (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדין" - אז כשראינו הבניין שאלנו לזקנים האלה

"כנמא אמרנא להום" - כאשר נאמר בסמוך אמרנו אליהם

"מן שם לכם" - מי שם לכם דבר הבית הזה לבנותו וכתלים הללו ליסד

"ואושרנא" - בניין חומת לבנים

פסוק י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואף שמהתהום" - ואף שמותם של בונים ראשי הבנין שאלנו להם כדי להודיעך

"די נכתוב" - אשר נכתוב שמות האנשים אליך

"די בראשיהם" - אשר בעצמם וברשותם קמו לבנות הבית

פסוק יא (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכנמא פתגמא" - כמו שנאמר הדבר

"התיבונה" - השיבו לנו דבר

"אנחנו המו" - אנחנו הם עבדיו של אלהי השמים והארץ

"ובנין ביתא" - ואנו בונין הבית אשר היה בנוי קודם לכן שנים רבות

"ומלך ישראל רב" - ומלך גדול שהיה לישראל הוא שלמה המלך בנה אותו ויסד אותו

פסוק יב (כל הפרק)(כל הפסוק)

"להן" - ועכשיו מפני אשר הכעיסו אבותינו לאלהי השמים מסר אותם ביד מלך בבל הכשדי והבית הזה החריב ואת העם הגלה לבבל

פסוק יג (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ברם" - אך בשנה אחת לכורש מלך בבל צוה כורש בדבר הזה לבנות הבית

פסוק יד (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואף מאניא" - כלי הקדש של כסף וזהב אשר הוציא נבוכדנצר מן ההיכל שבירושלים והוליכם להיכלו שבבבל הוציא אותם כורש מהיכל מלך בבל ומסרם ליד ששבצר דנייאל ששמו כך

"והיבל המו" - והוליך אותם

"הנפק המו" - הוציא אותם

"די פחה שמה" - שהוא היה נשיא ופחת ונקרא שמו פחה

פסוק טו (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ואמר לה" - וכך אמר לו כורש לששבצר אלה הכלים קח ולך והורד אותם בהיכל אשר בירושלים וביתו של הקב"ה יהא בנוי על מקומו

פסוק טז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"אדין" - אז

"ששבצר דך" - זה בא ונתן כתלי ביתו של הקב"ה אשר בירושלים ומאז ועד עתה היה הבית בנוי ולא נגמר הבנין

פסוק יז (כל הפרק)(כל הפסוק)

"וכען" - ועתה אם על המלך טוב יהיה הדבר ידוע ומבוקר בבית גנזיו של מלך אשר שם בבבל

"הן איתי" - אם יש המעשה הזה אשר מפי כורש יצא דבר לבנות בית זה אשר בירושלים

"ורעות מלכא" - רצון המלך על כן ישלח אלינו

"עלינא" - אלינו ע"כ מכתב האגרת אשר שלחו תתני ושתר בוזני