רש"י על נחמיה ז


פסוק א

לפירוש "פסוק א" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"ויפקדו" - עתה נעשו הלוים פקודים על פקידותן להיותן שוערים ומשוררים מן הלוים בב"ה

פסוק ב

לפירוש "פסוק ב" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"על ירושלים" - לשמור שערי ירושלים "מרבים" - מימים רבים

פסוק ג

לפירוש "פסוק ג" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"עד חום השמש" - עד חצי היום שהיה היום גדול

"ועד הם עומדים" - ובעוד שהשערים פתוחים יהיו עומדים שלא יזוזו עד יגיפו ויסגרו הדלתות והרוצה לצאת יצא מן העיר והרוצה ליכנס יבא ויכנס כל כך היו עושים מפני האויבים

"ואחוזו" - יאחזו הדלתות לסוגרם

"משמרות יושבי ירושלים" - מיושבי ירושלים העמידו משמרות גיט"ש בלע"ז

פסוק ד

לפירוש "פסוק ד" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"רחבת ידים" - רחבת מקום וגדולה

פסוק ה

לפירוש "פסוק ה" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"להתייחש" - לחקור יחוסן

"העולים בראשונה" - מאותן היהודים העולים עם עזרא בראשונה

"ואמצא כתוב בו" - כל אלה הדברים היו כתובים באותה אגרת

פסוק ו

לפירוש "פסוק ו" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"אלה בני המדינה וגו'" - עד והגורלות הפלנו על קרבן העצים (לקמן י' ל"ה)

"וליהודה" - למדינת יהודה

"איש לעירו" - כל אחד לעירו

פסוק ז

לפירוש "פסוק ז" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"הבאים עם זרובבל" - אשר באו משבי הגולה עם זרובבל

"ישוע" - הוא יהושוע בן יהוצדק הכהן הגדול חשבונות הללו פעמים הם מכוונים עם חשבונות של מעלה פעמים יש שאינם מכוונים זה כנגד זה ולא דקדק המקרא בחשבונות כל כך אבל הכלל שוה (עיין בעזרא סי' ב' פ"ב וצ"ע יוש"ה) לכאן ולכאן שנאמר כל הקהל כאחד וגו' ועל זה הכלל סמך כותב הספר ולא דקדק בחשבון הפרטיות כל כך והכל מפורש למעלה